הסיכונים והסיכויים במניית פייזר ועל קרנות הסל שחשוב שיהיו בתיק ההשקעות שלכם

נשמע מוזר אבל זו עובדה - סלי ההשקעה ה-ETFs הם הצלחה ענקית שנובעת מהמפכה הטכנולוגית. המונח "קצב אימוץ הטכנולוגיה" מתייחס לקצב שבו הציבור רוכש ומשתמש בטכנולוגיה חדשה או משבשת, מספר הצרכנים שמתחילים להשתמש בטכנולוגיה חדשה/משבשת במהלך פרק זמן מסוים. מתחילת ההתמזגות של הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים, 2009, הטלפון החכם הוא הטכנולוגיה המובילה בקצב האימוץ, 24.3% מצרכני העולם השתמשו בה. במקום השני נמצאים הסלים עם 18%.

במקומות השלישי והרביעי נמצאות הרשתות החברתיות והמסחר המקוון עם קצב אימוץ של 13% ו-11.8% בהתאמה. במקום החמישי הרובוט התעשייתי עם 10.9%. צריך להבין במה המדובר כי "קצב אימוץ טכנולוגיות" משתנה בהתאם למטרה ולאורך זמן. אם תיקחו את שיעור האימוץ של טכנולוגיות, חדשות ומשבשות, בארגונים ברחבי העולם בשנים 2021-2 תגלו שטכנולוגיית הענן מובילה כש-90% מהארגונים אימצו אותה כשמאחוריה נמצאת הביג-דטא עם כ-60% ואילו טכנולוגיות הבינה המלאכותית-לימוד מכונה אומצו ע"י 37% מהארגונים ב-2021 כשב-2022 נרשמה דווקא ירידה בשיעור האימוץ ל-33%. סיכוי טוב שב-2023 שיעור האימוץ יזנק על רקע ההתפתחויות בחודשים האחרונים.

קצב האימוץ תלוי גם בהתפתחויות חיצוניות שאינן קשורות לטכנולוגיות שנבדקות. הקורונה למשל הכפילה את קצב אימוץ המסחר המקוון בארגונים. קצב האימוץ של סלי ההשקעה, שהראשון בהם, ה-SPY שמייצג את מדד ה-S&P500 הונפק בינואר 1993, גבר משמעותית עם היציאה ממשבר 2008 כאשר התחילה התמזגות מהפכת הטכנולוגיה לתוך כלכלת המיינסטרים. עד 2008 היו כול הסלים פסיביים (הפורטפוליו אינו משתנה) אבל מנפיקי הסלים הבינו, בתחילת 2009, שבשל ההתקדמות הטכנולוגית ותהליך ההתמזגות והשיבושים שיגיעו בשל כך, צריך לתת למשקיע את האפשרות "ללכת עם ההתמזגות הטכנולוגית".

למה קרנות סל עדיפות על השקעה במניות ספציפיות?

ננסה להסביר זאת באמצעות דוגמה: ב-2010 פרש אלי הורוביץ ז"ל מחברת טבע שם שימש כיו"ר. כתבנו אז שמכרנו את כל אחזקותינו במניה ואת הכסף השקענו בסל הבריאות XLV. עשינו זאת משתי סיבות שגם עליהן הרחבנו אז. הסיבה הראשונה הייתה בגלל האבחנה שההתמזגות הטכנולוגית משנה את שיקולי ההשקעה בכלל ובמיוחד בתחום הרפואי שאחריו אנחנו עוקבים מקרוב שנים רבות. הסיבה השנייה הייתה כתוצאה מהחשש שהתפתח אצלנו לגבי המשך הניהול של טבע (לאחר פרישתו של אלי והמנכ"ל ישראל מקוב קודם לכך). ב-2010, שנתיים לאחר היציאה ממשבר 2008, כבר אפשר היה לראות שההתמזגות הטכנולוגית "משנה סדרי עולם" בכל המגזרים ונעשה ברור שהתחום הרפואי עומד בפני שינויים רציניים ביותר (מעוצב מחדש למעשה) שישפיעו על החלטות ההשקעה בתחום. ראינו את הכיוון שלקחו חברות מובילות כמו פייזר, רוש, נוברטיס, סאנופי, פייזר ושכמותן, היה ברור כבר אז שתחומי העיסוק של המאה ה-20 הולכים ומשתנים. חברה כפייזר, שהוגדרה כפרמקולוגית (יצרנית תרופות על בסיס כימי), התחילה לחדור, באמצעות מחקר ופתוח פנימי ובעיקר באמצעות רכישות ומיזוגים לתחומי הביו-טכנולוגיה הרפואית, הגנריקה כשהיא "יורדת" לכיוון הרפואה התאית והמולקולרית במטרה לפתח תרופות למניעת מחלות.

פייזר לא הייתה היחידה, כל ענקיות הפארמה, הביו טכנולוגיה והגנריקה (כולל טבע) עשו זאת. שמענו הרצאות של מומחים על מה שעושה הטכנולוגיה לרפואה והבנו שלצד הצורך של הענקיות "לרקוד בכל החתונות", פתחה הטכנולוגיה שער למבול של סטארט-אפים שנכנסו לתחום הרפואי מה שהתחיל ליצר נישות חדשות והיה ברור כבר אז שענקיות הרפואה השונות לא תאפשרנה לשום שיבוש להתבצע מבלי שהן תהיינה בפנים ובגדול.

הענקיות קנו או נכנסו לשותפות עם כל סטארט-אפ שלדעתן הראה סימני שיבוש (זוכרים שפייזר נכנסה לפרוטליקס?) כש-3 דברים היו ברורים כבר ב-2010. הראשון, שתעשיית הרפואה של המאה ה-20 תשתנה לחלוטין במהלך המאה ה-21. השני, שקשה (עד היום למעשה) לאבחן במדויק איך יתבצע השינוי והשלישי, שנעשה קשה ביותר לבחור "מניות מנצחות".

מה שראינו בתחום הרפואי ראינו גם במגזרי התעשייה האחרים ובמיוחד בעולם השבבים ולכן, מאז, אנחנו מאמינים שעדיפה ההשקעה בסלים (עם פינת חלומות בצד). למה XLV? כי XLV, בדומה ל- VHT, IXJ, RYH (משקל שווה לכל המניות בסל), מכסה את כל תחום הבריאות (Health Care), פרמקולוגיה, ציוד רפואי, ביו-טכנולוגיה, גנריקה, אבחנה, בתי חולים ומרפאות ואפילו בטוח רפואי, תעשיית הבריאות כולה. נא לזכור שב-2010 לא היו סלים מגזריים וגם לא אקטיביים (שיכולים לשנות הרכב הסל). כיום, לצד סלי הענק הכוללניים, יש סלי מגזר רבים שהופיעו עוד בתחילת המאה ה-21 כמו הסל לציוד רפואי, ה-IHI (אחת ההשקעות המובילות מאז 2009), סלי הביוטק כמו BBH ועד לסלים מהסוג של ARKG, IDNA ועוד. תוכלו למצוא את כולם כאן. כפי שיש סלים יש, אפילו יותר, קרנות נאמנות בתחום וכל משקיע בוחר לפי טעמו האישי. לי ברור שתעשיית הסלים רק תלך ותגדל כי הקושי בהבנת הנקרא הטכנולוגי דוחף משקיעים להחליף מניות בודדות בסלים וזה הכי בולט בתעשיות הטכנולוגיה (עם דגש על השבבים) והרפואה.

למה פייזר יורדת?

הירידה של מניית פייזר PFE (קרוב ל-40% מאז סוף 2021) קשורה בהתפתחות המעבר לחיסונים ונסביר מדוע. הירידה של PFE, עד כמה שזה ישמע מפתיע, קשורה דווקא לעלייה הענקית בהכנסות וברווחיות מחיסוני הקורונה בשנים 2021 ו-2022. הקפיצה הזו בהכנסות, שהייתה האחראית לכך שהמניה, בסוף 2021, הגיעה לשיא כל הזמנים שלה, "נתקלה", בתחילת 2022, בשלוש גורמים שביחד גרמו לנפילה הגדולה במניה, התדרדרות שעדיין נמשכת. הגורם הראשון אינו קשור בפייזר עצמה אבל "עזר" מאוד להתדרדרות וזה תיקון הערכים הגדול שהתחיל בסוף 2021 ונמשך בעצמה עד תחילת אוקטובר 2022 ושהוריד את מדד ה-S&PS ביותר מ-20% ואת הנאסד"ק בקרוב ל-40%. הגורמים השני והשלישי קשורים זה בזה. בתחילת 2022 ובעקבות התיקון שהלך והתחזק, התחילו האנליסטים לבדוק חברות, שמניותיהן שברו שיאים (לבטח מניות הדאו) ברצינות יתר מכפי שבדקו בדרך לשיאי 2021 (כך זה קורה תמיד).

הסתבר לאנליסטים ששתיים מתרופות שוברות הקופה (Blockbuster drugs) של פייזר, תרופת הסרטן איברנס ומדללת הדם אליקיס קרובות לאיבוד הגנת הפטנט שלהן שעלולה לעלות לחברה כ-17 מיליארד דולרים בהכנסות החל מ-2023-4. הדבר הזה הוביל ל"הערכת מצב מחדש" בקשר להערכת המניה ואו אז "נזכרו" שהכנסות החברה מחיסוני הקורונה נמצאים בסכנה גדולה אפילו יותר והאנליסטים התחילו במעבר מהמלצות הקניה להמלצות החזק. "פייזר", אמר אז האנליסט של גולדמן סאקס, "עומדת לאבד חלק רציני מהכנסות החיסון לקורונה אבל לא רק. פייזר גם ניצבת על " patent cliff" ( שזה, בתחום הרפואי בוול סטריט, מייצג מצב שבו חברה שפרנסתה ממכירות תרופות מאבדת את הגנות הפטנטים רציניות שיש לה על תרופות שוברות קופה)".

תגלית מרעישה שכזו ועוד בשוק שמתקן, הביאה להערכת קונצנזוס חדשה שבשנת 2023 צפויה ירידת הכנסות של כ-33-35 מיליארד, מ-100.33 מיליארד ב-2022 ל-67 ב-2023 (איבוד הכנסות קורונה פלוס הירידה בהכנסות תרופות העל). הרווח למניה, שב-2022 הגיע ל-6.58 דולר עודכן ל-3.35 דולרים ב-2023. איני יודע מדוע לא ראו זאת כבר בסוף 2021. אבל, כפי שכתבנו, תופעות כאלו (של הירדמות בדרך למעלה והתעוררות לאחר תחילת תיקון) חוזרות על עצמן לבקרים.

בדיעבד ברור שהירידה במניה הייתה מוצדקת כלכלית אבל השאלה כרגע היא האם, מחיר של 38 דולר ודיווידנד בשיעור תשואה של % 4.24 לצד צנרת הפיתוח וההגשות לאישור חיסונים ותרופות אינה הופכת את PFE לאחת ההשקעות המעניינות בתחום הבריאות.

נכון לרגע זה האנליסטים עדיין חושבים שלא, ארבעת האנליסטים שבדקו מאז תחילת חודש מאי, לא רק שממליצים ב"החזק" אלא גם הורידו מחירי יעד (המניה אגב נסחרת כרגע בסביבות מחירי היעד החדשים, 38-40 דולרים). PFE, שכרגע נסחרת במכפיל רווח היסטורי של 7.6 פעמים על סמך ההערכות המעודכנות, נמוך משמעותית מכל המתחרות שמציגות מכפיל ממוצע של 37.5 (LLY למשל על 70, BMY על 19, MRK על 21.4 ו-JNJ על 34.8) והסיבה לכך היא שקשה לאנליסטים להגיע להערכת הירידה המדויקת בהכנסות.

הצנרת של פייזר

פייזר עומדת לסגור, בסוף השנה או תחילת 2024, את רכישת חברת הביוטכנולוגיה שמתמחה בתחום המלחמה במחלות הסרטן, סיגן (סימול:SGEN) בסכום של 41 מיליארד (פרמיה גבוהה מאוד) ש-31 מיליארד מתוך הסכום פייזר מגייסת באמצעות הנפקה של אגחי"ם וזאת במטרה להרחיב משמעותית את פיתוח תחום התרופות והחיסונים למחלות הסרטן, הנושא שכרגע אחראי ל-40% מהכנסותיה). אם תצללו לדוחות SGEN תגלו שהעסקה, במיוחד לאור הירידה בהכנסות הצפויות לפייזר ב-2023-4, אינה עוזרת לאנליסטים להמליץ ב"קניה" כי כרגע קשה מאוד להעריך איך יראה מאזן החברה בסוף 2023-4. הנפקת אגרות החוב כשלעצמה גם היא לא עוזרת. בגדול נאמר שהאווירה סביב PFE עכורה למדי. החברה, שלפני שלוש שנים הייתה מלכת התעשייה הרפואית איבדה את כס המלוכה.

באמת? במהלך השבועיים האחרונים יצאו שני מאמרים מעניינים בנושא תרופות-על חדשות שפייזר מוציאה לשוק (שאושרו ע"י ה-FDA). בסוף חודש מאי אישרה סוכנות התרופות והמזון, ה-FDA, את החיסון החדש ביותר לנגיף נשימתי קטלני הידוע בראשי התיבות RSV (Respiratory Syncytial Virus, נגיף נשימתי סינציאלי אנושי) שיצרה חברת פייזר שזו גרסתו המשודרגת, לאחר שאישור כזה ניתן לוורסיה הראשונה של החיסון שפיתחה גלקסו (סימול:GSK) חודש קודם. מדובר בנגיף השייך למשפחת נגיפים שאליה שייכים גם נגיפי חצבת, חזרת ועוד.

RSV נחשב לגורם העיקרי למחלות דרכי הנשימה התחתונות בקרב תינוקות וילדים קטנים בעונת החורף אם כי ידוע גם כגורם למחלות בקרב אוכלוסיית המבוגרים ומדוכאי מערכת החיסון. "חיסון ה-RSV החדש של פייזר מתקדם מול רוח נגדית של היסוס (בוול סטריט)" כותב הוול סטריט ג'ורנל. המאמר מתייחס גם "לבעיה" שיצר החיסון לקורונה בארה"ב, בעיה של ירידת האמון בחיסונים בכלל. לפני כשבועיים הופיעה כתבה באתר ה-Marketbeat תחת הכותרת, "לפייזר יש את המרשם שיביא לעליית המניה". תרכובת שאושרה, ה-danuglipron שנועדה לטפל בהשמנה הוכחה כמשפיעה באופן משמעותי על חולים. התרכובת תתחרה בטיפול ההשמנה של נובו נורדיסק, ה-Wegovy שנמכר ב-900 מיליון דולר ב-2022, ואליבא האנליסטים ה- Wegovy שמחזיק כ-95% משוק התרופות להשמנה, בדרך להפוך לסם שובר קופות. 

אין שום ספק שהמניה יכולה להמשיך ולהתדרדר כי בשלב הנוכחי המניה לחוצה מטה בעיקר בגלל מה שקרוי "סנטימנט דובי (Bearish sentiment)", שזו גישה שלילית כוללת לגבי הערך והסיכויים העתידיים של הנכס הנתון. ראינו זאת ב-GE, ב-NOK וב-Veolia (סימול:VIE.PA). אז בבקשה לבדוק.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותבים עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.