האינפלציה מגיעה ליפן - אינפלציית הליבה בקצב שנתי של 3.2% וזה ימשיך לעלות

יפן הצליחה עד כה להישאר עם אינפלציה יחסית בשליטה, ועדיין אין בה התפרצות של אינפלציה, אבל המדדים בכיוון מעלה. מדד הליבה של המחירים לצרכן  עלה במאי ב-3.2%, מעל התחזית ל-3.1%, אך מתחת למדד במאי ששיקף אינפלציה שנתית של 3.4%. אינפלציית הליבה היא מעל היעד של הבנק המרכזי ביפן ל-2% והיא עלולה ללמד שהבנק המרכזי לא הצליח כפי שאמר לחרוג מאינפלצית הליבה רק למשך שנה.

> שלמה גרינברג על הכלכלה היפנית והזינוק המתמשך במניות היפניות; האם זה יימשך?

על פי הכלכלנים, אינפלציית הליבה תעלה בקיץ. הכלכלנים וגם הבנק המרכזי נוטים להסתמך על מדד נוסף - האינפלציה ללא מחירי המזון הטרי והדלק. המדד הזה מבטא יותר את אינפלציית הביקושים, כלומר עד כמה הביקושים משפיעים על המחירים, והוא עלה במאי ל-4.3%, לעומת 4.1% באפריל. זו העלייה הגדולה ביותר מאז יוני 1981.

המדדים היו אפילו גבוהים יותר אלמלא הירידה במחירי האנרגיה. עלויות האנרגיה נפלו במאי ב-8.2% לעומת השנה שעברה, בעיקר בשל הסובסידיות שהשיקה הממשלה. מנגד, אינפלציית המזון עלתה ל-9.2% מ-9% באפריל,  כששורה של מצרכי מזון זינקו, גם על רקע הגידול בתיירות והיכולת של בעלי מלונות להעלות את מחירי המזון.

האינפלציה הזו עשויה להביא לשינוי נוסף במדינויות הבנק המרכזי. הנגיד, קאזואו אואדה, הדגיש את הצורך בשימוש במדיניות מוניטרית כדי להשפיע על האינפלציה, וזה עשוי להשתקף בהחלטות הקרובות של הבנק המרכזי. על רקע זה, גם שוק האג"ח היפני עשוי לעבור שינויים. עד לא מזמן השוק היה מוגבל בטווחי ריבית ותשואה ברורים כשלפני כחצי שנה הטווח עלה. כלכלנים מצפים להרחבת הטווח ככל שהריבית תעלה והמשמעות עשויה להיות היא עלייה באטרקטיביות של אגרות החוב היפניות בהמשך.

הכלכלה היפנית - לאן?

כלכלת יפן נהנתה מצמיחה מדהימה לאחר מלחמת העולם השנייה. עשרות שנים של שגשוג שהגיע לשיאו בשנות ה-80. אבלל אז הגיעו שנות ה-90 והתפוצצות הבועה שנוצרה בשווקי המניות בתוספת כמה מהלכים שגויים של הממשלה והבנק המרכזי שהביאו ל"עשור האבוד" שנמשך כבר 35 שנה. כלכלת יפן בעשורים האחרונים מאופיינת בצמיחה נמוכה עד אפסית ומדיניות פיסקלית ומוניטרית סופר מרחיבה שנועדו להמריץ את הכלכלה, אבל לא באמת עוזרת.

בסוף שנת 2022 האינפלציה החלה לפקוד את האי בצורה משמעותית וכעת היא מעלה ראש לאזורים שלא היו ביפן מעל 50 שנה. הגורם המרכזי להתפרצות האינפלציה הוא ההשפעה הגלובלית וכתגובה פעל הנגיד (הקודם) בצורה שהפתיעה מאוד את השווקים ויש לה יכולת השפעה גלובלית דרמטית על השווקים גם בהמשך. במשך שנים הבנק המרכזי לא מאפשר לריבית על האג"ח הממשלתי ל-10 שנים לחרוג מהיעד של מינוס רבע אחוז עד פלוס רבע אחוז, ומשקיע לשם כך עשרות טריליוני ין מדי שנה בקניית האג"ח המקומי, במה שהוא חלק מהמדינות המוניטרית המאד מרחיבה שלו. בעקבות האינפלציה הודיע הבנק על שינוי מדיניות והעלה את תשואות האג"ח הממשלתי לעד חצי אחוז. זה צעד דומה להעלאת ריבית וזה צפוי להימשך. ולצעדים האלו יהיו השלכות - הכסף היפני מחפש תשואות ברחבי העולם חוזר הביתה בעקבות העלאת הריבית העקיפה. העלאות ריבית נוספות ימשיכו ואף יעצימו את המגמה. מדובר על 2 טריליון דולר שעשויים לחזור הביתה. 

החזרה תהיה בעיקר לאגרות חוב, אבל גם שוק המניות כבר מרוויח מכך - החזרה של הכסף הביתה מחזקת את המטבע המקומי ואת הכלכלה המקומית וזה צפוי להתבטא בדוחות ובמחירים בבורסה היפנית. זה כבר קורה. הבורסה היפנית זינקה מעל 20% מתחילת השנה.

גורו ההשקעות באפט משקיע ביפן

ברקשייר האת'וויי, חברת ההשקעות האמריקנית של וורן באפט, רכשה מניות נוספות של 5 חברות ענק יפניות ובכך הגדילה את ההחזקה הממוצעת שלה בהם ליותר מ-8.5%. החברות הן מיצובישי, Mitsui & Co., Itochu, Marubeni ו-Sumitomo Corp.

בארבע מתוך חמש חברות, אחזקותיה של ברקשייר עולות כעת על 8%. החברה הודיעה על כוונתה להגדיל את החזקותיה בחודש אפריל, מה שגרם לעלייה במניות היפניות.

באפט ביקר ביפן באפריל השנה ונפגש עם המנכ"לים של חמש החברות בזה אחר זה. לדבריו, ברקשייר החזיקה ב-7.4% מהחברות נכון לאפריל, ובתוספת רכישה זו החזקה תעלה ל-8.5%. ברקשייר חזרה על כוונתה להחזיק במניות אלה לטווח הארוך ואת רצונו של באפט להחזיק עד 9.9% מכל אחת מחמש החברות.