נכסי הנדל"ן של קרנות REIT הנסחרות בבורסה בארה"ב, משוערכים באופן שוטף, בצורה עקיפה, באמצעות המסחר שמקיימים המשקיעים בשוק ההון, במניותיהן. כך, במידה שהמשקיעים לא "מסכימים" עם השווי של נכסי הנדל"ן, כפי שהוא מוצג בדוחות הכספיים של הקרנות, ביכולתם להביא זאת לידי ביטוי באמצעות תמחור מחדש של המניות, לרמת מחירים שתשקף את השווי ה"נכון" לתפישתם, של נכסי הנדל"ן. בקרנות REIT פרטיות, לא ניתן ביטוי ל"חוכמת ההמונים" ו"ציפיות השוק" והשווי שלהן נגזר, באופן בלעדי, מהערכות השווי של נכסי הנדל"ן, המבוצעות על ידי שמאים, הנשכרים על ידן. ידוע כי מכיוון שמדובר על שמאים "מטעם", עלולה, לעיתים, להיווצר בעייתיות בקשר עם מידת האובייקטיביות ואי התלות של שמאי המקרקעין במי ששכר את שירותיהם.
במידה שקיימים פערים משמעותיים בין שווי הנכסים, כפי שהוא מוצג בדוחות הכספיים של קרנות ה-REIT הפרטיות, לבין השווי של נכסים דומים, כפי שהוא משתקף במחירי המניות של הקרנות הסחירות, הדבר יכול לאפשר למשקיעים מתוחכמים לייצר רווחי ארביטראז'. על אף שהזדמנות הארביטראז' האמורה אינה עונה להגדרה של ארביטראז' "טהור", קרי יצירת רווח ודאי, ללא עלות וללא סיכון, היא מסתמנת כבעלת פוטנציאל לא מבוטל להשיא תשואות עודפות, בתוחלת, בעיקר בסיטואציות בהן קיימים הבדלים גדולים בשווי בין קבוצות נכסים דומות, דבר שמתקיים, לרוב, בתקופות של ירידות משמעותיות בשוק הסחיר, שטרם באו לידי ביטוי בשוק הפרטי.
נשמע מופרך? היקף הבקשות האדיר למשיכת כספים מצד משקיעים רבים של קרנות ה REIT הגדולות בארה"ב, המנוהלות על ידי גופים מוכרים ומכובדים, דוגמת KKR, Blackstone ו – Starwood, בהחלט עשוי להעיד על כך שהמשקיעים בקרנות (LPs), מזהים שערוכי יתר, לפחות באופן יחסי, בהשוואה לשוק הסחיר – ומבינים שכדאי להם לפעול למשיכת כספים מהקרנות.
- כל הכותרות
ניתן לבחון את הסיטואציה הנוכחית משתי זוויות שונות, אך מסתמן כי שתיהן מובילות למסקנה זהה.האחת, ככל הנראה, סבירה יותר, הינה שהשערוכים בשוק הפרטי מגיעים "באיחור" בהשוואה לציפיות שכבר מגולמות, לפחות ברובן, בקשר עם ירידת מחירים עתידית בשוק הנכסים הריאלי, ביחס למחירי הקרנות הנסחרות בשוק ההון. בהתאם, ניתן לטעון, כי מרבית נכסי הנדל"ן בקרנות הפרטיות ישוערכו כלפי מטה בתקופת הזמן הקרובה, מה שיביא אותן להציג תשואות שערוך שליליות, בדומה לאלו שכבר נרשמו בשוק הסחיר, בעיקר במהלך שנת 2022.
השנייה, מחירי הנכסים, כפי שמוצגים על ידי קרנות ההשקעה הפרטיות "נכונים", מה שמעיד על כך שהשוק הסחיר מתומחר בחסר, ולכן, אטרקטיבי יותר.
כך או כך, בחינה של הסיטואציה באופן רלטיבי, מסתכמת במסקנה אחת ברורה – כדאי למשקיע, אם הוא יכול, לממש את אחזקותיו בקרנות הנדל"ן הפרטיות ולרכוש פוזיציה דומה בקרנות REIT סחירות.
יהיה קשה לטעון, כי מרבית בקשות המשקיעים למשיכת כספים בקרנות ה REIT הפרטיות, מקורן בזיהוי ההזדמנות לייצר רווחי ארביטראז'. בהחלט סביר, כי חלק לא מבוטל מהן מגיע על רקע הרצון לערוך שינויים פונדמנטליים בתיק ההשקעות, בין אם על רקע החששות הגוברים בגזרה המאקרו-כלכלית, בין אם על רקע חששות הנוגעים למצבו של שוק הנדל"ן והאטרקטיביות שלו בשנים הקרובות באופן ספציפי, ובין אם על רקע היצע מגוון ורחב יותר של חלופות השקעה פוטנציאליות, בעיקר בדמות אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, ששיעורי התשואה הגלומים בהן עלו בצורה ניכרת במהלך השנה האחרונה.
הטבלה והתרשים מטה מציגים את התשואה שהניב מדד MSCI US REIT Index, המחושבת כתשואה הממוצעת המשוקללת שהניבו למעלה מ – 100 קרנות REIT סחירות, הפועלות בארה"ב, ואת התפלגות אחזקות המדד (במונחי שווי שוק), בחלוקה לסגמנטים השונים:
מקור: https://www.msci.com/www/fact-sheet/msci-us-reit-index/07851608
נכון לתום חודש אפריל 2023, מחירי המניות של קרנות REIT אמריקאיות, נסחרו ב-Discount (חציוני) של כ-20.8% ביחס לשווי ה- NAV למניה שלהן. ישנה שונות גדולה יחסית בשיעור ה- Discount בין הסגמנטים השונים בהן פועלות קרנות ה- REIT. לדוגמה, ה- Discount החציוני של קרנות ה- REIT שפועלות בתחום המשרדים, ביחס ל NAV שלהן, עמד על כ – 57.9%, גבוה משמעותית מה- Discount החציוני, ביחס ל- NAV, של קרנות הפועלות בתחומי התעשייה (8.5%) וה- Healthcare (6.6%).
מקור: https://www.spglobal.com/marketintelligence/en/news-insights/latest-news-headlines/nav-monitor-us-office-reits-trade-at-largest-discount-to-nav-as-of-may-1-75523212
בחינה בפרספקטיבה היסטורית של שיעור ה- Discount, בממוצע, לאורך זמן, מלמדת כי מניות קרנות ה- REIT האמריקאיות נסחרות, בקירוב, סביב שווי ה – NAV למניה שלהן, או במילים אחרות, ללא Discount או פרמיה משמעותית. לעומת זאת, בעתות משבר, דוגמת התפוצצות בועת ה"דוט-קום" בשנת 2000, המשבר הגדול של 2008, התפרצות מגפת הקורונה בשנת 2020 ואפילו בימים אלו, נוכח ההאטה המאקרו-כלכלית המסתמנת, מניות קרנות ה- REIT נסחרות בשיעור Discount משמעותי ביחס ל- NAV שלהן, שלפרקי זמן מסוימים אף עולה על שיעור של 20%.
מקור: https://www.centersquare.com/documents/20182/20924/2023+REIT+Market+Outlook+-+Poised+to+Perform+-+Draft+2.13.2023/e9a2bbb9-c9ce-4898-ab3a-4d3353a9d76e
השקעות אלטרנטיביות – לא כל הנוצץ זהב הוא
"השקעות אלטרנטיביות" מהוות שם כולל להשקעות, שמרביתן אינן סחירות, המבוצעות בשוק הפרטי, ואמורות לספק, לכאורה, "מפלט" מפני התנודתיות המאפיינת את מחירי הנכסים הנסחרים בשוק ההון הציבורי, אשר מגלמים את ציפיות המשקיעים, בהן חלים שינויים באופן שוטף, וביתר שאת, בתקופות המתאפיינות באי ודאות מאקרו-כלכלית גבוהה, בדומה לזו שאנו חווים לאחרונה.
"היתרון" הגלום בהשקעות אלטרנטיביות (לכאורה), טומן בתוכו סיכון לא מבוטל, שייתכן והיטשטש, בעיקר בשנים 2020-2021, נוכח מדיניות מוניטארית ופיסקאלית מרחיבה, שהונהגה במרבית השווקים המפותחים, לצד סביבת ריבית ריאלית נמוכה ביותר, גם בפרספקטיבה היסטורית. הסיכון העודף האמור, נעוץ בעובדה שמדובר על השקעות שאינן סחירות ואינן נזילות, בטח ובטח,
קרנות REIT ציבוריות שמניותיהן נסחרות ב Nasdaq, NYSE, NYSE American וששווי השוק שלהן הינו 200 מיליון דולר לפחות.
בהשוואה להשקעות בשוק הציבורי. כמקובל בתיאוריה המימונית, על משקיעים לדרוש "פיצוי" בגין נטילת סיכון עודף, המתווסף לרמת הסיכון הקיימת בחלופות ההשקעה הזמינות בפניהם, שמרביתן מצויות, באופן טבעי, בשוק ההון הציבורי. רכיבי התשואה הנוספים שעל משקיעים לדרוש על השקעתם בנכסים אלטרנטיביים, המהווים את ה"פיצוי" בגין הסיכון העודף, ידועים כ"פרמיית היעדר סחירות" ו"פרמיית היעדר נזילות".
בקשות המשקיעים למשיכת כספים נתקלות בדחייה
במרבית קרנות ההשקעה הפרטיות "החיות לנצח", קיים מנגנון סדור, המאפשר למשקיעים בקרן למשוך את הכספים אותם השקיעו. לרוב, בקשות למשיכת כספים ימומשו בחודש העוקב למועד קבלתן, אך הן מוגבלות, במרבית המקרים, להיקף מצטבר שאינו עולה על שיעור של 2% מיתרת ה NAV של הקרן ברמה החודשית, ולשיעור שאינו עולה על 5% ברמה הרבעונית.
ניתן לטעון, כי בפני המשקיעים עומדת היכולת למשוך את הכספים שהושקעו על ידם ברמת זמינות גבוהה, ולכן, על פניו, רכיבי התשואה העודפת, בדמות פרמיות היעדר הסחירות והנזילות, צריכים להיות זניחים, באופן יחסי. נכונותה של טענה זו מוגבלת ביותר. אמנם, כאשר הבקשות למשיכת כספים נובעות, בעיקרן, מצרכים אישיים, כאלו ואחרים, של לקוח ספציפי, שאינם קשורים למצב השוק, בהחלט ניתן לטעון, כי מנגנון משיכת הכספים הסטנדרטי, שקיים במרבית מקרנות ההשקעה, מספק מידה נאותה של נזילות. לעומת זאת, כאשר בקשות משיכת הכספים מגיעות על רקע חוסר ודאות ברמה המאקרו-כלכלית, המיתרגם במקביל, לירידות חדות בשווקים הסחירים, הן לרוב, בעלות מכנה משותף זהה, שאינו קשור לצרכיו הספציפיים של משקיע כזה או אחר, ובהתאמה, הן מצטברות להיקפים משמעותיים, שמשקפים את חששות המשקיעים, ויש שיגידו - את הפאניקה שאוחזת בהם.
כפי שניתן להבין, המנגנון המאפשר למשקיעים "להנזיל" את השקעתם ולמשוך כספים מהקרנות, לא נועד להתמודד עם מצבים של משיכות מאסיביות, בהיקפים גדולים, אלא עם מצבים הנובעים מצרכים ספציפיים, פרטניים. לראיה, ניתן לראות כי קרנות השקעה שונות, במגוון תחומים ותעשיות (שאינם מוגבלים לנדל"ן), עצרו בחודשים האחרונים את משיכות הכספים, לאור היקף הבקשות הגבוה לפדיונות. מלבד קרנות ה REIT הגדולות (Blackstone, KKR ו – (Starwood, ניתן לציין מגמה דומה גם בקרב קרנות ההשקעה הפרטיות של החברות הישראליות Pagaya, Tarya והפניקס, שעוסקות, בעיקר, במתן אשראי צרכני.
Open End Vs. Closed End Funds
קרנות Closed End הן קרנות השקעה (Private Equity, Venture Capital, נדל"ן וכו'), המכונות כך בשל היותן קרנות "סגורות", במובן שהכסף המושקע בהן אינו נגיש וזמין למשיכה על ידי משקיעים לאורך כל חיי הקרן, תקופה הנמשכת, בממוצע, כ- 7 שנים. לאחר תקופת גיוס הכספים מהמשקיעים המוגבלים (LPs), הקרן "נסגרת" בפניהם (Lock Up Period) ומנהליה פותחים בתהליך לאיתור וביצוע השקעות בחברות ו/או בנכסי הנדל"ן שירכיבו את הפורטפוליו של הקרן.
לרוב, המשקיעים "פוגשים" בחזרה את ההון שהושקע על ידם (Invested Capital), בתוספת תשואה (חיובית או שלילית), רק כאשר מנהלי הקרן מתחילים בתהליך של מימוש ההשקעות והנכסים שבפורטפוליו.נדמה שהמנגנון ל"סגירת" הקרן, המונע פדיונות של משקיעים לאורך חייה, הינו מתבקש. שכן, אחרת, מנהלי הקרנות היו עשויים להיות תלויים, בצורה שאינה אידיאלית, בצרכי הנזילות של המשקיעים המוגבלים, דבר שעלול היה להביא לקבלת החלטות שאינן אופטימליות (כאלו שאינן ממקסמות את ה- IRR הפוטנציאלי שהיה ניתן להשיג), בדגש על מימוש נכסים בעיתוי מוקדם מהצפוי, והכל, כדי לעמוד בדרישות הפדיונות מצד הלקוחות.
לוח הזמנים האופייני ביותר לקרן "סגורה", מתחלק, לרוב, לשלוש תקופות עיקריות: (1) גיוס כספים ממשקיעים (נמשכת כ- 12-18 חודשים), (2) השקעה בחברות ו/או נכסי נדל"ן (נמשכת כ – 48-60 חודשים), (3) יתרת חיי הקרן, תקופה בה, לרוב, הקרן אינה מורשית לבצע גיוסים נוספים ו/או השקעות נוספות, ובמהלכה היא אמורה "לקצור את הפירות" ולחלק את ההון המושקע, בתוספת הרווחים שנצברו, בחזרה למשקיעיה, על ידי מימוש נכסיה.
בקרנות "פתוחות" המכניזם שונה, כאשר ההבדל המהותי ביחס לקרנות Closed End הוא שהן אינן בעלות אורך חיים מוגדר וסופי. כלומר, הן ממשיכות לפעול, כל עוד מנהליהן לא מקבלים החלטה לחסל את פעילותן. המשמעות, אין חלון זמנים או מועד ספציפי בו המנהלים נדרשים לממש את אחזקות הקרן לטובת החזר ההשקעה למשקיעים. לאחרונים, עומדת הזכות לפדות את השקעתם "לאורך הדרך". כלומר, הקרנות "הפתוחות" שואפות לספק נזילות שוטפת, שתאפשר למשקיעים לפדות חלק או את מלוא אחזקתם, לפי שווי שערוך ה- NAV למניה.
אלמנט הנזילות שעומד בבסיס המודל העסקי של הקרנות ה"פתוחות", גורם לכך שמרבית קרנות ההשקעה המסווגות ככאלו, הן קרנות גידור. שכן, הנתח שמהוות ההשקעות בשוק ההון הציבורי, מסך הפורטפוליו שלהן, גדול משמעותית מחלקו בקרנות השקעה פרטיות אחרות, דוגמת Private Equity, Venture Capital ו- REIT. החלק הסחיר, הגדול בהיקפו באופן יחסי, מאפשר לספק, ברמה הפרקטית, ובסבירות גבוהה יחסית, את צרכי הנזילות של המשקיעים בקרנות הגידור, ככל שאלו מבקשים לפדות את השקעותיהם. זאת, לאור הקלות (היחסית) בה ניתן לממש השקעות בשוק הציבורי, בהשוואה לתהליך המקביל בשוק הפרטי.
הקרנות הפתוחות מכונות גם בשם קרנות Evergreen. מונח המתאר שיטת השקעה ומימון של חברות, הנעשית באופן הדרגתי ולאורך הזמן. זאת, בניגוד לתהליך השקעה "קלאסי" בו, לרוב, מבוצעת השקעה הונית משמעותית בסכום בודד. סגנון השקעה מסוג זה "מתכתב" עם המכניזם המיושם בקרנות "הפתוחות", המציעות, כאמור, את היכולת להשקיע ולמשוך כספים, לאורך זמן, בתקופות שאינן מוגדרות בצורה פורמלית ואינן מוגבלות בציר הזמן הסטנדרטי המאפיין קרן "סגורה". אחד מהיתרונות הגלומים בקבלת השקעה מקרנות Evergreen הינו שהנהלות החברות שזכו למימון, פחות מתפתות, לרוב, להציג צמיחה מהירה (מדי) ו"בכל מחיר", כפי שקרה, בעיקר, במהלך השנתיים האחרונות, על חשבון בנייה הדרגתית ושקולה של יסודות פעילות עסקית איתנה וברת קיימא. העובדה שההון המושקע יכול להיפרש על פני זמן רב יותר ולהיות מותאם, מבחינת עיתוי השקעתו, להתפתחויות קונקרטיות ולצרכים עסקיים עדכניים של חברות הפורטפוליו, מייצרת מנגנון השקעה, שאמור להיות, יעיל יותר.
קרן הנדל"ן הפרטית של ענקית ההשקעות Blackstone
Blackstone הינה מנהלת נכסי ה- Private Equity הגדולה בעולם. נכון לתום הרבעון הראשון של שנת 2023, ניהלה החברה נכסים בהיקף כולל של כ – 991 מיליארד דולר, באמצעות השקעה בחברות ותעשיות, ובעיקר באמצעות קרנות נדל"ן, חוב, גידור ו- Private Equityקלאסי. נכון ליום 26/5/2023 נסחרה ענקית ההשקעות בבורסה בניו-יורק בשווי של כ – 103 מיליארד דולר.
כחלק מפעילותה של Blackstone בתחום הנדל"ן, היא מנהלת את הקרן BREIT, קרן פרטית להשקעות בנדל"ן, שאינה נסחרת בבורסה. הקרן מתמחה בהשקעות בתחום הדיור להשכרה ובתחומי התעשייה והלוגיסטיקה, כאשר שווי הנכסים בתחומי פעילות אלו מהווים יחדיו כ – 80% מסך שווי נכסי הקרן, המסתכם בכ – 124 מיליארד דולר.הגרפים מטה מציגים פרמטרים עיקריים בקשר עם קרן הנדל"ן של Blackstone, נכון לתום הרבעון הראשון של שנת 2023:
מקור: https://www.breit.com/q1-2023-update/
המודל העסקי של הקרן מבוסס על גביית דמי ניהול (Management Fee)בשיעור 1.25% על יתרת הנכסים המנוהלים (NAV). כמו כן, מנהלי הקרן נהנים מדמי הצלחה בשיעור של 12.5% (Performance Fee) על רווחים הגבוהים מרף מסוים (Hurdle) שנקבע על שיעור של 5%.
בדומה לקרנות "פתוחות" רבות, גם המדיניות של BREIT מאפשרת למשקיעים בה למשוך (לפדות) את הכספים שהשקיעו באופן שוטף, תחת עמידה במגבלות, לפיהן, היקף המשיכות הכספי לא עולה על שיעור של 2% ו-5% מיתרת הנכסים, נטו של הקרן, ברמה החודשית והרבעונית, בהתאמה.
בחודש נובמבר 2022, החלה BREIT להגביל את יכולת המשקיעים לבצע פדיונות, על רקע זינוק חד (וחריג, עד לאותם ימים) שנרשם בבקשות למשיכת כספים מצד המשקיעים. הזינוק הראשוני שחל בהיקף הבקשות למשיכת כספים, הגיע, בעיקרו, ממשקיעים אסייתיים – לאחר תקופה של מספר חודשים, בה חלה עלייה ניכרת ברמת החששות שלהם בקשר עם הצמיחה הכלכלית בסין. מאז חודש נובמבר 2022 ועד לתום חודש אפריל 2023, הסתכם היקף הבקשות למשיכת כספים שקיבלה קרן הנדל"ן של Blackstone לסכום של כ- 25 מיליארד דולר, מתוכן, השיבה הקרן כספים למשקיעיה בסכום של כ– 6.2 מיליארד דולר, בלבד, המהווים כ – 24.6% מסך הבקשות שנתקבלו. ניתן להבין עד כמה היקף הבקשות למשיכת כספים הינו חריג, נוכח העובדה, שבכל אחד מבין ששת החודשים האחרונים, נחצתה המגבלה החודשית שנקבעה על שיעור של 2% מיתרת ה NAV של הקרן, ונוכח העובדה כי ההיקף הכספי המצטבר של בקשות משיכת הכספים (כ-25 מיליארד דולר), במהלך אותה תקופה, היווה כ-35% מיתרת ה- NAV של הקרן (כ-70 מיליארד דולר).
מקור: עיבוד עצמאי לנתונים המפורסמים על ידי BREIT במכתבי העדכון החודשיים לבעלי המניות בקרן
החל משנת 2019, כמעט בכל חודש, חלה עלייה בשווי ה- NAV למניה של קרן ה- REIT של Blackstone, ביחס לשווי בחודש שקדם לו. זאת, למעט, ירידה חדה שנרשמה בחודש מרץ 2020, עם התפרצות מגפת הקורונה. מגמת העלייה המתמשכת בשווי ה – NAV למניה נקטעה בחודש ספטמבר 2022. מאז, ירד שווי ה- NAV למניה בשישה מתוך שבעת החודשים העוקבים, ובשיעור שלילי מצטבר של כ- 3.6%.
מקור: עיבוד עצמאי לנתונים המפורסמים באתר הקרן BREIT (https://www.breit.com/performance/)
בהחלט ייתכן כי מקור חלק מהבקשות למשיכת הכספים הינו פאניקה שאחזה במשקיעים, שלעיתים מלבה את עצמה, מכוח האינרציה, באופן שעשוי להזכיר, במידה מסוימת, את תופעת ה"ריצה על הבנק" (Bank Run). למרות זאת, לא ניתן להתעלם מהאפשרות כי חלק מהמשקיעים, ככל הנראה, המתוחכמים שבהם, זיהו את תשואת השערוך העודפת החריגה שהציגה BREIT עבור המשקיעים בה, כאשר היא רשמה תשואה חיובית בשיעור של כ-9% במהלך שנת 2022, בשעה שקרנות ה- REIT הסחירות בארה"ב ירדו, בממוצע, בשיעור של כ – 23% במהלך אותה תקופה. הפער הגדול בתשואות, מדגיש, פעם נוספת, את הבעייתיות הקיימת באופן בו משוערכים נכסים לא סחירים, בטח כאשר קיימות אלטרנטיבות דומות, שהן גם, סחירות, בהן ציפיות השוק מתרגמות לכדי שינויים במחירי הנכסים באופן שוטף ומיידי.
האם "פסיכולוגית" השערוך באפיק הלא-סחיר מעניק יתרון?
באופן אבסורדי, נדמה כי דווקא אי הסחירות, שהייתה אמורה להיות, בהתבסס על התורות המימוניות המקובלות, אחד החסרונות המהותיים של סגמנט ההשקעות האלטרנטיביות, הפכה להיות, לכאורה, ליתרון. היכולת "לנהל" את עוצמת ועיתוי שערוכי הנכסים המרכיבים את הקרן, מאפשרת להציג, לכאורה, תנודתיות מחושבת נמוכה, ביחס לאפיקי השקעה דומים הנסחרים בשוק ההון הציבורי, כשרוב רובם של המשקיעים מתקשים להבין שזהו הבדל בשיטת השערוך ולא במציאות הכלכלית. כמו כן, התשואות "העודפות" (לכאורה), אינן נובעות, בדרך כלל, מיכולת יוצאת דופן של מנהלי הקרנות הפרטיות לזהות נכסים ו/או חברות ברמת איכות גבוהה יותר, או השקעות המתומחרות בצורה זולה יותר במונחי סיכון-תשואה, בהשוואה לעמיתיהם הפועלים בשוק הסחיר. אלא, בעיקר, ממינוף גבוה יותר הננקט, בדרך כלל, בהשקעות פרטיות.
הכותב הינו אסטרטג ההשקעות בבית ההשקעות ילין לפידות
אין לראות בסקירה ו/או בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות/שיווק פנסיוני או תחליף לכזה. סקירה זו בוצעה בהסתמך על מידע פומבי וגלוי לציבור ועשויה להתבסס על נתונים שפותחו על ידי אנליסטים עובדי קבוצת ילין לפידות ומקורות אחרים הנחשבים מהימנים ומבלי להתחייב על ביצוע בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. מובן שמידע צופה פני עתיד אינו מהווה עובדה והוא מבוסס רק על הערכות סובייקטיביות של הכותב ע"פ המידע שנמצא לפניו.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.השקעה בקרן כזאת ע"י מנהל תיקיםאנונימי 28/06/2023 13:24הגב לתגובה זו0 0האם מנהל תיקים יכול להשקיע בקרנות בלתי סחירות?סגור
-
1.כתבה מעניינתלירן 28/06/2023 13:13הגב לתגובה זו0 0אותי הכי מטריד חברות נדלן שאני לא בטוח מאיפה יביאו את סכומיי העתק שנטלו בהלוואות צמודי מדד/ ריבית משתנה. ימים יגידוסגור
