האם תופעת אל ניניו שמאיימת על היבול העולמי תגביר את אינפלציית המזון?

כל כמה שנים מגיעה תופעת אל ניניו חדשה ופוגעת בחקלאות העולמית - אבל מה זה בעצם אל ניניו? על איזה תחומים בחקלאות היא משפיעה? וכמה זה עולה לכלכלה העולמית?
 | 
telegram
(1)

בכל שנתיים עד שבע שנים מופיעה תופעת אל ניניו במקומות שונים בעולם, ויכולה לגרום לבצורות והצפות. אל ניניו היא תופעה שמתחילה מהאוקיינוס השקט לאורך קו המשווה ומשפיעה על מזג האוויר בכל רחבי העולם.

במערב האוקיינוס השקט נהוג למצוא מים חמים יותר מהממוצע, ובעזרת רוחות הנושבות ממזרח למערב הם נדחפים לכיוון אינדונזיה ואוסטרליה. אבל במהלך תופעת אל ניניו, הרוחות מואטות ואף יכולות להפוך את הכיוון, מה שמאפשר למים החמים יותר להתפשט מזרחה עד לדרום אמריקה. מדענים עדיין לא יודעים מדוע התופעה הזאת קורית, אבל הם יודעים בוודאות במה זה יפגע, ואיך זה ישפיע על הכלכלה.

תופעת אל ניניו מובילה להצפות, סערות ובצורות, ופוגעת קשות בגידולי החיטה, האורז והדיג. ההשלכות הכלכליות של אל ניניו ממשיכות לתת את אותותיהן שנים אחר כך ולרוב עוברות שנים עד שהחקלאות העולמית מתאוששת.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

במהלך השנה הקרובה צפוי להיות אל ניניו נוסף, כזה שלפי ההערכות יהיה מהחזקים ביותר שתועדו אי פעם. לפי התחזיות ההשפעות שלו ימשכו תימשכנה עד לשנת 2029, ותביא לפגיעה של כ-3 טריליון דולר בכלכלה העולמית.

תופעת אל ניניו גורמת להתחממות בים של עד 2 מעלות, וכאמור פוגעת קשות בענף הדיג. מדינות שמסתמכות על הדיג, כמו אינדונזיה ותאילנד, צופות שהכלכלה שלהן תפגע בכ-10%, ומחיר הדגים העולמי יעלה. גידול החיטה צפוי גם הוא להיפגע, ומחיר החיטה עשוי להמשיך לעלות בעקבות האל ניניו והמלחמה של רוסיה באוקראינה. הודו אחראית על 17% מהחיטה העולמית, והיא תהיה בין הנפגעות העיקריות של תופעת האל ניניו. חלקיה הצפוניים של הודו מוצפים כבר עכשיו במים, שדות נהרסים וערים מוצפות, בעוד שאיזור דרום הודו צפוי לסבול מבצורת קשה והחיטה תמות ממחסור במים. הודו גם אחראית על 40% מגידול האורז העולמי, צמח שדורש השקיה מרובה ביותר. הבצורות והשטפונות צפויים להמית הרבה מהאורז בהודו, ובמדינות אחרות בדרום אסיה שעוסקות בענף. האספקה השוטפת של האורז תפגע, והמחיר יזנק.

החשש מכך שאל ניניו הנוכחי צפוי להיות החם ובעל הפגיעה הכלכלית הגדולה ביותר אי פעם מעורר חששות גם לגבי אינפלציית מזון גבוהה וממושכת. סחורות המזון תושפענה מאירועי מזג האוויר הקשים ותפוקת הייבול תשובש. שווקים מתעוררים, שבהם המזון מהווה חלק ניכר מההוצאות הצרכניות, עשויים כתוצאה מכך להיות פגיעים במיוחד לעליות המחירים הללו ולשינויי האקלים הקשורים לאל ניניו.

תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    האדם והטבע 1:0
    קורא 17/07/2023 12:25
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מעניין וחשוב.
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות