וורן באפט לא מודאג מהורדת הדירוג של ארה"ב ע"י פיץ' - ומצביע עם הרבה כסף
סוכנות הדירוג פיץ' הורידה את הדירוג של ארה"ב בדרגה אחת, מהדירוג המושלם שהייתה בו, וזאת אחרי שהזהירה לפני שלושה חודשים שזה הכיוון. בממשל האמריקאי ניסו להמעיט בחשיבות האירוע וכלכלנים שמזוהים עם הצד הדמוקרטי גם תקפו את פיץ' אבל השוק הצביע אתמול ברגליים והפיל את הנאסד"ק ב-2% ואת ה-S&P500 ב-1.4%.
מי שלא נבהל מהאירוע הוא וורן באפט שאמר בראיון ל-CNBC: "קנינו 10 מיליארד דולר אג"ח ממשלת ארה"ב ביום שני האחרון והשאלה היחידה ליום שני הבא היא האם נקנה 10 מיליארד דולר באג"ח לתקופה של 3 או 6 חודשים".
"יש כמה דברים שאנשים לא צריכים לדאוג לגביהם", אמר באפט. "זה אחד מהם". הוא גם וורן באפט התנער מהורדת דירוג האשראי של ארה"ב ע"י פיץ' וציין שזה לא משנה את מה שהקונצרן שלו, ברקשייר האת'ווי, עושה כרגע.
- כל הכותרות
כזכור, בלילה שבין שלישי לרביעי האחרון פיץ' הורידה את דירוג ברירת המחדל של מנפיקי מטבע חוץ לטווח ארוך עבור ארה"ב ל-AA+ מ-AAA. חברת הדירוג ציטטה "הידרדרות פיסקלית צפויה בשלוש השנים הבאות", חוב גדל ושחיקה בממשל - "הידרדרות הסטנדרטים של הניהול", ו"החלטות של הרגע האחרון".
באפט ציין שהחששות האלה "תקפים" ואף ציין שהוא לא מסכים עם כל מה שממשל ביידן עושה אבל גם הוסיף שזה לא מספיק כדי לשנות את דעותיו על האג"ח האמריקאי והדולר. "הדולר הוא מטבע הרזרבה של העולם, וכולם יודעים את זה", אמר באפט.
מי שיצאה נגד ההחלטה של פיץ' היא כמובן שרת האוצר של ארה"ב ג'נט יילן שאמרה: "אני מאוד לא מסכימה עם הדירוג של פיץ'. זו החלטה "שרירותית" שמבוססת על "נתונים לא מעודכנים". כשהיא אמרה נתונים לא מעודכנים היא התכוונה מן הסתם לציפיות למיתון, כלכלי, צפי שהיה גם נחלת כלכלני הפד' עד לאחרונה, אך מאז השתנתה התחזית לאור נתונים כלכליים חזקים - בעיקר הירידה באינפלציה למרות שוק העבודה ההדוק.
גם לארי סאמרס, שר האוצר לשעבר בממשל קלינטון, מתח ביקורת על ההחלטה וכינה אותה "ביזארית ושטותית", על רקע העובדה שכלכלת ארצות הברית נראית "חזקה יותר מהצפוי". הכלכלן מוחמד אל אריען גם חושב שמדובר בהחלטה "מוזרה", ומרגיש "מבולבל" מתוכן ההודעה כמו גם מהטיימינג שלה.
כן צריך לומר - ההיסטוריה בצד של באפט. כש-S&P הורידה את הדירוג של ארה"ב ב-2011, היחידה מבין הסוכנויות שעשתה זאת, השווקים הגיבו בטווח הקצר אבל בטווח הארוך לא קרה כלום - אנשים חזרו לקנות את האג"ח הממשלתי האמריקאי, בעיקר כי לא הייתה אלטרנטיבה לכסף מצד גופי הפנסיה הגדולים שפשוט היו חייבים לקנות (כי למשל בכל חודש אנשים חוסכים לפנסיה במסלולים שיש בהם מרכיבי אג"ח). מצד שני, אנחנו כבר לא בעולם של ריבית אפס, כפי שהיה בכל העשור האחרון.
גם הכלכלנים בארץ מסכימים שמדובר ביותר מדי חדשות על לא מאומה. גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, אמר כי בעקבות הורדת הדירוג יש "צפי לירידה מוגבלת בלבד בגירעון של ממשלת ארה"ב לכ-6% תוצר ב-2024". רונן מנחם מבנק מזרחי טפחות הוסיף שיש לצפות "השלכות מוגבלות למדי של ההודעה עצמה".
"ההכרזה אינה הפתעה מוחלטת, זאת בהתחשב בנתוני ארה"ב וגם בכך שחברת פיץ' רמזה לגבי מהלך כזה תוך כדי משבר תקרת החוב לאחרונה" אומר בפמן. "לחברה היה צפי שלילי (negative outlook) על דירוג ה-AAA של ארה"ב. כאמור לעיל, החלטת פיץ' מזכירה את ההחלטה של S&P שהפחיתה את דירוג האשראי של ארה"ב בעקבות משבר תקרת החוב של 2011, החלטה שהייתה באותה עת עם טיעונים דומים לאלו של פיץ' עתה. בחברת מודי'ס עדיין יש לארה"ב דירוג AAA, אך עם צפי שלילי על הדירוג הזה במשך יותר מעשור.
לדברי מנחם, "מדובר בסוכנות דירוג אחת מתוך שלוש הסוכנויות הגדולות. שתי האחרות לא אותתו על כוונתן לבחון את דירוג החוב של ארה"ב, או את אופק הדירוג. כמו כן, אופק הדירוג עלה משלילי ליציב ולכן אין איתות של פיץ' לבחון הורדה נוספת של הדירוג. לא מן הנמנע כי מדובר במהלך הצהרתי מצידה.
"שנית, תשואות הפדיון מושפעות מגורמים נוספים ובראשם ריבית הפד' וההערכות לגביה – כשלדעת רוב המומחים ולפי התמחור בשוק איגרות החוב סבב ההעלאות קרב לסיומו.
"שלישית, יכולתו של הפד', לפי הצורך, לרכוש אג"ח ממשלתיות ולמתן כל מהלך עליות יתר של תשואות הפדיון. במצב משברי שהיה לפני שנה בבריטניה נקט הבנק המרכזי של בריטניה צעד דומה אושש את השוק שם. רביעית, כל מהלך שמאותת על חששות לגבי כלכלת ארה"ב, או מוסדותיה, הינו בעל השלכות בינ"ל, לנוכח גודלה של כלכלת ארה"ב ומרכזיותה בהיקף הסחר העולמי. דירוגים של מוסדות רבים אחרים בתוך ומחוץ לארה"ב וכן תשואות הפדיון על אג"ח של חברות ברחבי העולם (והמרווח מתשואות הפדיון על אג"ח ממשלתיות) מושפעים ממנו.
"אם מהלך מסוג זה יגרור חששות רחבים יותר, עשויות אג"ח ממשלת ארה"ב לזכות דווקא לביקושים, בתוקף היותן נכס חוף מבטחים ראשון במעלה בעולם, שסיכון המנפיק שלו (מקרה שממשלת ארה"ב לא תעמוד בפועל בהתחייבויותיה) הינו אפסי. מהלך כזה מכונה בעגה הכלכלית Flight to quality.
"חמישית, בהקשר זה, לאחר הורדת הדירוג בשעתה על ידי S&P, האג"ח של ממשלת ארה"ב אכן עלו ותשואות הפדיון ירדו, בניגוד לשוקי המניות ברחבי העולם, שהגיבו בירידות. לבסוף, אם נסיק מדברי ילן, ייתכן כי המהלך במידת מה משקף מציאות שכבר התרחשה (לא רק מבט קדימה) ולכן כבר היה לה ביטוי בשווקים".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
