עוד הכרזת ריבית "גורלית" של הפד' - למה חשוב לשים לב הערב?

— Genevieve Roch-Decter, CFA (@GRDecter) September 20, 2023

מאקרו: על מה להתכוון בתפילת יום כיפור? שהנחיתה הרכה לא תהפוך להתרסקות התפילות של יום כיפור שעבר אולי עזרו להרגיע את השווקים ואת האינפלציה, וליצור פוטנציאל לנחיתה רכה שרבים פקפקו בה. על מה כדאי להתפלל ביום הכיפורים הבא עלינו לטובה בשבוע הבא?

נראטיב הנחיתה הרכה קנה לו תומכים רבים בקרב הפרשנים, ובכל זאת הסיפור עדיין לא גמור, ויש לא מעט חששות, כשכמה מהפרשנים לקחו "צעד לאחור" מבחינת התחזיות האופטימיות. הכלכלה לא "נשברה" בעקבות העלאות הריבית האגרסיביות אבל ישנם כמה "סדקים" בשוק העבודה, בצריכה הפרטית ובתנאי האשראי, וכל זה כשהאינפלציה פתאום מרימה את הראש מחדש.

פרשן הוול סטריט ג'ורנל ניק טימירוס מציין שגם ב-1990, ב-2001 וב-2007 הפרשנים הצביעו על נחיתה רכה באופק, ובכל אחד מהמקרים הללו התחזיות התנפצו על קרקע המציאות עם מיתון עמוק, כך שחגיגות מוקדמות לא מומלצות כשמתמודדים עם אינפלציה גבוהה שגוררת העלאות ריבית אגרסיביות. 

• האינפלציה בגוש האירו ממשיכה להתקרר; הציפיות להורדת ריבית גוברות
• "העלייה בחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית מעלה את הסיכון לצמיחה במשק"

הפרשן ניתח את הגורמים שיכולים לשנות את תקוות הנחיתה הרכה והצביע על 4 מהם: ריבית גבוהה מדי לאורך זמן ארוך מדי (המוטו של הפד' לאחרונה) שכן "תשבור" משהו. כלכלה חמה מדי (שתגרום להתפרצות אינפלציונית מחודשת), מחירי אנרגיה גבוהים מדי, או נפילות בשווקי המניות. שני הגורמים הראשונים די סותרים אחד את השני וכנראה לא יגיעו ביחד, אבל השניים האחרים מסתדרים יפה עם כל אחד מהם, כך שכל שילוב של שלושה מהארבעה יכול לגרום להתחדשות המשבר הכלכלי. תרחיש לא מופרך בכלל.

גם הפרשן והמשקיע אדוארד ירדני העלה את הערכתו לסיכוי למיתון עד סוף שנה הבאה מ-15% ל-25% כשהוא מצביע על מחירי האנרגיה כגורם סיכון: "אם מחיר הנפט יחצה את 100 הדולרים ומחיר הדלק יעלה מעל 4 דולר לגלון ושניהם ישארו מספיק זמן ברמות האלו הם עלולים להתניע גל חדש של ספירלת מחיר שכר ולהעלות את הציפיות לאינפלציה" כתב.

גם הוא מצביע על תקדימים היסטוריים, אך חוזר אחורה יותר אל שנות ה-70. אז, לאחר דיכוי הגל הראשון של האינפלציה, התפרץ לו גל שני חמור יותר, שני הגלים הביאו בעקבותיהם מיתון. הוא מצביע על מה שנראה לו כקווי דימיון בין שנות ה-70 של המאה הקודמת לעשור השני של המאה ה-21:

• מאסק מרוצה? שיא בכמות המפוטרים בארצות הברית מאז הקורונה
• הקריפטו מגיב למכסים של טראמפ: ירידות חדות בביטקוין, את'ריום ו-XRP
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הגל הראשון של האינפלציה נגרם אז, לדבריו, על ידי החלטתו של הנשיא לינדון ג'ונסון להעמיק את הגרעון בעקבות מלחמת וויטנאם במקום להעלות מיסים או לקצץ בהוצאות, מדיניות שהומשכה על ידי הנשיא ניקסון וגרמה בסופו של דבר להחלשות הדולר ולעליית מחירי הסחורות, וסייעה לקרטל אופק להזניק את מחיר הנפט. גם הפעם אנחנו נמצאים לאחר מספר סבבים של תמריצים פיסקליים יחד עם מדיניות מוניטרית מרחיבה מאד (עד להתחלת העלאות הריבית).

יחד עם זאת יש גם הבדלים: הפעם, המדיניות המוניטרית והפיסקלית המרחיבה לא הביאה להחלשות הדולר, והפד' הגיב באגרסיביות מוקדם (יחסית), וגם הכלכלה האמריקאית נראית חסינה הרבה יותר. זו הסיבה שלמרות הסיכונים לעיל הוא משאיר את הסיכון למיתון ב-25% בלבד.   התנתקות התשואות מהמניות בג'יי פי מורגן מודאגים מהתופעה יוצאת הדופן של השנה: עליות בשוק המניות במקביל לירידות בשוק אגרות החוב. כידוע, ירידה במחיר אגרות החוב משמעותה עלייה בתשואות, כך שהתשואות האלטרנטיביות שנחשבות לחסרות סיכון של אגרות החוב הממשלתיות הופכות ליותר ויותר אטרקטביות, מה שאמור להפחית את האטרטקביות של המניות שנושאות בחובן גם סיכון. לכן, ישנה קורלציה ארוכת שנים בין שוק המניות לשוק אגרות החוב, קורלציה שנשברה באופן מאד בולט השנה.

"המניות עלו מתחילת השנה עקב התרחבות המכפילים (כלומר, לא עקב עליה ברווחים, מה שיכול היה להצדיק עליות שערים מבחינה פונדמנטלית) בעוד שיעורי הריבית הריאלית ומחיר ההון נכנסים עמוק יותר לטריטוריה מגבילה. ההיסטוריה מראה שהיחס הזה הופך יותר ויותר ללא בר קיימא, כשהמכפיל של ה-SP500 מוערך ביתר פי 3 או פי 4 כנגד שיעורי ריבית ריאלית, נושא בחובו סיכון להערכת שווי שונה, במיוחד כשציפיות הרווח יתקשו לעמוד בציפיות בשנת 2024" כתבו כלכלני הבנק.   מיקרו: תעודות סל על השווקים הבנלאומיים אחד הטרנדים השולטים לאחרונה בעולם ההשקעות של המשקיע הישראלי הוא הרדיפה אחר ה-SP500. לא מדובר בהכרח באסטרטגיה רעה, שכן הסנופי הוא אחד המדדים המובילים בעולם ומייצג חברות איכותיות למדי. אולם בכל זאת הוא נראה די יקר בשלב הנוכחי. בנוסף, גיוון ההשקעות הוא דבר מומלץ בכל מקרה. כמה המלצות על תעודות סל אחרות שמעניקות חשיפה דווקא לשווקים הבנלאומיים ולא לזה האמריקאי. VANGUARD TOTAL INTERNATIONAL STOCK ETF  מעניקה חשיפה רחבה מאד (מאד) לשוק המניות העולמי. כמה מאד? כ-8000 מניות שונות מ-42 מדינות מקבלות ייצוג בתעודת הסל הזו, וזאת תמורת דמי ניהול של 0.07% בלבד.

יפן תופסת 16% מהתעודה, בריטניה כ-10% וסין כ-8%. ישראל, אם תהיתם מהווה 0.4% מנכסי הקרן (מקום 28 מתוך 42 המדינות) והיא הנציגה היחידה מן המזרח התיכון. סך הכל אירופה מהווה 40%, השווקים המתעוררים 25% ואזור הפאסיפי 27%.

הנייר עלה בכ-9% מתחילת השנה, אך הממוצע הרב שנתי (3, 5, 10) נע בין 3.5% ל-5% בלבד. פחות מהסנופי.   FLEXSHARES EMERGING MARKETS QUALITY LOW VOLATILITY INDEX FUND  חובבי השווקים המתעוררים, הנחשבים למסוכנים יותר, אך כאלה שבכל זאת רוצים למתן קצת את התנודתיות' ירצו להעיף מבט על התעודה הזו. לתעודה כ-200 אחזקות והיא גובה 0.4% דמי ניהול. היא חדשה יחסית כך שאין נתונים ארוכי טווח, אבל התשואות מתחילת השנה לא מרשימות במיוחד – כ-4%.

סין מהווה 20% מהתעודה, המתחרה הודו כ-16%, טיוואן 15% ודרום קוריאה 8%, כך שאסיה שולטת ברמה במקרה זה. השכנות המזרח תיכוניות סעודיה ואיחוד האמירויות גם מיוצגות בשיעור חד ספרתי גבוה.