האם יכול להיות שהריבית בארה"ב בכלל לא הגיעה לשיא?

מאקרו: התשואות מזנקות
תשואות אגרות החוב הארוכות הופכות להיות נושא השיחה המרכזי בוול סטריט, לאחר שבימים האחרונים הן המשיכו לשבור שיאים של שנים ארוכות. התשואות לאגרות החוב לעשר שנים נסחרות כעת מעל הרף הסימבולי של 4.5% (הגבוהות ביותר מאז 2007) אלו הקצרות יותר, של שנתיים, כבר מעל 5%. הריבית הריאלית (בניכוי אינפלציה צפויה) כפי שהיא באה לידי ביטוי באגרות החוב הצמודות וכן באלו הלא צמודות חוצה את רף ה-2% לראשונה מאז שנת 2008. כל זה קורה לפני המכרז הפומבי להנפקת אגרות חדשות בגובה 48 מיליארד דולר לשנתיים, 49 מיליארד לחמש שנים ו-37 מיליארד ל-7 שנים שיתקיים בימים הקרובים עד סוף השבוע.

את האות לזינוק בתשואות (כלומר, לירידות במחירי אגרות החוב) נתנה החלטת הפד' בשבוע שעבר. הפד' החליט שלא להעלות את הריבית, כצפוי, ונקט בטון ניצי למדי, גם זה כצפוי. מה שהיה פחות צפוי הוא שינוי תחזית בכירי הפד' (טבלת הנקודות) שאישרה עם מספרים את הטון האגרסיבי, עם ציפיות להעלאת ריבית נוספת ודחיית הורדת הריבית. התגובה בהתחלה הייתה מינורית למדי, אך עם הזמן השחקנים בשוק החלו להפנים בהדרגה שבפד' לא רק מדברים, אלא המטרה של "גבוה יותר לזמן ארוך יותר" הפכה לתוכנית עבודה ריאלית של ממש. מאז, כאמור, מדי יום התשואות מטפסות, וכל פעם כובשות שיאים חדשים.

ג'יימי דיימון מודאג ומזהיר את הלקוחות
האסימון נופל לאט, אבל הוא נופל. המשמעות של ריבית גבוהה לאורך זמן היא רוחבית ועוצמתית, יש שיאמרו – הרסנית – מה שגורם להרבה גורמים לחשב מסלול מחדש.

כותרת ראשית

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

בארץ | אדיר בן עמי | 17/11/2024

- כל הכותרות

לאומי עוצר את חגיגת הלוואות הקבלן: מהלך חכם או אצבע בעין של רוכשי ה...

הקרב הענק של ג'ייק פול ומייק טייסון: שבר שיאים אך מטיל ספק על יכולו...

ג'יי פי מורגן: כלכלת ארגנטינה צפויה לזנק ב-8.5% תחת מיליי

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

מירוץ נגד הזמן: סופר מיקרו נאבקת להציל את מעמדה בנאסד"ק

האם דוחות אנבידיה יצביעו על כיוון חדש לשוק?

בייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, מוערכת ב-300 מיליארד דולר

משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

ספייס אקס כבר שווה 255 מיליארד דולר, איפה היא תהיה עוד שנה מהיום?

הבנקים קפצו ב-1.6% לקראת הדוחות; המדדים עלו עד 0.9%

הפיטורים ממשיכים: בואינג שלחה מכתבים ל-400 עובדים

הבורסה של אבו דאבי מזנקת - איך אפשר להשקיע בה ומהן המניות הבולטות?

ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

התמ"ג עלה ב-3.8% בחישוב שנתי; ירידה של 1% לעומת הרבעון המקביל

אלמוגים מכרה 173 דירות השנה. דירה ממוצעת עולה כמעט 2.5 מיליון שקל

איפה העובדים הזרים? תאגידי כוח האדם חוברים להתאחדות הקבלנים

אימאג'סט מדווחת על תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2024

ICR קיבלה היתר בנייה לפרויקט בצפון ת"א - כמה עולה דירה ברמת אביב?

כלל ביטוח ופיננסים וענקית ההשקעות State Street Global Advisors משלב...

עוד תכניות

בראש המזהירים ניצב ג'יימי דיימון המנכ"ל המיתולוגי של הבנק הגדול בארצות הברית ג'יי פי מורגן. בראיון לטיימס אוף אינדיה אמר דיימון כי העולם מתמודד עם איום של התרחיש הגרוע ביותר של סטגפלציה (שילוב של מיתון עם אינפלציה גבוהה). נקודה חשובה עליה מצביע דיימון: עליית הריבית מ-0% ל-2% מתקבלת בשוק בקלות יחסית. מ-2% ל-5% זה כבר הרבה יותר קשה. עליה נוספת לכיוון ה-7% כבר תהיה הרת אסון. מציאות של ריבית של 7% הייתה נשמעת כמו משהו דימיוני רק לפני מספר חודשים, אבל כעת דיימון חושב שזה תסריט לגמרי ריאלי, ואף מזהיר את לקוחות הבנק שעליהם להתכונן לקראתו:

"עליה מ-0% ל-2% זה כמעט לא עליה. העלייה מ-0% ל-5% תפסה כמה אנשים בהפתעה, אבל אף אחד לא חשב שזה מחוץ למתחם האפשרויות. אני לא בטוח אם העולם מוכן ל-7% ריבית. אני שואל אנשים בשוק: האם אתה מוכן למשהו כמו 7%? המקרה הגרוע ביותר הוא 7% עם סטגפלציה... אנחנו מפצירים בלקוחות שלנו להיות מוכנים לסוג כזה של לחץ... 2000 נקודות הבסיס האלו (ל-7%) יהיו יותר כואבים מהמעבר מ-3% ל-5%". 

הראיון המודאג של דיימון תפס את הכותרות הראשיות באתרי הכלכלה, והדאגות שלו יחד עם דבריו של ניל קשקריי, נשיא הפד' במיניאפוליס, שלחו את השוק לירידות ביום שלישי בתגובה מעט מאוחרת לזינוק בתשואות שנרשם יום קודם לכן. כאמור, האסימון נופל לאט, אבל בסוף הוא נופל. 

חשש מפני התפרצות אינפלציונית בטווח הקצר, אך לא בטווח הארוך
בינתיים האינפלציה לא הולכת לשום מקום. החשש מסבב שני של התפרצות אינפלציונית (בדומה לשנות ה-70) נובע מכמה גורמים, אם כי נראה שמדובר בהשפעות קצרת טווח. הגורמים שעלולים לגרום לחזרת האינפלציה הינם:

מחירי האנרגיה שבמגמת עלייה משמעותית. כפי שארע בסיבוב הראשון של ההתפרצות האינפלציונית הנוכחית, מחירי האנרגיה עלולים להשפיע על מחירי הייצור, המשלוחים, הטיסות והתחבורה וכו' ובכך להתניע גל חדש של אינפלציה.

יחד עם זאת נראה שהפוטנציאל לעלייה נוספת במחירי האנרגיה אינו גדול. המניע העיקרי לעלייה במחיר היה קיצוץ התפוקה מצד סעודיה ורוסיה, אבל האפקט של קיצוץ כזה מוגבל בסופו של דבר, במיוחד לנוכח החולשה בכלכלת יבואניות האנרגיה הגדולות – סין ואירופה.

מחירי מוצרים: מחירי מוצרים מסוימים, כמו מכוניות יד שניה לדוגמה, בשפל – ואלו חדשות רעות, שכן לא נראה שהם יכולים להמשיך לרדת, ומשמעות הדבר שהדרייבר הנוכחי להחלשות האינפלציה איבד מכוחו ולא ימשיך לדחוף את התהליך הדיפלציוני.

משכורות: השביתה של פועלי ייצור המכוניות במישיגן נכנסת בקרוב לשבוע השלישי. את החשיבות של התעשייה הזו לכלכלה האמריקאית ניתן לראות במעורבות הגבוהה של הבית הלבן בתיווך למציאת פתרון למשבר, כולל ביקור של ביידן במפעלים במדינה (המתנדנדת לקראת הבחירות הבאות...) והכרזתו שהדרישה שלהם להעלאה של 40% במשכורת "מוצדקת", ומגיע להם "הרבה יותר". דרישות השכר של העובדים קרוב לוודאי ייענו ברמה כזו או אחרת. מעבר לבעיה המקומית של תעשיית הרכב עצמה, ייתכן שלהסכם כזה, במיוחד לאחר הסכם שכר נדיב למדי עם עובדי חברות המשלוחים שנחתם לאחרונה, תהיינה השלכות רחבות יותר על דרישות השכר במשק האמריקאי, במה שעלול להתגלגל גם לספירלת שכר מחיר מסוימת. השביתה גם עלולה להשפיע על מחירי הרכבים ברבעון הרביעי לנוכח מלאים נמוכים מאד כבר כעת, ולתרום לאינפלציה גם בסגמנט הזה.

יחד עם זאת, גם פה נראה שאנחנו מדברים על השפעה זמנית שלא תשפיע מעבר לרבעון הבא. שוק העבודה האמריקאי שהיה כל כך חזק החל כבר להתקרר, הריבית ממשיכה להיות גבוהה, ונראה שלחצי השכר יהיו זמניים בלבד.

הצפי הוא, אם כן, שלאחר העלייה הצפויה באינפלציה ברבעון הבא ייתכן מאד שהאינפלציה תחזור לרדת בתחילת שנת 2024. שני הגורמים העיקריים שישפיעו על אינפלציית הליבה יהיו המשך הירידה במחירי השירותים והתמתנות לחצי השכר (לאחר העליה הזמנית) עקב המשך החלשות שוק העבודה האמריקאי, יחד עם ירידה או לפחות קפאון ברכיב "קורת גג". הריבית ממשיכה להיות גבוהה, וייתכן שהיא תעלה אף יותר, ולפי כל ההערכות עדיין לא ראינו את מלוא ההשפעה של העלאות הריבית הקודמות.

"גבוה יותר לזמן ארוך יותר" – מה המשמעות לכלכלה הריאלית ולשוק המניות?
אז אולי העליה המחודשת של האינפלציה לא תהיה ארוכת טווח, אבל האפשרות להעלאות ריבית נוספות מקבלת חיזוק משמעותי, ולוח הזמנים להורדת הריבית, ה"פייבוט" עליו חלמו עד לא מכבר, מתעכב ונדחה למועד לא ידוע. "גבוה יותר לזמן ארוך יותר" איט איז. ההשפעות של ריבית גבוהה על הכלכלה, כפי שחושש דיימון, הן משמעותיות מאד ונוגעות לחלקים שונים בכלכלה. ננסה לפרט כמה מהן:

הפסדים לא ממומשים בבנקים: הבנקים ממשיכים להתמודד עם ירידה בפיקדונות. ברבעון השני נרשמה ירידה רבעונית חמישית ברציפות בהפקדות, בעוד הלקוחות ממשיכים לבקש להיפגש עם הכסף ויוצרים קשיי נזילות מסוימים (עוד על כך בהמשך). בנוסף, פערי הריביות בין הפיקדונות להלוואות - מקור הרווח העיקרי של הבנקים - ממשיכים להצטמצם, כשהבנקים מתחילים לשלם יותר על ההפקדות בעוד ההלוואות (הקיימות) ארוכות הטווח נותנות את אותה ריבית.

אבל הבעיה העיקרית שמעיקה על מאזני הבנקים, בינתיים באופן חבוי, אלו ההפסדים על הנייר מירידת ערך אגרות החוב שמחזיקים הבנקים. הבנקים קיבלו פיקדונות עליהם שילמו ריבית נמוכה, והשקיעו באגרות חוב ארוכות עם ריבית גבוהה יותר. כעת אגרות החוב האלו רושמות "על הנייר" הפסדים גבוהים. כל עוד הבנק לא נדרש לממש את ההשקעות ארוכות הטווח שלו, לא נוצרת בעיה עם ההפסדים התיאורטיים האלו, אך אם תתרחש "ריצה אל הבנקים" בבנק מסוים (בדרך כלל זה יקרה בבנק קטן או בינוני) הוא ייאלץ לממש במחירי הפסד ועלול אף לפשוט את הרגל. כדי למנוע את תרחיש הבלהות הזה הפד' ממשיך להזרים נזילות לבנקים כנגד הניירות האלו לפי ערכם בספרים (כלומר לא לפי הערך בשוק), וכך "קונה" שקט. השאלה באיזה מחיר נקנה השקט הזה, ועד מתי ניתן יהיה להמשיך עם הפרקטיקה הזו, במיוחד בתקופה שהפד' רוצה להקטין את המאזן. 

ברבעון השני הגיעו ההפסדים הלא ממומשים בבנקים ל-558.4 מיליארד דולר, רובם מיוחסים לעליית התשואות בשנת 2022. התחדשות עליית התשואות לשיאים חדשים עלולה להקפיץ את המספר הזה ולהעצים את האתגר של הפד' ושל הבנקים למנוע משבר נוסח קריסת הסיליקון וואלי, שעלול להיות רחב היקף.

מחנק אשראי. המצב העדין של הבנקים דוחף אותם לשמור יותר מזומן מהדרישות המינימליות כדי לעמוד בדרישות הלקוחות, ולכן הם מקשיחים את התנאים לקבלת אשראי. התופעה מתרחשת בעיקר בבנקים הקטנים והבינוניים. כעת עומדות רזרבות המזומן של הבנקים על 3.3 טריליון דולר, עליה של 5.4% מתחילת 2023, והרבה מעל הרמות המקובלות לפני משבר הקורונה. בבנקים הקטנים מדובר על עליה של 12% וב-25 הבנקים הגדולים כ-2.9%. התופעה הזו, יחד עם הריביות הגבוהות גם כך, גורמות למחנק אשראי, כלומר קושי של יחידים וחברות לקבל אשראי חדש מהבנקים. מחנק האשראי מקשה על גלגול חובות שמגיע זמן פרעונם, וכן על פיתוח יוזמות חדשות ובכך מכביד על הכלכלה כולה.

החוב הממשלתי: הממשל שוב מתמודד עם הקפאה על רקע תקרת החוב. הרפובליקנים דורשים בנחרצות קיצוץ בהוצאות. יש הרבה מאד היגיון בדרישה הזו, כיון שמימון של חוב בגובה 33 טריליון דולר (שממשיך לטפס) בסביבת ריבית של 5% משמעותו תשלומי ריבית שנתיים של מעל 1.6 טריליון דולר מדי שנה. אמנם לא כל החוב נושא ריבית כזו אך תשלומי הריבית הולכים ונעשים מעמסה כמעט בלתי אפשרית על התקציב. תשלומי הריבית באים על חשבון השקעה באזרחים ויצירה או תמיכה במנועי צמיחה.

אלטרנטיבה לשוק המניות:  הדבר העקרי שמכביד על שווקי המניות בימים האחרונים היא העובדה שניתן לקבל תשואה של 4.5% ללא סיכון. יותר ויותר משקיעים שואלים את עצמם מדוע להסתכן בהפסדים תמורת כמה אחוזים פוטנציאלים נוספים, כשיש תשואה יפה נטולת סיכון. במשך שנים ארוכות שוק המניות היה "המשחק היחידי בעיר", ולא היה צורך להתמודד עם תשואה אלטרנטיבית אטרקטיבית, שכן התשואה של אגרות החוב הייתה אפסית ולעיתים אפילו שלילית. החשש הגדול הוא שזה לא סוף הסיפור והתשואות יכולות לטפס אף יותר. מי שנפגע במיוחד הם קרנות ריט ומניות דיבידנד, אך הפגיעה בסופו של דבר היא בכל שוק המניות. 

עוד נתון אחד
בתוך כל הרעש שמייצרים תשואות אגרות החוב קצת נשכח נתון חשוב למדי שיתפרסם ביום שישי – ה-PCE לאוגוסט. הנתון המועדף על הפד' למדידת האינפלציה, ליבת ה-PCE צפויה לעמוד על פי התחזיות על מתחת ל-4%. 

מיקרו – לרכוב על הגל אבל רק מאמצע הדרך
מי שידע להשקיע באפל כשהיא הייתה על סף פשיטת רגל עשה תשואה חלומית, אבל גם מי שהשקיע בה כשהיא הייתה שווה טריליון דולר עשה תשואה לא רעה בכלל. הכי טוב למצוא את הסוס המנצח מההתחלה, אבל לפעמים גם חצי מהדרך מייצר רכיבה לא רעה בכלל. הבעיה היא כשעולים על הסוס מאוחר מדי, כשהוא כבר עייף ומתחיל להאט ואז לפעמים אפילו חוזרים לאחור.

ממטאפורות על סוסים נחזור להשקעות. יש משקיעים המחפשים מומנטום - מניה שהתחילה במהלך עולה, בתקווה שהיא תמשיך לעלות גם בהמשך, למרות שתחילת המהלך כבר מאחורינו. זהו העיקרון של הניתוח הטכני שמנסה לזהות "פריצות" כדי להצטרף למגמה באמצעה, לאו דווקא בתחילתה.  

למי שמעוניין לרכוב על טרנד שכבר התחיל ישנן שתי תעודות סל שמשקיעות לפי "מומנטום". כלומר סקטורים או מניות שנמצאות במומנטום חיובי כרגע, מתוך מחשבה ש"המנצחים ימשיכו לנצח". לפחות במקרה של שנת 2023 נראה שהן עלו על הסוס באיחור. 

FIRST TRUST DORSEY WRIGHT FOCUS 5 ETF -2.27% FIRST TRUST 58.99 -2.27% סגירה:0 פתיחה:59.75 גבוה:59.75 נמוך:58.86 מחזור:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  משקיעה בחמשת סקטורים שעלו הכי הרבה לאחרונה. כעת, לדוגמה, מדובר במזון, צריכה מחזורית, אינטרנט, תעשייה ושבבים. הקרן הצליחה להביס את השוק בשנת 2022 ההפסדית, אבל מתחילת השנה מציגה ביצועים חלשים מאד – הפסד של כ-5%. היא גובה דמי ניהול של  0.9%. סך הכל מנהלת התעודה נכסים בהיקף 3.3 מיליארד דולר.

Cambria Global Momentum ETF (GMOM) – היא קרן מומנטום נוספת אבל כזו המשקיעה בקרנות נאמנות, ודווקא כאלה שאינן מנוהלות על ידי בית ההשקעות עצמו של הקרן (קמבריה). קרנות הנאמנות נבחרות על פי העיקרון של מומנטום. האלוקציה מתרחשת פעמיים בחודש. הקרנות בהן משקיעה תעודת הסל יכולות להיות בתחום אגרות החוב, מניות לפי סקטורים או לפי גיאוגרפיה ועוד. הקרן גובה  דמי ניהול של 1.1%. היא קטנה יחסית (156 מיליון דולר). ההחזר הממוצע בשלוש השנים האחרונות היא 6.85% אך בשנה האחרונה הקרן הפסידה 2.3%.