שוק הנדל"ן הסיני הפך למשקולת: המסחר במניית אוורגרנד הופסק

הצרות לא מפסיקות לרדוף אחרי שוק הנדל"ן הסיני ובמיוחד האימפריה הקורסת, אוורגרנד – החברה שצברה חובות של למעלה מ-328 מיליארד דולר נכון ליוני האחרון. עזבו את זה שעוד לפני שהמסחר במניה הופסק בהונג קונג – בשל דיווחים כי מייסד החברה הוי קא יאן, הוכנס לסוג של מעקב – לא לפני שירדה בכמעט 20% במסחר, 42% ב-5 הימים האחרונים וכמעט 81% מתחילת השנה.

שנתיים לאחר שהודיעה שאינה מסוגלת לעמוד בהחזרי החוב שלה, הנגדה, חברת הבת ומי שנחשבת לספינת הדגל של אוורגרנד בסין, הודיעה כי אין ביכולתה לשלם ריביות של כ-547 מיליון דולר על האג"ח שלה. שמח.

חברה נוספת שנמצאת בצרות לא קטנות היא קאנטרי גרדן, חברת הנדל"ן הגדולה בסין, שהתמקדה באזורים יותר פריפריאליים והקימה גם מרכזי מסחר – וחווה נפילה חופשית של 72% במכירות ביחס לשנה שעברה.

לפי בלומברג, לחברה יש 11 מיליארד דולר חוב למשקיעים זרים ולאחרונה קיבלה אישור של משקיעים לדחות תשלומים על 2 מיליארד חוב קצר מועד, כדי למנוע הודעה על חדלות פירעון. שווי הניירות ירד מאז יוני בחדות מ-80 סנט לבין 6 ל-10 סנט.

"לסין עדיין יש כלים לייצב את מכירות הנדל"ן למגורים בערים הגדולות, אבל אנחנו לא צופים שהערים בטייר נמוך יותר יקבלו את אותו הסיוע", כתבו האנליסטים איריס צ'נג ואדווארד צ'ן מחברת הדירוג S&P.

בחודש שעבר פרסם הממשל הסיני כי מחירי הדירות החדשות ירדו רק ב-2.4% ביחס לשיא של 2021, כשמחירי הבתים המשומשים ירדו רק ב-6%. בהתבסס על שיחות עם מתווכים סיניים בפורצ'ן דיווחו כי המחירים הריאליים נפלו הרבה יותר, כשמחירים בשכונות מבוקשות בערים הגדולות כמו שנגחאי ושנז'ן ירדו בכ-15%. אז הסבירות שהיא שבערים הפחות נחשקות המחירים צללו.  

משבר הנדל"ן יקשה על סין להתאושש
קשה להתווכח עם הטענה כי כמעט כל סקטור הנדל"ן הסיני נוהל כפירמידה, שעכשיו קורס יחד עם העלאת הריבית בארה"ב – מה שאומר שהכאב בשוק הסיני יימשך עוד זמן רב. חברות הנדל"ן לא רק שמכרו דירות בפריסייל כדי לממן פרויקטים קיימים, הן גם קנו בנקים מקומיים כדי שיסייעו להם להמשיך ולממן את הפירמידה הזו – שסביר להניח וחותכת דרך כל שכבות הממשל הסיני המקומי והארצי.

במערב ישנם אנליסטים, כמו פיטר זייהן, שחושבים ששוק הנדל"ן למגורים – וגם בניית התשתיות – הגיעו לרוויה כבר בתחילת העשור הקודם. כלומר תנופת הבנייה המשיכה באופן כה ספקטקולרי, שאין מספיק סינים, ליטרלי, כדי למלא את כלל הדירות שנבנו. ואם מוסיפים לזה את אוכלוסייתה המזדקנת של סין הסובלת מעשורים של פוליסת הילד האחד, הם גם אף פעם לא יתמלאו.

הממשלות המקומיות אחראיות גם על גביית מיסים, אבל אין להן סמכויות אכיפה, כך שגביית המיסים המרכזית הייתה ממיסים על שוק הנדל"ן. וזו הייתה חתיכת בוננזה שאפשר לממשלות המקומיות לייצר צמיחה ומיסים יש מאין וסביר להניח שגם לרפד לא מעט כיסים של בכירי ממשל. עכשיו העצירה בשוק הנדל"ן יוצרת בעיות עבור הממשלות המקומיות, שלפי הערכות במערב מחזיקות בחובות של 9 טריליון דולר – זאת למרות שתיאורטית אסור להן בכלל להחזיק בחובות.

רק השבוע הממשל הסיני המרכזי פתח קרן מיוחדת בהיקף של כמעט 140 מיליארד דולר כדי לסייע לקרנות הממשלתיות המקומיות הנמצאות במצוקה, אבל זה רק יעזור להחזיר חובות, זה לא ימלא את הכיסים לממשלות הזקוקות למסי הנדל"ן כדי להתקיים.  
נכון לכרגע, ולמספרים הידועים, בשנה שעברה היה לסין חוב של 14 טריליון דולר, שהיוו 77% מהתמ"ג שעמד על למעלה מ-18 טריליון דולר, השנה הצפי הוא שהחוב עלה ללמעלה מ-15.6 טריליון דולר, כשהתמ"ג צפוי לעמוד על 18.7 טריליון.

לאחרונה קונצנזוס של רויטרס הוריד את תחזית הצמיחה הסינית ל-5% השנה ו-4.5% לשנה הבאה. הכול טוב ויפה, רק שלנתוני הצמיחה הללו אין משמעות אמיתית. מי שקובע את נתוני הצמיחה לשנה הבאה הוא הנשיא הסיני, שי ג'ינפינג. התפקיד של כל המערכת תחתיו היא לעמוד ביעדים הללו, כך שגם אם יש "צמיחה", האיכות שלה אינה ברורה ואינה מעידה על חוסן כלכלי גובר.

בכל מקרה, קשה לראות את הממשל הסיני עוצר את קריסת סקטור הנדל"ן ואלה לא חדשות טובות לסין, לפחות עם מסתכלים על יפן, שחוותה אף היא בועה נדל"נית, שהתפוצצה בתחילת שנות ה-90. לקח למדדים היפנים 30 שנה לתקן, אצל הסינים שעוד לא סיימו את המשבר וכ-70% מהעושר המקומי קשור לנדל"ן, החובות הנערמים והריבית שעולה בארה"ב, כמעט מבטיחים כי ייקח לשוק הנדל"ן למגורים הסיני שנים להתאושש.