סין והפיליפינים במסלול התנגשות - ארה"ב לא תעמוד בצד

החדשות המרכזיות שיוצאות מהפיליפינים, מדינת האיים שבדרום מזרח הים הסיני הדרומי, היא שמכלית, ככל הנראה סינית, התנגשה בספינת דייגים והביאה למותם של שלושה דייגים. בשבוע שעבר, ספינת משמר חופים סינית פתחה תותח מים נגד ספינת משמר חופים פיליפינית אחרת. מוקדם יותר השנה האשימו בפיליפינים כי משמר החופים הסיני השתמש בנשק לייזר בדרגה צבאית נגד אחת מספינותיה וגרמו לצוות עיוורון זמני. בקיצור שמח, ובכל שבוע יש גפרור אחר שיכול להצית עימות – כזה שיכול להיות מוגבל, או כזה שיכול לגרור פנימה את כל האזור וגם את ארה"ב, שלה ולפיליפינים הסכם הגנה משותף.

המתיחות הגוברת נמשכת מזה כשנה וחצי, מאז שעלה הנשיא החדש, פרדיננד מרקוס, שהפסיק את מדיניות ההכלה של קודמו דוטרטה כלפי סין והמחלוקות הימיות (שאליהן נגיע), התקרב לארה"ב והגדיל את שיתוף הפעולה עמה. רק שלשום החלו שתי המדינות לערוך תרגיל ימי משותף שיימשך שבועיים, יחד עם אוסטרליה, קנדה, יפן, בריטניה, צרפת ומלזיה, שיתמקד בהגנה מפני צוללות, איומים מהאוויר והיבשה וגם פתיחת מודעות למרחב הימי. ומה השם הסימבולי שניתן לתרגיל הזה: סאמה סאמה, שבפיליפינית משמעותי "יחד".

המאבק הנוכחי בין המדינות מתמקד בשרטון (Shoal), אזור של מים רדודים בים, בשם תומאס השני, הנמצא בערך בשליש הדרך בין הפיליפינים לסין בים הסיני הדרומי. המאבק בין המדינות החל כבר לפני למעלה מעשור כשב-2012, סין השתלטה על שרטון סקרבורו, כחלק מהמדיניות הסינית של השתלטות על שטחי דיג בים הסיני הדרומי, שהביא אותה לחיכוכים גם עם וייטנאם, שגם היא מחזקת את קשריה עם ארה"ב.

שרטון תומאס השני הוא סיפור די מיוחד בפני עצמו. כבר ב-1999 חיל הים הפיליפיני העלה על ריף בשרטון, הנמצא במים הכלכליים הבלעדיים של הפיליפינים, ספינת מלחמה ממלחמת העולם והוא הפך לסוג של מעוז ימי, שבו הפיליפינים מחזיקים כוח אמפיבי של נחתים.

שרטון תומאס השני, גוגל.

סין מסרבת להכיר בזכותן של מדינות אחרות על המים הטריטוריאליים וגם מתנגדת ולא מקיימת את ההחלטה של בית הדין הבינ"ל לגישור בהאג מ-2016, לאור פנייה של הפיליפינים, שקבע שהשאיפות הטריטוריאליות של סין לשלוט בכל הים הסיני הדרומי "אין להן שום בסיס בחוק הבינ"ל".

בניתוח שערך לפני חודשיים המכון לשלום של ארה"ב, נקבע כי המחלוקת יכולה להבעיר את השטח ולמשוך את ארה"ב פנימה. "האגרסיות האחרונות הן רק הפרק האחרון בקמפיין הפחדה וכפייה מצד בייג'ינג בים הסיני הדרומי", נכתב בניתוח של מכון המחקר. "סין משמרת את מדיניות לקיחת בעלות טריטוריאליות על איים, ריפים ומים בים הסיני הדרומי וטוענת שיש לה זכות להגביל גישה מספינות וסירות של מדינות אחרות מהאזורים הללו.

עם זאת במכון אומרים כי סין נזהרת מאוד שלא להבעיר את הים הסיני, גם בגלל הסכם ההגנה הפיליפיני עם ארה"ב, כשהאחרונה כבר הזהירה כי פגיעה משמעותית תפעיל את ההסכם ותכריח את ארה"ב להיכנס פנימה.

ארה"ב מבודדת את סין בשכונה שלה
סין אמנם מאשימה את מאנילה בעוינות, אבל לרוע מזלה, הכוחנות הסינית בשני העשורים האחרונים הכניס אותה לבידוד אזורי כמעט מלא, כשרק ההסכם עם רוסיה שנחתם ב-2021, משאיר לה בעלת ברית מרכזית באזור. היתר ברחו לחיקה של אמריקה הגדולה. וכמו רוסיה של אחרי קריסת ברית המועצות, סין מוצאת את עצמה מוקפת יותר ויותר על ידי מדינות עוינות ובעלות בריתה של ארה"ב, שרק מעמיקות את הקשרים עם האמריקאים ועם מדינות באזור שאינן סין, בניסיון להתנגד לגוליית האדום. בין המדינות האלה אפשר למצוא את יפן, הודו וגם טאיוואן המאוימת תמידית ושהרוב מהמרים כי היא תהיה החזית הראשונה שתגרום לאזור להתלקח.

כי את מה שארה"ב עושה לסין בזירה הדיפלומטית והכלכלית-טכנולוגית, אפשר לקחת מעולם האגרוף – וואן-טו פאנץ', או קומבינציה של אגרופים מהירים. מאז הנשיא ברק אובמה, ארה"ב שינתה את המדיניות כלפי הסינים. זה החל עם הסכם הסחר הטרנס פסיפי, TPP, שאמור היה לבודד את סין כלכלית, אבל הנשיא דונלד טראמפ ביטל את ההסכם והלך ישר לגישה הישירה של מלחמת סחר, העלאת מכסים והקרב הגיע אפילו לוול סטריט, כשהממשל איים שחברות שלא יפתחו את הספרים כנהוג בחוק האמריקאי, לא יורשו להיסחר בבורסה.

הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן לקח את זה עוד צעד קדימה והפך את המלחמה לטכנולוגית, כשאסר על מכירת ציוד או ידע מתקדמים בתחום השבבים והעמיק את הקשרים מול המדינות באזור, כולל ההסכם למכירת צוללות גרעיניות לאוסטרליה ופתיחת בסיסים במדינה, גם זה כחלק ממהלך הרחב יותר להתמודד עם הסינים.

קחו לדוגמה את וייטנאם. המדינה שנקרעה במשך עשור בשל פלישה אמריקאית, לפני כשלושה שבועות חתמה את הפרק ההוא באופן סופי, כשהנשיא ביידן הגיע לביקור היסטורי בהאנוי, בירת וייטנאם. שם שתי המדינות העלו את דרגת היחסים שלהם והעמיקו את שיתופי הפעולה ביניהן. במהלך הביקור ביידן טרח לציין כי ההסכם עם וייטנאם "אינו מעיד על מלחמה קרה עם סין", אבל בפועל זה בדיוק מה שקורה.