הכלכלה הטורקית קורסת - אינפלציה של 60%, עליית ריבית ועליית מסים

כלכלת טורקיה ידעה עליות ומורדות תלולות בעשרים וכמה השנים האחרונות. תרשים 1, שמראה את התוצר לנפש בטורקיה, מדגים את התנודות החריפות הללו. אפשר לראות את הירידה החדה בתוצר לנפש, ירידה של כ- 27%, בין שנת 2000 ל-2001, בעקבות פיצוץ משבר הדוט-קום בעולם. המיתון הזה חיזק את מפלגת החירות והצדק של ארדואן, והוביל להשתלטות של המפלגה על השלטון בראשית שנות ה- 2000. ומה קורה היום? הכלכלה קורסת. ארדואן משלהב את העם הטורקי נגד ישראל, כפי שתראו מיד - אולי כדי לברוח מהבעיות הכלכליות שעוטפות אותו.

מלהיט את העם - אבל מה עם הכלכלה הקורסת? ארדואן (Voice of America)

הבעיות של ארדואן וטורקיה

בתחילת שנות השלטון של מפלגת החירות והצדק, המפלגה נקטה מדיניות שנחשבת לתומכת בשווקים. היא הפריטה עסקים ממשלתיים רבים, וקידמה קבלת השקעות מחו"ל. כתוצאה מכך, הכלכלה צמחה, והמפלגה התחזקה.

תרשים 1: תוצר לנפש (בדולרים, מחירים קבועים). מקור: הבנק העולמי

הבעיה היא שצמיחה כלכלית יכולה להסתיר בעיות, אבל לא להעלים אותן. בעיה מרכזית אחת של טורקיה היא שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. תרשים 2 מראה את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (אחוז האנשים בגילאים 15-64 שמועסקים או מחפשים עבודה באופן פעיל) בטורקיה לעומת ארה"ב, ישראל, והממוצע באיחוד האירופאי. אפשר לראות ששיעור ההשתתפות בתורכיה נמוך משמעותית מאשר במדינות מפותחות אחרות. הסיבה המרכזית לכך היא שיעור השתתפות נמוך של נשים בכוח העבודה.

תרשים 3 מראה את השינויים בשיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה מאז שנות ה- 1990. אפשר לראות שבארה"ב הוא היה ונשאר סביב ה- 70%, בזמן שבאירופה ובישראל הוא טיפס מכ-53% לאזור ה-70%. בטורקיה, לעומת זאת, שיעור התעסוקה של נשים היה ונשאר סביב ה- 36%.

כשלא מנצלים חלק גדול מכוח העבודה, פוטנציאל הצמיחה של המדינה מוגבל. זאת אחת הסיבות לכך שהתוצר לנפש של טורקיה היה בשיאו כ- 12 אלף דולרים, בזמן שבישראל הוא סביב ה-55 אלף דולרים, והממוצע של האיחוד האירופאי הוא סביב ה-41 אלף דולרים.

כדי לפצות על פוטנציאל הצמיחה הנמוך, השלטון הטורקי נקט במדיניות יותר ויותר מתערבת לאורך השנים. אם בתחילת תקופת הכהונה של ארדואן המגמה הייתה להפריט חברות ממשלתיות, ולהפחית את ההתערבות של הממשלה בשוק, הרי שבעשור הקודם המגמה התחלפה. זה כלל מינוי מקורבים לתפקידי מפתח, התערבות בוטה בפעילות של הבנק המרכזי, והתערבות בפעילות של הבנקים כדי שאלו ייתנו אשראי בזול לחברות ולאנשים פרטיים. בפרט, המשטר עודד מתן אשראי לחברות בענף הבנייה (שחלקן הגדול נשלט על ידי מקורבים לשלטון), כדי שאלו יבנו כמה שיותר, וכך יעודדו את הצמיחה.

הבעיה עם ביצוע של בנייה ללא מגבלה היא שזה אומנם מגדיל את התוצר, אבל לא בהכרח יש ביקוש לכל מה שבונים. ב- 2018, הפער בין הביקוש להיצע התפוצץ, כשהתברר שיש בטורקיה כ- 2 מיליון דירות לא מכורות, כמות שמספיקה ל- 3 שנים. חברות בנייה נאלצו להוריד מחירים, חלק מהן פשטו את הרגל, והנשיא עודד את הבנק המרכזי לחתוך את הריבית כדי לסייע לביקוש וזה העלה אותה החודש ל-40%.

זה אומנם עודד את הביקוש לדירות, אבל יצר סדרה של בעיות חדשות. ראשית, האינפלציה התעוררה. האינפלציה בתורכיה מעולם לא הודברה לחלוטין - בראשית שנות ה- 2000 היא ירדה למעט מתחת ל-10%, ונשארה יציבה ברמה הזאת. המדיניות הממשלתית שעודדה מתן אשראי זול גרמה להתחלה של עלייה באינפלציה ב-2018, עלייה שנבלמה בעקבות התפרצות מגפת הקורונה ב-2020. אבל כשהמגיפה נגמרה, האינפלציה טיפסה במהירות, והגיעה לאזור ה- 70% ב- 2022. גם ב- 2023, היא תישאר כנראה ברמה גבוהה של סביב ה-60%.

התפרצות האינפלציה ביחד עם הריבית הזולה שהחזיק הבנק המרכזי הובילה למשבר דיור מחודש כי הביקוש התעורר הרבה יותר מהר מההיצע. כשיש אינפלציה משתוללת והריבית נמוכה, אנשים רוצים לרכוש נכסים שהערך שלהם נשמר, וזה מוביל אנשים לשוק הדיור. אבל כשכולם רוצים לרכוש, והאינפלציה משתוללת החלשים נפגעים, כי הם מוצאים את עצמם במצב שבו גם אין להם דירה, וגם אין להם איך לשלם שכר דירה.

איך משפיע המחסור במט"ח על הכלכלה הטורקית?

בעיה נוספת, וקשה יותר מבחינת הממשלה היא מחסור כרוני במטבע חוץ. טורקיה היא יבואנית גדולה, ויש לה גירעון תמידי במאזן התשלומים. כל זמן שהריבית בעולם הייתה נמוכה, אפשר היה להתמודד עם זה באמצעות גיוס של חוב בחו"ל. אבל כשהריבית בעולם עולה, והמשקיעים הזרים בורחים ממדינה שבה הם לא סומכים על השלטון, נעשה הרבה יותר קשה לממן את הייבוא. טורקיה ניסתה להתמודד בעזרת סיוע ממדינות המפרץ. בנקודת זמן מסוימת, זה אפילו הביא את הממשל הטורקי לנסות להתקרב לממשלה בישראל.

אבל זה לא מספיק, ולכן הממשלה בטורקיה הבינה שאין לה ברירה אלא לנסות לנהל את הכלכלה בצורה שקולה יותר. לצורך כך, מונתה נגידה חדשה לבנק המרכזי, חפיזה גאיה ארקאן, שבאה אחרי שנים של לימודים ועבודה בארה"ב. היא הביאה איתה לבנק בכירים נוספים שיש להם רקע אמריקאי, וביחד הם מנהלים מדיניות מוניטרית שמרנית. בתוך מספר חודשים הם העלו את הריבית ל-40%, וכנראה שהם יעלו אותה עוד.

במקביל, הממשלה נאלצת להעלות את המיסים, כולל את המע"מ ואת המס על הדלק ועל מכוניות. עליות הריבית ביחד עם עליות המיסים יכניסו, כנראה, את הכלכלה הטורקית למיתון בשנה הבאה. אם הממשלה תמשיך את התהליך הזה, זאת יכולה להיות ההתחלה של תהליך הבראה. אלא אם כן הנשיא יגלה שהמשבר הכלכלי פוגע בפופולריות שלו, ואז הכל יכול להשתנות.

ד"ר אביחי שניר, המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן

תרשים 2: שיעור השתתפות בכוח העבודה. מקור: הבנק העולמי

 

תרשים 3: שיעור השתתפות של נשים בכוח העבודה. מקור: הבנק העולמי

תרשים 4: אינפלציה. מקור: הבנק העולמי