מפת האינטרסים הכלכליים הגלובליים הקשורים המלחמה

המהלך האמריקאי של ביידן ליצירת מסדרון אנרגיה וסחורות שתחילתו בהודו וסופו באירופה שנחתם בספטמבר בוועידת ה-G-20 כצעד נגד לצינור הגז הרוסי ופרויקט "החגורה והדרך" הסיני, צץ ועולה כאחת הסיבות למלחמה הנוכחית. בניתוח מהסוג הזה חמאס מתברר כשלוחה מטומטמת שאיראן הפעילה (וזרקה) לטובת האינטרסים שלה עצמה ושל שותפיה הרוסיים והסיניים. אך חמאס פעל בראש ובראשונה ממניעיו הג'יהדיסטיים הרצחניים.

עובדתית התוכנית נבנתה במהלך שנים רבות, עוד כשהסכם שלום סעודי ישראלי היה ביצה שטרם נולדה. עדיין, ההתקפה המפלצתית שלו, לפחות מבחינה איראנית, בהחלט נראית כהצלחה בתקיעת טריז שעלול לחבל בהסכם שלום סעודי ישראלי שעיקר מטרתו הוא אותו מהלך כלכלי שמובילה ארה"ב. אך האינטרסים הכלכליים הם כה כבדי משקל שברגע שהתותחים יפסיקו לרעום, הפרויקט יקודם והסכם רשמי כלשהו יחתם במוקדם או במאוחר בין סעודיה לישראל.

לא ניתן להשתחרר מן התחושה שחלק ממה שקורה במלחמת ישראל חמאס קשור לאינטרסים גלובליים כאשר יש החושבים שאנו בסה"כ פיונים במשחק שחמט עולמי, בו האינטרסים הכלכליים של המעצמות, בדגש על אנרגיה, הם הדוחפים מאחורי הקלעים את הכיוון הכללי של ההתפתחויות. זו כמובן הגזמה אך בהחלט ניתן לומר שחלק מסוים ממה שקורה מול עינינו על רקע מלחמת חרבות ברזל והתמיכה המהירה והאיתנה של ביידן, קשור באופן ישיר או עקיף לאינטרסים הללו.

לארה"ב אינטרסים רחבים ומגוונים במה שקורה כאן. החל מהחשיבות שהיא מייחסת בלהראות לכל העולם שארה"ב עוזרת לבעלות בריתה, דרך טשטוש מה שקרה בבריחה האמריקאית מאפגניסטן ועד עזרה ושמירה על הדמוקרטיה היחידה במזה"ת שתרבותה וערכיה כה קרובים לאלו שלה עצמה. אינטרסים נוספים כוללים עזרה בחיסול שלוחה של כוח ג'יהדיסטי מפחיד שמייצג איום על העולם המערבי כולו, פגיעה בקשרים שנוצרו בין סין לסעודיה, שמירת היציבות האזורית כדי שמחירי הנפט לא יקפצו ועד שיקולי בחירות של ביידן.

אך יש הטוענים שהכול מתחיל ונגמר בפרויקט מסדרון האנרגיה והסחורות שאותו הציג ביידן רק כמה שבועות לפני פרוץ המלחמה בוועידת ה-G20, שמטרתו בין היתר לפגוע באינטרסים כלכליים רוסיים וסיניים. המהלך של ביידן בכל הנוגע לרוסיה הוא שקוף. רוסיה בנתה מערכת צינורות מאסיבית וארוכה ביותר ומכרה כ-50% מכלל הגז של אירופה. גז מייצג 21% מצריכת האנרגיה של האיחוד האירופי. זהו מקור האנרגיה הדומיננטי למשקי בית (32%) ומקור חשוב גם לתעשיות הכבדות שלהם. האירופאים בהובלת נשיאת גרמניה לשעבר מרקל נכנסו למלכוד הזה בעיניים פקוחות. רוסיה בנתה עליהם מנוף אדיר שרק קו שבר דוגמת המלחמה באוקראינה היה יכול לסדוק. אפילו כעת מעל ל-20% מהגז המגיע לאירופה מקורו ברוסיה, בלית ברירה מבחינתם, על אף הרצון האירופי להתנתק ממנו.

המקור החלופי האולטימטיבי לגז הרוסי הוא ממאגרים במפרץ הפרסי של האמירויות וסעודיה. ארה"ב מצאה פתרון יצירתי במיוחד. אם פוטין מגיע לאירופה דרך מערב אסיה, ארה"ב תתחכם ותעקוף אותו מדרום ע"י חיבור מקורות הגז של המפרץ הפרסי דרך הים התיכון לאירופה. הנתיב הזה ישמש גם למעבר סחורות מהודו לאירופה ויתחרה בנתיב החגורה והדרך הסיני ובכך תיתפסנה שתי ציפורים במכה אחת.
 

מסדרון אנרגיה וסחורות מול צינור הגז הרוסי ופרויקט "החגורה והדרך"

ב-10 בספטמבר 2023 נחתם מזכר ההבנות במהלך פסגת ה-G20 שנערך בניו דלהי על ידי ממשלות הודו, ארה"ב, איחוד האמירויות, סעודיה, צרפת, גרמניה, איטליה והאיחוד האירופי. כאן נכנסת גם ישראל לתמונה. ישראל יושבת על גשר יבשתי חשוב שמאפשר יצירת אותו נתיב אפשרי שיעביר סחורות היוצאות מנמלי מערב הודו, כמו מומבאי ומונדרה (Mundra), פריקתן בנמלי המפרץ הפרסי, כמו נמל דמאם של ערב הסעודית או נמלי איחוד האמירויות, ולאחר מכן הובלה ברכבות מהירות דרך צפון סעודיה (ריאד) לירדן, לישראל דרך גשר שייח' חוסיין, לנמל חיפה ומשם באוניות לנמל פיראוס ביוון ונמלי איטליה או בהמשך בצינור גז תת ימי, צינור "איסטמד" שיהיה הארוך בעולם ויחבר בין ישראל לקפריסין, יוון, ומשם לאיטליה. הרכבות תעברנה סחורות ונפט ובצינור מתחת למסילה יועבר גז טבעי.

הודו היא בורג מרכזי בפרויקט. הנתיב המוצע יקצר את זמן ההובלה בין הודו לצפון אירופה ב-15 ימים ונמל חיפה הוא בבעלות הודית (אדאני). ר"מ הודו מודי מיהר לחתום עם מקבילו היווני על הסכם להבטחת נמל פיראוס כנמל הבית לכניסת סחורות הודיות לאירופה. בעוד שהפרויקט הזה עורר אופוריה ביוון, שהביעה רצון להיות "השער של הודו לאירופה" בטורקיה נבהלו מהיתרון העצום שהפרויקט מייצר ליריבתם וארדואן לקח הובלה בהתנגדות לפרויקט "אנחנו אומרים שאין מסדרון בלי טורקיה", אמר. "אנחנו מרכז ייצור ומסחר חשוב. המסלול הנוח ביותר לתנועה ממזרח למערב חייב לעבור דרך טורקיה."

בכל מקרה החזון הוא לייצר רצף טריטוריאלי של יחסי נרמול שמתחיל בהודו, דרך האמירויות, בחריין, ערב הסעודית, ירדן, ישראל ומכאן ליוון וכלל אירופה. רוסיה תהיה המפסידה הגדולה מכל זה ומכאן תמיכתה הגדולה באיראנים ובחמאס וכמובן שמדובר גם בתחרות עזה מול נתיב החגורה והדרך הסינית, זו שמעבירה סחורות סיניות דרך היבשה לאירופה.

סעודיה זקוקה לברית החדשה הזאת, גם כמשקל נגד לאיראנים וגם כדי להתמקם כספקית האנרגיה העיקרית של אירופה, במקום הרוסים. הפרויקט כה חשוב לסעודים שבאותו כנס של ה-G20 הכריז בן סלמאן יורש העצר הסעודי שמדינתו תשקיע בפרויקט כ-20 מיליארדי דולרים - עוד בטרם נחתם הסכם השלום עם ישראל. כך שעם כל הכבוד לחמאס ולאיראן, זה גדול עליהם. קיים כאן אינטרס כלכלי וגיאופוליטי אדיר שמתחיל בארה"ב, דרך אירופה, הודו ועד הסעודים והאמירותים.
 

סעודיה תשמח לראות את חמאס נעלם והוא לא יטרפד לה אינטרסים כלכליים

במאמר מוסגר ראוי גם לציין שהסעודים ישמחו לראות את החמאס נעלם. על אף דבריהם הפומביים בלחץ ההמונים המקומיים, בחדרי חדרים הם תומכים במהלך הישראלי. החמאס הוא בן ברית לאיראן שנואת נפשם והמתחרה הגדולה שלהם על ההגמוניה בעולם המוסלמי. איראן מייצגת את השיעה (כ-15% מהמוסלמים בעולם) מול הסונה אותה מייצגת סעודיה (כ-85% מהמוסלמים בעולם) והשנאה בין שני זרמים אלו גדולה משנאתם ליהודים. החמאס גם מייצג כוחות איסלמיסטיים רדיקליים שבית המלוכה הסעודי חושש מהם הן בתוך והן מחוץ לממלכה. אין שום סיבה להניח שהסעודים יתנו לחמאס ולאיראן לטרפד להם אינטרס כלכלי כה חשוב. סעודיה אפילו עזרה ליירט טילים חות'ים שנועדו לפגוע בישראל, אותם חות'ים שהם תימנים שיעים ובעלי ברית נאמנים ועושי דברם של האיראנים.

כל זה אומר שברגע שהתותחים יפסיקו לרעום הפרויקט יקודם והסכם רשמי כלשהו יחתם במוקדם או במאוחר בין סעודיה לישראל.