מצרים הולכת לבחירות על רקע משבר כלכלי חריף. לא תאמינו מה יכול להציל אותה

הבחירות לנשיאות במצרים החלו היום בהליך שיימשך שלושה ימים. בסיומן, על פי כל התחזיות, צפוי הנשיא המכהן, עבד אל-פתאח א-סיסי, לזכות בכהונה שלישית ברציפות.

הנושא הבוער שעל הפרק במערכת הבחירות הנוכחית הוא המצב הכלכלי הרעוע של מצרים. אבל אם לפני חודשים ספורים נראה היה שהמדינה ניצבת על פי תהום, דווקא המלחמה בעזה עשויה לספק לה חבל הצלה בלתי צפוי.

 ייבחר שוב - א-סיסי (קרדיט: לשכת העיתונות המצרית)

משבר כלכלי במצרים

מצרים שרויה כבר זמן רב במשבר עמוק, כאשר יוקר המחיה מרקיע שחקים, האינפלציה שוברת שיאים, יתרות המט"ח מתייבשות והלירה המצרית צונחת.

הכלכלה אומנם צומחת אבל בקצב הולך ויורד. ברבעון הראשון של 2023 רשם המשק המצרי צמיחה של 3.9% בשיעור שנתי לעומת צמיחה של 6.7% ב-2021-2022, וכאשר האוכלוסייה במדינה צומחת במקביל, הצמיחה החלשה כמעט ולא מגיעה לכיסי הצרכנים ורבים חווים מצוקה כלכלית ושחיקה בכוח הקנייה שלהם.
 

אינפלציה של יותר מ-30%

על פי מדד המחירים לצרכן בחודש נובמבר, עומדת האינפלציה במצרים על קצב שנתי של 34.6%. מדובר על ירידה לעומת קצב של 35.8% באוקטובר, ועדיין ברור כי אלה שיעורי אינפלציה גבוהים ביותר. שיעור האבטלה עומד על 7%.

מאז מרץ 2022 איבדה הלירה המצרית מחצית משווייה, למרות שלושה פיחותים שביצע הבנק המרכזי בחודשים האחרונים, וכעת היא נסחרת ב-49 לירות לדולר בשוק השחור לעומת השער הרשמי של 31 לירות.

תחת א-סיסי נטלה מצרים הלוואות בקצב מואץ שהותירו אותה עם חוב כבד במט"ח ועם יכולת נמוכה לקנות סחורות חיוניות בחו"ל. בנוסף, גם ההשקעות הזרות, מלבד בסקטור הגז והנפט, נותרו זניחות. תשלומי החוב של מצרים ב-2024 מסתכמים בשיא כל הזמנים של יותר מ-42 מיליארד דולר, על פי נתוני הבנק המרכזי המצרי.

הריביות הגבוהות והמטבע החלש הגדילו את עלויות שירות החוב, כאשר תשלומי הריבית בלעו כמעט את כל הכנסות המדינה בשנה, עד סוף יוני, לפי נתוני משרד האוצר המצרי.

כיום מצרים בקושי פועלת בשוקי החוב הבינלאומיים והממשלה מממנת את הגירעון ההולך ומתרחב בעזרת הנפקות חוב מקומיות.

שלוש סוכנויות דירוג האשראי מודיס, פיץ' ו-S&P הורידו לאחרונה את הדירוג של המצרים לדרגת "זבל", וציינו כי הן מצפות לרפורמות כלכליות לאחר הבחירות.

לאחר הבחירות צפויה הלירה לעבור פיחות נוסף, כנראה החד ביותר. זה יוסיף עוד מעמסה כלכלית על הצרכנים המצרים במדינה שאוכלוסייתה מונה כ-105 מיליון נפש, הצפופה ביותר במזרח התיכון.

מאיפה יגיע הכסף?

בדצמבר 2022 קיבלה מצרים מקרן המטבע הבינלאומית חבילת סיוע בסך 3 מיליארד דולר לארבע שנים, אך זו נעצרה לאחר שמצרים לא עמדה בהבטחותיה לאמץ שער חליפין גמיש ללירה. כעת, התאמות המטבע הצפויות יסייעו למדינה להחזיר את תוכנית הסיוע של קרן המטבע למסלול ועשויות לסלול את הדרך להגדלה של הסיוע ליותר מ-5 מיליארד דולר.

גם מדינות המפרץ העשירות, כמו סעודיה ואיחוד האמירויות, משקיעות לא מעט כספים במצרים, אבל לאחרונה הן מקשיחות את התנאים להזרמות נוספות בשאיפה לראות תשואות על ההשקעה.

וכאן נכנסת לתמונה המלחמה שפרצה לפני חודשיים בין ישראל לחמאס בעזה. אומנם המלחמה גובה ממצרים עוד מחיר כלכלי לא קל, כאשר המתיחות הגוברת באזור פוגעת בתיירות הנכנסת למדינה וגם ברמת הביטחון של כלי שיט העוברים בתעלת סואץ.

עם זאת, מצרים משחקת תפקיד מרכזי בכל שלבי המלחמה, הן בהיותה מתווכת בשיחות סביב הפסקת האש שהתרחשה ובמו"מ להשבת החטופים, והן בהיותה שער הכניסה היחיד להכנסת סיוע לרצועת עזה. הסטטוס הזה, של גורם שקול ומאזן במזרח התיכון, עשוי לספק לה את חבל ההצלה שהיא כה צריכה.

לצד הגדלת הסיוע שהבטיחה קרן המטבע – "צפוי מאוד", לדברי יו"רית הקרן קריסטלינה גאורגייבה, גם האיחוד האירופי אותת כי הוא מוכן להאיץ תוכנית השקעות בהיקף של כ-10 מיליארד דולר במדינה.

בשלב מוקדם יותר של המלחמה, הועלתה האפשרות שמצרים תקלוט חלק מהפליטים ברצועת עזה לאחר המלחמה, אך א-סיסי הביע התנגדות נחרצת. לאחרונה נשמעים שוב דיווחים על אודות האפשרות הזאת. ברור כי אם אומנם היא תתממש ומצרים תיקח חלק בקליטת מכסה מסוימת הפליטים, הדבר לא יקרה ללא תמורה, ומצרים צפויה לדרוש סיוע רב מארה"ב וממדינות אחרות, שימלא את קופתה המדולדלת בתוספת נוספת של לא מעט מזומנים.

מעבר לכך, הקמת עזה מההריסות היא פרויקט ענק, פרויקט של מאות מיליארדי דולרים על פני מספר שנים. מצרים והחברות המצריות עשויות לקחת בו חלק גדול וזה ישפר את רווחי החברות ואת הכלכלה המצרית.  
 

תוצאות ידועות מראש

תוצאות הבחירות יתפרסמו ב-18 בדצמבר, אלא אם כן יהיה סיבוב שני, תסריט שהוא בעל סבירות נמוכה. זאת לאחר שמועמד האופוזיציה הבולט, אחמד אל-טנטאווי, הסיר את מועמדותו לפני כחודשיים ופרש מהמרוץ. לדברי מנהלי הקמפיין שלו, פקידים ותומכי ממשל מנעו מאנשים רבים להירשם כתומכיו, בעוד כוחות הביטחון עצרו תומכים רבים ומנעו ממנו עריכה של אירועי בחירות.
לאחר פרישתו של אל-טנטאווי נותרו שלושה מועמדים להתמודד מול א-סיסי, אך נראה כי מדובר במערכת בחירות למראין עין בלבד. א-סיסי, שנבחר לראשונה ב-2014, נבחר שוב ב-2018 עם 97% מהקולות ותיקון שנעשה בחוקה איפשר לו לרוץ לכהונה שלישית, שגם בה, כך מסתמן, הוא צפוי לזכות.