מדד MSCI Emerging Markets: השווקים המתפתחים לא הצדיקו את הסיכון העודף

חברת MSCI היא ככל הנראה חברת המדדים המובילה בעולם כיום עם אלפי מדדים שונים ומשונים על כל סגמנט שוק שניתן לדמיין – גיאוגרפי, ענפי, חוב, מניות וכו'. בשבוע שעבר הצגתי כאן את מדד ה-MSCI World המתמקד במדינות המפותחות, השבוע נבחן את המדד המקביל המתמקד בשווקים המתפתחים.
 

היסטוריה וקריטריונים

שני המדדים הנ"ל הם חלק מהמדד הכללי MSCI All Country World Index שכולל שווקים מפותחים ומתפתחים. ישנם מדדים נוספים שמתפרטים מאותו מדד כללי, בין השאר MSCI EAFE Index שעוקב אחר מדינות מפותחות מאירופה, אוסטרליה והמזרח הרחוק אך לא מצפון אמריקה, ועוד רבים אחרים. המדד שבמוקד הפעם הוא זה העוקב אחר מה שמכונה "שווקים מתפתחים", ומהווה כ-10.9% מהמדד העולמי. הוא נוצר בשנת 1988 עם חברות מ-10 מדינות בלבד, ובמשך השנים צורפו (ונגרעו) מדינות נוספות עד שכיום כלולות בו 24 מדינות שונות, והוא מהווה את הבנצ'מארק המרכזי של השקעה בשווקים מתפתחים, יחד עםל FTSE Emerging Markets Index

שווקים מתעוררים או מתפתחים מוגדרים כשווקי מניות של מדינות בצמיחה מהירה (או שלפחות סקטורים מסוימים במדינה נהנים מצמיחה מהירה) ומפתחים מעורבות גבוהה יותר בשווקים הבינלאומיים. המדד של MSCI עוקב אחר 1441 מניות גדולות ובינוניות מ-24 מדינות שכאלה.

להלן המדינות:
מזרח אסיה: סין, אינדונזיה, הודו, דרום קוריאה, מלזיה, פיליפינים, תאילנד, טאיוואן.
אסיה: כווית, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות.
אמריקה הלטינית: ברזיל, צ'ילה, קולומביה, מקסיקו, פרו.
אירופה: הרפובליקה הצ'כית, יוון, הונגריה, פולין, טורקיה.
אפריקה: מצרים, דרום אפריקה.

בשנת 2022 יצאה רוסיה מהמדד ושנה קודם לכן עזבו את המדד ארגנטינה (שרק הצטרפה בשנת 2019) ופקיסטן. המדינה האחרונה שהצטרפה הייתה כווית בשנת 2020. ישראל הייתה כלולה במדד עד שנת 2010, אולם כעת היא כלולה במדד של השווקים המפותחים.
 

סקטורים ומניות מרכזיות

הסקטורים השולטים במדד נכון לסוף שנת 2023 הם הפיננסים (22.34%) וטכנולוגיית המידע (22.14%).

מבחינה גיאוגרפית המדד מוטה מאד לכיוון מזרח אסיה, ובעיקר סין (26.53%), הודו שהתחזקה מאד בשנים האחרונות (16.73%), טאיוואן (16.04%) ודרום קוריאה (12.96%). המדינה שתופסת את המשקל הגבוה ביותר במדד שאינה ממזרח אסיה היא ברזיל (5.8% בלבד).  

המניות הגדולות במדד הן מניות הטכנולוגיה הגדולות של מזרח אסיה. המניות המובילות הן יצרנית השבבים טאיוואן סמיקונדקטור (טאיוואן, 6.74%), סמסונג (דרום קוריאה,4.12%), טנסנט (סין, 3.55%) ועליבאבא (סין, 2.23%). המניה ראשונה שאינה חברת טכנולוגיה היא חברת האנרגיה Reliance Industries מהודו (1.24%). עוד בעשר הגדולות שני בנקים מהודו, שתי חברות טכנולוגיה וחברת אי-קומרס סינית נוספת (PDD).

מכפיל הרווח של המניות הנכללות במדד היה בסוף שנת 2023 14.54, והמכפיל העתידי 11.74. תשואת הדיבידנד עמדה על 2.9%. שווי השוק הכולל של המניות הכלולות במדד מגיע למעל 7 טריליון דולר, ושווי החברה הממוצעת עומד על 4.9 מיליארד דולר.

ביצועים

שווקים מתעוררים נחשבים למסוכנים יותר משווקים מפותחים בעיקר עקב סיכונים פוליטיים, סטנדרטים נמוכים יותר של שקיפות ודיווח וחשש גבוה יותר משחיתות מסוגים שונים. גורם נוסף שעלול להשפיע על ההשקעה לטובה אבל בעיקר לרעה הוא שינויים בשערי המטבע. מדינות מתפתחות עלולות לסבול מפיחותים משמעותיים במטבע תוך זמן קצר. לדוגמה טורקיה שכלולה במדד מאז 1989 סבלה מצניחה חופשית בערך המטבע הלאומי בשנים האחרונות.

מצד שני השווקים הללו נחשבים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה יותר שעשויה להשפיע לחיוב על תשואת המניות. המיקוד של המדד בחברות גדולות ובינוניות בשווקים האלו מוריד מעט מהתנודתיות והסיכון אך לא מבטל אותם לחלוטין.

כפי שנראה להלן, נראה שבשנים האחרונות עודף הסיכון לא הצדיק את עצמו מבחינת התוצאות. ובכל מקרה מומלץ להשתמש במדדים מן הסוג הזה כמרכיב נוסף שולי יותר בתיק ההשקעות שמוסיף גיוון מסוים אך לא תופס משקל גבוה מדי. להלן תשואות המדד בשנים האחרונות בהשוואה למדדים המרכזיים:

ניתן לראות שבמקרה זה הקורלציה למדד ה-SP500 נמוכה יותר ממדדים אחרים שסקרנו. לפחות בשנים האחרונות המדד מציג ביצועים שונים למדי מהמקבילות מהמשווקים המפותחים יותר, ברוב המקרים לרעתו, אך לא פעם גם לטובתו. כך בשנת 2017 שהייתה מצוינת לשווקים המתפתחים ושנת 2016 ו-2020 בהם המדד היה מעט טוב יותר.

בסופו של דבר המדד הזה מפסיד לאחיו הגדולים. התשואה הממוצעת ב-10 השנים האחרונות היא 3.05%, בחמש השנים האחרונות 4.07% ובשלוש השנים האחרונות 4.71%-.  פחות טוב באופן משמעותי מהמדדים הגדולים.
 

כלי השקעה

שוק תעודות הסל מציע אינסוף אפשריות להיחשף לשווקים המתעוררים בכלל ולמדד של MSCI בפרט. חלק מהתעודות מתמקדות בשוק כזה או אחר, אחרות במניות דיבידנדצמיחהESG וכו'.

תעודת הסל המפורסמת ביותר שעוקבת אחר המדד של MSCI היא EEM של בלקרוק, או בשמה המלא iShares MSCI Emerging Markets Index ETF המנהלת 17 מיליארד דולר. התעודה גובה דמי ניהול גבוהים יחסית של 0.7%. 

ישנן גם תעודות ממונפות על המדד כמו ProShares Ultra MSCI Emerging Markets (EET) הזעירה או Direxion Daily MSCI Emerging Markets Bull 3X Shares. יש גם כאלה שמהמרות נגד המדד עם מינוף דומה כמו Direxion Daily MSCI Emerging Markets Bear 3X Shares. מדובר בתעודות בסיכון גבוה, שגם מפסידות בדרך כלל (התעודה השורית הפסידה מעל 30% ב-3 השנים האחרונות, והדובית 28% בחמש השנים האחרונות).

לוונגארד תעודת סל העוקבת אחר המדד המתחרה - Vanguard FTSE Emerging Markets ETF שגובה רק 0.08% דמי ניהול והיא מנהלת מעל 100 מיליארד דולר, ונראית כמו אלטרנטיבה עדיפה. לוונגארד גם קרן נאמנות הפועלת בשווקים המתפתחים The Vanguard Emerging Markets Stock Index Fund (VEMAX), אף היא, כדרכה של וונגארד עם דמי ניהול מינימליים של 0.14%.

ישנן תעודות נוספות או קרנות שלא עוקבות אחר המדד אלא מנסות להכות אותו, אך הוא מהווה את הבנצ'מארק שלהם כגון Avantis Emerging Markets Equity ETF (AVEM) או Fidelity Emerging Markets Fund. הן לא כל כך מצליחות במשימה.

בארץ ישנה קרן אחת העוקבת אחר המדד. אי.בי.אי. MSCI סל שווקים מתעוררים. היא גובה 0.8% דמי ניהול ומנהלת 71.9 מיליון שקל. הקרן לא מנטרלת את השפעת שערי החליפין ולכן הביצועים בפועל יכולים להיות שונים משמעותית מאלו של המדד.