אם האינפלציה באמת חוזרת אז למה שוק המניות ממשיך בעליות?

מאקרו: האם מדד המחירים לצרכן מעיד על חזרת האינפלציה?

נתון האינפלציה התפרסם לפני תחילת המסחר ו"פספס" את הציפיות. האינפלציה גבוהה יותר מהצפי, כולל אינפלציית הליבה, מה שמעיד לכאורה על ה"דביקות" של עליית המחירים. המדד עלה ב-3.2% בשיעור שנתי, לעומת צפי ל-3.1%. מדד הליבה השנתי עלה ב-3.8% לעומת צפי ל-3.7%. המדד החודשי עלה ב-0.4%, בהתאם לצפי ומעל 0.3% בחודש הקודם. מדד הליבה החודשי היה 0.4%, לעומת צפי ל-0.3%.

באופן טבעי היה ניתן לצפות שנתונים כאלה יביאו לירדות בשווקי המניות ועליית התשואות בשוק אגרות החוב. אז התשואות באמת עלו, אך לא בצורה חדה, ובשוק המניות דווקא נרשמו עליות שערים שהתחזקו ככל שהמשקיעים צללו לתוך דו"ח האינפלציה, ובסוף המסחר ה-SP500 קבע שיא חדש בפעם ה-17 מתחילת השנה. מסתבר שהשד איננו נורא כל כך. גם התחזיות לגבי הורדות הריבית העתידיות לא השתנו באופן מהותי. כעת החוזים העתידיים משקפים סיכוי של כ-62% להורדת ריבית ראשונה ביוני, ועליה קלה מאד בסיכויים שלא תהייה הורדת ריבית גם ביולי (מ-10% ל-13%).

אז מה ראו המשקיעים במדד המחירים לצרכן שעודד אותם? ראשית, נציין שגם כשחשש לא מתממש זה יכול לגרום לעליות, לפחות כתגובה ראשונית. נראה שבשוק היה חשש מתוצאות גרועות יותר, לאחר הפספוס בחודש הקודם, מה שהתבטא בכמה ימים מהוססים בבורסה לפני פרסום הנתון.

אבל זה לא רק החשש שהתבדה, אלא גם חלק מהנתונים עצמם שנראים מעודדים מכמה בחינות. ראשית, אינפלציית המוצרים ממשיכה לרדת, למרות הדביקות המסוימת של מגזר השירותים. בנוסף, הגורם המרכזי האחראי לאינפלציה הוא עדיין רכיב "קורת הגג" עם עליה של 5.7% בשיעור שנתי ו-0.4% בשיעור חודשי. כפי שכתבנו פה כמה פעמים הרכיב הזה נחשב למאד בעייתי וככזה שלא משקף את המצב הנוכחי, כיון שהוא מתעדכן באיחור ניכר. הנתון המעודד הוא שה-0.4% זה פחות בשני עשיריות האחוז מהחודש הקודם. האם המפנה ברכיב החשוב הזה סוף סוף מתחיל? התמתנות רכיב קורת הגג יכולה להביא למפנה מאד משמעותי בקצב ירידת האינפלציה בהמשך, ולניצחון הסופי של ה"מייל האחרון". 

גורם נוסף שתרם לעליית האינפלציה היה, כצפוי, מחירי האנרגיה שעלו ב-2.3% (לעומת ירידה של 0.9% בינואר) בחודש פברואר לעומת החודש הקודם. גם פה מדובר בנתון שהוא בעצם מעודד, שכן מדובר בעליה טיפוסית לתקופה זו של השנה. כמו כן, למרות העליה החודשית, המחירים נמוכים לעומת מצבם לפני שנה. כך שזהו סוג של "רעש" שלא מעיד על שינוי במגמת היחלשות האינפלציה, להיפך.

בכל מקרה, נזכיר שוב, שהנתון החשוב באמת, ה-PCE יפורסם רק בסוף החודש, ב-29 למרץ. הנתון האחרון היה 2.4%, קרוב מאד ליעד האינפלציה של הפד'. הנתון הזה כבר לא ישפיע על ההחלטה הקרובה של הפד', אבל יכול להיות מאד מהותי להחלטה הבאה במאי. 

 
מאקרו: מה המצב בשוק העבודה? 

גם בנוגע לנתוני שוק העבודה שפורסמו ביום שישי וגרמו לחץ ראשוני על השווקים שהתמסמס כמעט מיד ניתן לומר שמבט מעט מעמיק יותר מגלה תמונה שונה מהכותרות הצעקניות של הרגע הראשון.

דו"ח העבודה היה חזק מאד לכאורה עם תוספת של 275 אלף משרות חדשות לעומת צפי ל-198 אלף בלבד (חודש 38 ברציפות של עליה במספר המשרות). כידוע שוק עבודה חזק מדי עלול להיות גורם אינפלציוני, ומזה חששו המשקיעים בהתחלה. אבל יחד עם הנתון המפוצץ הזה, שתופס כמובן את הכותרות, עודכנו (שוב!) נתוני התעסוקה של החודשים הקודמים באופן משמעותי כלפי מטה. זו הסיבה ששיעור האבטלה עלה ל-3.9% למרות העלייה במספר המשרות. בנוסף אחוז ההשתתפות בשוק העבודה טיפס. המשמעות היא שיותר אנשים מצטרפים לשוק העבודה אבל לא כולם מוצאים עבודה באופן מיידי, כלומר שוק העבודה נחלש מעט.

נתון חשוב נוסף שאופטימי (מבחינת האינפלציה) הוא שהעלייה בשכר בשיעור שנתי בחודש פברואר בשכר הייתה 4.3% מתחת לצפי שהיה 4.4% (ולעומת 4.4% בחודש הקודם), והחודשית 0.1%, גם פחות מהצפי ל-0.2% והרבה פחות מהחודש הקודם (0.5%). 

מדובר אמנם בחודש ה-32 ברציפות שעליית השכר היא מעל 4%, אך גם פה לא מדובר בנתון שלילי כל כך מבחינת האינפלציה. כך כותב פרופסור ג'רמי סיגל ביחס לכך: "הערנו כבר שצמיחה בשכר של 4% איננה אינפלציונית כאשר היא מלווה בפריון חזק כפי שהמצב כעת. עליה של 4% בשכר עם רמת פריון של 3% משמעותה לחץ אינפלציוני של 1% - לא משהו שמהווה בעיה עבור הפד' בכלל".

סיגל גם סבור שאם אחוז האבטלה יעבור את ה-4% זה יהווה גורם שיגרום להרבה לחץ על פאוול להוריד את הריבית. כאמור, אנחנו ב-3.9% ובמגמת עליה. על פי ההסברים האלו, נתוני שוק העבודה מיום שישי, שנחשבו לחזקים במבט ראשון, לאו דווקא מרחיקים את הורדת הריבית.

נציין גם שעדות פאוול בקונגרס בשבוע שעבר נתפסה בשוק כמאד יונית. במקום להתייחס לנתוני האינפלציה הגבוהים של ינואר הוא התמקד בכך שהפד' קרוב להורדת ריבית.

ניתוח נתוני האינפלציה בתוספת למדד ה-PCE המתקרר, נתוני שוק התעסוקה, ונאום פאוול נותנים בסיס טוב להשערה שנראה הורדת ריבית ביוני כתרחיש הסביר ביותר. יש אולי אפילו סיכוי קטן להפתעה במאי, כתלות בנתונים שיפורסמו בסוף החודש הזה ובחודש הבא.

כיוון ברור יותר נקבל בשבוע הבא לאחר פרסום החלטת הריבית ו"טבלת הנקודות" שתפורסם איתה שתשקף את הערכות חברי הוועדה המוניטרית בנוגע למתווה הריבית העתידית. השאלה המרכזית היא האם הטבלה עדיין תשקף הערכה ל-3 הורדות ריבית או שמא זה ירד ל-2, והאם תהיה אינדקיציה ברורה ביחס למועד הורדת הריבית הראשון, לפי הערכת חברי הוועדה. 
 

מאקרו: האם באמת מדובר בראלי של שבעת המופלאות?

הערה קטנה ביחס לטענה שנשמעת הרבה לאחרונה לפיה הראלי הנוכחי מצומצם מאד ומתרכז רק במספר מניות בודדות, ובאופן יותר ספציפי ב"שבעת המופלאות" או במניות הבינה המלאכותית. מלבד העובדה ששלוש מתוך שבעת המופלאות נמצאות בטריטוריה שלילית מתחילת השנה, שתיים מתוכן (אפל וטסלה) בשיעור דו ספרתי, האמת שהיא שהראלי הולך ומתרחב, וכבר יש שרואים בו ראלי של כלל השוק. כך לדוגמה מדד ה-SP500 עלה ב-8% מתחילת השנה, אך מדד ה-SP500 במשקל שווה עלה ב-5%, פחות אומנם, אך אי אפשר לקרוא לזה "ראלי של 7 מניות" או של הבינה המלאכותית בלבד. גם אם נסתכל על הביצועים מתחילת הראלי באזור אוקטובר של השנה שעברה, נראה שהמדד עצמו אמנם עלה במעל 40% מאז עם הרבה השפעה של המניות הגדולות, אבל, שוב, המדד במשקל שווה עלה גם הוא בכ-30%. האם עליה של "רק" 30% בתוך פחות מחצי שנה איננה נחשבת לראלי?
 

מיקרו: הכוח של השקעה לטווח ארוך, וגם: פשוט זה טוב

חודש מרץ מסמן את יום השנה ה-15 לשוק הדובי הגדול של שנת 2009. ב-9 במרץ באותה שנה הגיע המדד לשפל ומאז החל לטפס. מי שהשקיע אותו יום במדד ולא נגע בכסף הרוויח 916% או ממוצע שנתי של 16.7%. אמנם מעטים השקיעו באותו יום באווירת הנכאים ששררה בשוק המניות, אך גם מי שהיה פחות בר מזל והשקיע בשיא של שנת 2007, בדיוק לפני תחילת הנפילות בעקבות משבר הסאבפריים, ראה את השקעתו צומחת ב-355% או 9.7% בשיעור שנתי. אין הרבה השקעות שנותנות לאורך זמן תשואה של כ-10%. לפעמים הכי פשוט זה הכי יעיל והכי טוב. השקעה לאורך זמן במדדים המובילים תניב לכם, קרוב לוודאי, את התשואות הטובות ביותר שתוכלו להשיג.

אז לכבוד יום הולדת 15 לשפל הגדול הנה השקעה פשוטה ומוכרת: מדד הSP500. שלושת התעודות הגדולות שעוקבות אחריו ידועות בשם SPY, VOO, IVV והן גובות בין 0.09% ל-0.03% בלבד! 

ישנם גם מספר תעודות סל שעוקבות אחר ה-SP500 במשקל שווה. המוכרת שבהם היא RSP שגובה 0.2%.

למשקיעים שרוצים להתמנף SPXL גובה 0.91% וממנפת את ההשקעה פי 3.