כמה מרוויח מנכ"ל אינטל ואיך זה שמנכ"ל נייס מרוויח יותר ממנו?

פט גלסינגר מנכ"ל אינטל הרוויח בשנה שעברה 16.8 מיליון דולר בשכר ובהטבות לרבות בונוסים ואופציות למניות אינטל. בשנת 2022 הסתכמה חבילת השכר וההטבות ב-11.6 מיליון דולר ובשנת 2021 בה נכנס לאינטל אחרי שמינכל את VMware קיבל שכר ובעיקר תגמול הוני (אופציות ומניות) בסכום פנומנלי של 178.6 מיליון דולר. סוג של מענק חתימה מתוגבר מאוד.

בסיכום של 3 שנים קיבל גלסינגר כ-206 מיליון דולר, רוב הסכום (כפי שניתן לראות בטבלה למטה) הוא תגמול הוני שמורכב ממניות ואופציות. בשל עליית ערך המניה  הערך של החבילה שקיבל גלסינגר השביחה בסכום מוערך נוסף של כ-100 מיליון דולר. כלומר מדובר על חבילה כוללת בשווי כלכלי נוכחי של כ-306 מיליון דולר בשלוש שנים - מעל 100 מיליון דולר בשנה.

אנקדוטה קטנה - אתמול פרסמנו את נתוני השכר של מנ"ל נייס ברק עילם, המנכ"ל עם השכר הגבוה ביותר מבין החברות הישראלית והוא מסתבר עולה על השכר של פט גלסינגר בשנה שעברה - עילם קיבל שכר והטבות בסכום כולל של כ-25 מיליון דולר - כ-50% מעל השכר של גלסינגר.

לצמרת מקבלי השכר באינטל:

מניית אינטל עלתה בשנה שעברה בשיעור חד - כ-60%, בעיקר על רקע הפנמה של וול סטריט שהחברה תהפוך לדומיננטית בתחום ייצור השבבים. מאז היא מתנדנדת בהמשך לביצועים חלשים מהמצופה. אינטל שונה ממתחרותיה בכך שהיא פועלת בשני התחומים בתעשייה - ייצור שבבים ופיתוח שבבים. על רקע הרצון וההשקעה של הממשל האמריקאי להחזיר את הייצור הביתה, ובמקביל לשינוי המודל העסקי של אינטל, צפויה החברה להיות בראש וראשונה חברת ייצור שבבים והיא משקיעה בארה"ב וגם ברחבי העולם (לרבות בישראל) סכום של מעל 200 מיליארד דולר בהקמת מפעלים שבבים. 

בתחום עיצוב ופיתוח השבבים אינטל אומנם לא מובילה, אבל היא לא מוותרת על התחום, רק שהוא לא יהיה המרכז שלה. נזכיר שאינטל נמצאת מרחוק בתחום שבבי ה-AI לעומת אנבידיה, למרות שהבאנה לאבס הישראלית נרכשה על ידי אינטל להיות הפתרון לאנבידיה. בשלב מסוים זה אכן נראה כך, אבל משהו קרה בדרך (להרחבה: החברה הישראלית שיכלה להיות אנבידיה)

לקריאה נוספת
> בין אנבידיה, לאיטליה ולממשל האמריקאי: מה עובר על אינטל?
> אינטל רחוקה מאנבידיה - האם היא יכולה לעשות קאמבק?
> מלחמת המעבדים: אינטל, אנבידיה ו-AMD, מי הכי טובה ומי הכי זולה?

הבית הלבן הכריז לאחרונה על מענקים נוספים לאינטל בהמשך לחוק השבבים והמדע שאושר באוגוסט 2022, כחלק ממלחמת השבבים המתנהלת בין המעצמות, ובפרט בין וושינגטון לבייג'ינג. 

חוק השבבים הינו תוצר ישיר של שורת סוגיות גיאופוליטיות, ובראשן צוואר הבקבוק בשרשרת האספקה של השבבים שהיווה בעיה מתמשכת מאז תחילת משבר הקורונה במהלך 2020. לכך הצטרף המתח המתמיד בין ארה"ב לסין שהגיע לשיאים חדשים תחת הממשל הקודם, והמשיך לתסוס בתקופת שלטונו של ביידן.

ארה"ב חוששת ממחסור באספקת שבבים שהם חומר הגלם הבסיסי של עולם הטכנולוגיה על מוצריו ומכלול המערכות שלו. החברה הגדולה בעולם TSMC הטייוואנית מאויימת על ידי הממשל הסיני כאשר סין רואה את טיוואן כחלק משטחהעביר את החוק ונתן תמיכה רבה לחברות השבבים ובראשן אינטל.

אינטל צפויה להשקיע עד 100 מיליארד דולר בארה"ב בדגש על האתרים באריזונה, ניו מקסיקו ואורגון. מה שלטענתה ייצר 20,000 משרות בנייה ו-10,000 משרות ייצור. בנוסף היא צפויה להשקיע מעל 70 מיליארד דורל ברחבי העולם לרבות בגרמניה וישראל.