ישראל עשתה היסטוריה במוצ"ש. עכשיו צריך למנף את זה

למה, למרות העיכוב בהורדת הריבית, ההערכות שעדיין גבוהות, החששות ממלחמה במזה"ת והפסימיות התקשורתית, מסרב שוק המניות "להתרסק"? הסיבות קשורות לכך שהמשקיעים מתמקדים בעובדות ומתעלמים מהתקשורת. מלחמות מעולם לא פגעו בשוק המניות, ההפך. מה שעצר את מדדי המניות זה בעיקר חוסר הוודאות לגבי האינפלציה והריבית שהתפתח בסביבת מחירי השיא של המניות. אבל אל מול החששות ישנן העובדות שמצביעות בבירור על התחזקות הכלכלה האמריקאית בעקבות המשך העליות בצריכה, בהכנסה הפנויה ובעיקר בתעסוקה. 
 

תעשיית החלל מתקדמת במהירות

לא מזמן כתבתי על תעשיית החלל, אלא שמה שהצליחה ישראל לבצע אל מול התקפת הטילים/כטב"מים האיראניים לצד עבודת מחקר בנושא כלכלת החלל שנעשתה בחברת הייעוץ המובילה McKinsey & Company ושהיוותה נושא מרכזי בכנס דאבוס של 
ה- World Economic Forumבשווייץ שנערך בינואר השנה, מחזירים אותי לנושא.

השורה התחתונה של המחקר שהוציאה McKinsey היא: "החלל אינו עוד נחלתם הבלעדית של ממשלות, חברות תעופה, החלל והביטחון. עסקים שרודפים אחרי הזדמנויות שמתפתחות (שם) כעת עשויים להשיג יתרון של מוביל ראשון". לא ידוע לי על חברות ישראליות שמנסות להתברג לקדמת המרוץ להובלת כלכלת החלל, אבל ברור לי שלישראל נפתחת הזדמנות בלתי רגילה להשתלבות במרוץ ובמקום בהחלט מכובד, הכול כמובן תלוי בממשלת ישראל שלצורך דבר שכזה חייבת להחליט על "פרויקט לאומי" לקידום הנושא.

ישראל, כידוע, הובילה כמה מהנישות הטכנולוגיות שפותחו במחצית השנייה של המאה ה-20 והפכו מאז לתעשיות ענק. תחומים כמו הטיפול במים, ניצול אנרגיית השמש, הדפוס הדיגיטלי, התוכנה, ההדמיה הרפואית, תקשורת החלל, המוליכים למחצה ואפילו הרשת החברתית הראשונה התחילו כאן, ואפילו חברה טכנולוגית מובילה גלובלית אחת לא יצאה מישראל ב-50 השנים האחרונות. אחת הסיבות קשורה בתרבות האקזיט שטופחה בישראל וסיבה אחרת קשורה לחוסר רמות ניהול, אבל הסיבה החשובה יותר היתה שממשלות ישראל לדורותיהן לא השכילו לעודד זאת, לא השכילו לעשות את מה שעשו מדינות אחרות, לבחור יצירה מקומית בעלת יתרונות יחסיים ולתמוך בה באמצעות פרויקט לאומי ויצירת סביבה עסקית ידידותית לכך.
 

מי זוכר את פרויקט הלביא?

הפרויקט הלאומי היחיד שעשתה ממשלה ישראלית היה "פרויקט הלביא", מיזם ישראלי לייצור מטוס קרב חד-מנועי, רב משימתי, מודרני שיצא לפועל בשנות ה-80 ביוזמתם של פרופ' משה ארנס, עזר וייצמן ואל שווימר, ושקיבל את ברכתו של מנחם בגין, כל האנשים הללו כבר אינם אתנו. לאחר סיומו המוצלח, פרויקט הלביא הוקפא ונגנז בשל לחץ של חברות תעשיית המטוסים האמריקאית.    

מה שקרה במוצ"ש האחרון אינו פחות ממדהים, מהמם ואפילו דמיוני. "mind-boggling", כפי שאמר יו"ר הקונגרס האמריקאי לשעבר, קווין מק'ארתי בריאיון בתוכניתו הפופולרית של מרק לוין,  Life, Liberty & Levin ברשת FOX שהיא תוכנית הפריים-טיים בעלת הדירוג הגבוה ביותר מבין רשתות הכבלים בארה"ב ומשודרת ברחבי העולם, כולל בישראל. אני בהחלט מסכים ומק'ארתי אינו היחיד. אפילו ברשת אל-ג'זירה ניסתה המראיינת, בשיחה שניהלה עם מומחה הודי, להבין "איך הם עשו זאת". ואם מזכירים את הודו, Anand Mahindra, יו"ר הקונגלומרט ההודי הענק Mahindra Group, הילל את ישראל ואמר, "יש להם יותר מכיפת ברזל. יש להם מערכת יירוט למרחקים ארוכים יותר שנקראת קלע דוד ויש להם גם מערכות חץ 2 ו-3 וגם קרן הברזל, שתשתמש בלייזרים. אנחנו בהודו חייבים להגביר את ההתמקדות וההוצאות בכיוון הזה".

ואצלנו? בדרכי הביתה, שמעתי דיון על "ההוצאה הענקית של הלילה, 4 מיליארד דולר בלילה אחד". אני רואה במה שקרה במוצ"ש את אחת ההשקעות הטובות ביותר של ישראל מאז הקמתה, שהרי העולם כולו, לבטח כל מדינה בטווח הטילים של איראן, ינסה כעת לרכוש את המערכות שאפשרו לישראל להציג את היכולת המופלאה שהציגה.
 

הזדמנות להקים עוד חברה כמו טבע 

מדוע כל ההקדמה הזו? גם בגלל הגאווה הישראלית כמובן, אבל בעיקר בגלל ששוב נוצרת לישראל הזדמנות לנצל פיתוחים טכנולוגיים מקומיים שיובילו למה שאנחנו מכנים "טבע שנייה", חברות ישראליות דוגמת חברת התרופות הישראלית בשעתה, שתוכלנה לנצל את היכולות של מוצ"ש האחרון בתחום כלכלת החלל שפורצת במהירות כאחת התעשיות שיובילו את הכלכלה הגלובלית בעשור הבא.

כתבנו בעבר על כלכלת החלל ועל אפשרות השתלבותה של ישראל כאחת המובילות בה, אבל "הזמן-לשוק" (Time to Market) שיאפשר לחברות ישראליות להתברג בקבוצה המובילה של התעשייה הענקית הזו, הולך ומתקצר ובמהירות. חברות הייעוץ הגדולות בעולם, מ-McKinsey & Company ומטה, כבר עסוקות 24/7 בכך, וכאמור כדאי שישראל תתחיל להתכונן באמצעות פרויקט לאומי שלדעתי, אם יתבצע כראוי, יתרום לכלכלת המדינה יותר מחלום ההובלה בתחום הבינה המלאכותית, שם לדעתי כבר איחרנו את המועד כי קשה יהיה להתברג בין מיקרוסופט, אנבידיה, גוגל ואמזון.

חשוב שישראל תהפוך את התעשייה הזו לפרויקט לאומי, אחרת וכפי שקרה לנו פעמים רבות בעבר, נידחק החוצה, נמשיך באקזיטים עד שנתייבש. בתעשיית החלל יש לישראל הרבה יתרונות יחסיים שאפשר לנצל לכלכלה האזרחית ואין לי ספק שקברניטי המשק, לבטח ראש הממשלה נתניהו, מודעים לכך.

"תעשיית החלל מתקרבת לגבול הבא", כותבת McKinsey, "בכל שבוע מגיעות חדשות על התפתחות גדולה אי שם בעולם. בין אם מדובר בניסוי של מערכת רקטות חדשה, שיגור לוויין חדשני או משימת חקר רובוטית הנוחתת בבטחה על הירח, הפעילות בחלל מואצת (ועוברת לסקטור הצרכני הפרטי). אנו מעריכים שכלכלת החלל העולמית, שבשנת 2020 הסתכמה במחזור של 260.6 מיליארד דולר ועלתה ב-2023 ל-630 מיליארד, תהיה שווה ב-2035 1.8 טריליון דולר. אלו נתונים שכוללים גם יישומי 'עמוד שדרה' - כמו אלה של לוויינים, משגרים ושירותים כמו טלוויזיה בשידור או GPS וגם מה שמכונה 'יישומי הגעה', כאלה שטכנולוגיית החלל מסייעת לחברות במגוון תעשיות לייצר הכנסות. אובר, למשל, מסתמכת על השילוב של אותות לווייניים ושבבים בתוך סמארטפונים כדי לחבר בין נהגים ורוכבים ולספק הנחיות בכל עיר".

קצב צמיחה מהיר במיוחד

קצב הצמיחה השנתי הצפוי הוא פי שניים מהקצב החזוי של צמיחת התמ"ג הגלובלי בעשור הבא. הערכות הערך, לשם השוואה, דומות לאלו של מוליכים למחצה. שימו לב גם לדברים הבאים שכותבים מומחי McKinsey: "מנופי הצמיחה של כלכלת החלל כוללים את הצורך בקישוריות רבה יותר באמצעות לוויינים, ביקוש גבוה יותר לשירותי מיקום וניווט בטלפונים ניידים וביקוש מוגבר לתובנות המופעלות על ידי AI ולמידת מכונה. חידושים אלה מספקים יתרונות גדולים יותר לקבוצה מגוונת יותר של בעלי עניין מאי פעם, כולל חברות בתעשיות החל ממזון ומשקאות, דרך הרפואה ועד לתחבורה. הם עשויים גם לעזור לפתור כמה מהאתגרים הגדולים בעולם, כמו שינויי אקלים".

לוויין. צילום: iStock

אני חושב שמי שילמד כיצד קרה שמדינה כמו טייוואן, בהובלת חברה אחת, טייוואן סמי קונדקטורס והמייסד שלה, החליטה להשקיע בפרויקט לאומי שבאמצעותו הצליחה להשתלט על למעלה מ-80% של השלב הראשוני של תעשיית המוליכים למחצה (הצלחה כלכלית מדהימה אבל גם תרומה ביטחונית גדולה), יגיע למסקנה שישראל, באמצעות פרויקט לאומי, יכולה להוביל סקטור או שניים מתעשיית החלל. אפילו לא צריך חברה אחת, רק מנהל טוב ודחיפה מנתניהו. חבל יהיה לראות בדיעבד שגם האפשרות הזו נמכרה בעבור האקזיטים (מנהלים בעלי יכולות ביצוע יש היום בשפע בישראל).

אפשר למשל "לחבר" (בצורה של Win-win לכל המעורבים, באמצעות יועצים חכמים שכמותם לא חסרים בישראל) בין אלביט מערכות, תעשייה אווירית ורפאל על מנת לייצר חברה שללא ספק יהיה לה "יתרון של מוביל ראשון" בכלכלת החלל. חברה כזו תגיע לתעשייה האזרחית של החלל עם הכול "Built-in", שלא להזכיר באיזו התלהבות תתקבל חברה כזו בוול סטריט ואיזה ערך יוענק לה, והאמינו לי, אפשר לבצע זאת ללא פגיעה בביטחון המדינה.

ב-McKinsey תמצאו סקירה של תרומת כלכלת החלל לשוק האזרחי, על הדרכים שבהן תשנה כלכלת החלל את כלכלת העולם. מומלץ לקרוא את המחקר הזה ולהבין מתוכו שכלכלת החלל יכולה לפתור בעיות בתעשיות כמו הרפואה. אחת החברות בתחום היא חברה ישראלית-שוויצרית פרטית, SpacePharma, שמפתחת ומייצרת מעבדות ממוזערות, בלתי מאוישות, שנשלטות מרחוק ואוטומטיות לחלוטין המבוססות על טכנולוגיית מעבדה-על-שבב, שמתאימות למגוון רחב של ניסויים במדעי החיים וכימיה. מעבדות אלו נועדו לבצע מחקר בחלל עבור חברות רפואיות, חברות המוליכים למחצה, המזון והמלחמה בבעיות האקלים.

"כלכלת החלל", מסכמים מנהלי הכנס בדאבוס, "נמצאת במעבר מכלכלת נישות (בעיקר ביטחוניות כרגע) להתמזגות עם הכלכלה הגלובלית כולה ומייצרת ערכים ביותר ויותר תעשיות ופתרונות לאתגרים הרבים שבפניהם עומדת הכלכלה הגלובלית". מי שיקרא את הסיכום שיצא בדאבוס ואת המחקר של McKinsey יבין שמהלך ההתמזגות בין תעשיית החלל לכלכלה הגלובלית כבר התחיל.
 

איך משקיעים בכלכלת החלל האזרחית?

יש עדיין בעיה למשקיע שמעוניין להשתתף בכלכלת החלל הלא-ביטחונית הצעירה. רוב החברות הציבוריות שקשורות בחלל קשורות בעיקר לפעילות הצבאית-ביטחונית. התחומים האזרחיים שמתפתחים בחלל קשורים בחברות תעופה, IT, תוכנה ומוליכים למחצה וסלי ה"ביטחון וחלל" המובילים, מהסוג של XAR, ITA או PPA מתבססים עדיין על ענקיות הביטחון, מ-BA ועד LMT. ישנו סל של קבוצת פידליטי, FTEC, שהמניות הכלולות בו באות בעיקר מתחום ה-IT, השבבים והאפליקציות שאלו, בגדול, יובילו את המהלך. צירפתי את דף המידע שלו שכולל את החברות המוחזקות וכדאי לעיין בו.

ישנו הסל SPRX שהוא סל אקטיבי קטן אבל מעניין כיוון שהוא ממוקד בחברות שמצטיינות בחדשנות פורצת דרך, טכנולוגיות תעשייתיות ובפיתוחים טכנולוגיים שמשנים או בעלי פוטנציאל לשנות את המגזר התעשייתי. שני הסלים מעניינים כי הם מכילים את חברות הטכנולוגיה שיובילו את המהלך. ישנם גם סלים מהסוג של ARKX או ROKT שמנסים להתמקד בחקר החלל והחדשנות בו, שניהם אגב בסביבות שיא כל הזמנים.

המשקיע חייב לבצע מחקר כי כלכלת החלל, במיוחד החלק הלא ביטחוני, עדיין בתחילתה וכיוון שהתעשייה מתפרשת במהירות קשה עדיין לזהות לאיזה כיוונים בדיוק. אני מאמין שסלי תוכנה ומוליכים למחצה יהיו מעניינים יותר כהתחלה אבל כל משקיע וטעמו, וחשוב לבדוק, הכול ברשת.

  
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.