אחרי החרם הטורקי - הכירו את החרם הסיני

כמו בכל סבב אלים בין ישראל לחמאס עולות קריאת אנטי-ישראליות ופרו-פלסטיניות מצד ארגונים עוינים ובלא מעט מהמקרים גם מצד מדינות כאלו ואחרות. המלחמה הנוכחית משמעותית מן הסתם הרבה יותר ונראה שפעם הראשונה גם הביאה לחרמות מעשיים מצד מדינות.

טורקיה, בעלת יחסי אהבה-שנאה עם ישראל, לקחה את האירועים צעד אחד קדימה והטילה לפני כשבועיים הגבלות ייצוא נרחבות לישראל על רשימה של לא פחות מ-54 מוצרים. ברשימת ההגבלות החדשה כלולים מוצרים מתחומים שונים כמו ברזל ופלדה, חומרי בניה נוספים כמו מלט ולבנים, כימיכלים שונים, דלק מטוסים ואפילו עגבניות. ב-2023 ישראל ייבאה מתכות מטורקיה בהיקף של 1.14 מיליארד דולר, מינרלים ודלקים ב-500 מיליון דולר, מכונות ומיכון חשמלי בהיקף של 670 מיליון דולר, וגם תוצרת חקלאית ביותר מחצי מיליארד דולר. בסך הכל הסתכם היבוא מטורקיה ב-2023 בהיקף של 5.27 מיליארד דולר.

רוב המוצרים המיובאים מטורקיה, בערך רבע, הם מוצרי מתכת, כך שעיקר הפגיעה הצפויה תהיה בענף הבניה. היבואנית העיקרית של מלט טורקי היא סימנט, חברת בת של מספנות ישראל. סימנט מסרה כי חלק גדול מהמלט שהיא מייבאת מגיע גם מיוון ושהיא תוכל להשלים את הייבוא ממדינות אחרות. גם חמת הודיעה כי היא צופה השפעה עליה כתוצאה מההגבלות הטורקיות, כאשר החברה ציינה כי היא מייבאת מוצרי קרמיקה וסניטציה מספקים שונים בטורקיה.

צריך לזכור שרק בשנה שעברה התחממו יחסי ישראל-טורקיה משמעותית. הנשיא הרצוג התקבל בטקס רב רושם בארמון של ארדואן ואפילו נתניהו פגש את הנשיא הטורקי לראשונה אי פעם לפגישה רשמית בארה"ב בשולי עצרת האו"ם, פחות מחודש לפני מתקפת הטרור של החמאס.

מדינות נוספות בדרך?

האווירה הפוליטית בסין משמיעה לאחרונה יותר ויותר קולות נגד ישראל והמלחמה בעזה. אולי כי הם באמת תומכים בפלסטינים ואולי כי הם רוצים להתנגד למדיניות האמריקאית, יריבתם הגדולה, שבוחשת במזרח התיכון ומעמיקה את אחיזתה. התגברות האמירות הפוליטיות מצד סין בכל הקשור לנעשה בישראל מעלות לאחרונה את החשש שמא גם במדינה הקומוניסטית עלולה להטיל הגבלות כאלו ואחרות על הייצוא לישראל.

תעשיית הרכב הסינית מהווה נדבך מרכזי בפעילות הסחר בין המדינות. רק בשנה שעברה הכניס ייבוא הרכב החשמלי מסים בכ-700 מיליון דולר. המכוניות הסיניות כבשו מזמן את שוק הרכב הישראלי ואף הצליחו להדיח ביתר קלות את טסלה האמריקאית מהבכורה, כאשר היצרנית החשמלית BYD מסרה כמות כפולה מטסלה. זה נמשך גם לתוך 2024. BYD מסרה 6,995 מכוניות חדשות ברבעון הראשון של השנה כמעט פי 4 מיצרנית ה-EV ג'ילי (Geely) שמסרה 1,932 מכוניות ברבעון והתמקמה במקום השני בקטגוריית המכונית החשמליות. גם ברשימה הכללית - הכוללות את יצרנית הרכבים המונעים בבנזין - BYD תופסת את המקום הרביעי המרשים.

חרף העובדה שישראל היא נתח שוק מאוד קטן עבור הסינים, אלו רואים בה כ"מגרש משחקים" כדי לבחון את הדגמים החדשים עם טכנולוגיה מתקדמת. גם קצב הצמיחה המהיר במיוחד של השוק בישראל מתמרץ את היצרנים הסיניים לייצא דווקא לכאן ביתר שאת - קצב המכירות של BYD, למשל, קפץ ב-18.6% מהרבעון הראשון של 2023 לרבעון הראשון של 2024.

מדובר בשני נתונים קריטיים שעשויים להכריע את הכף בשאלה האם גם הסיניים ינקטו בצעדים כלכליים ומסחריים כנגד ישראל, זאת כאמור לאור ההתבטאויות הפוליטיות הגוברות שם. עם זאת, צריך לזכור שהפוליטיקה הסינית מונעת לא מעט מהכלכלה ולעתים היא זו שמכתיבה את הפוליטיקה במדינת הענק. הסינים יודעים להפריד בין אירועים פוליטיים לבין עסקי הייצוא, כל עוד זה כמובן משרת אינטרס. דעיכת המלחמה לאחרונה תורמת לשקט היחסי שנשמע מצד הסינים אך התפרצות מחודשת או חלילה מלחמה בצפון עלולה לדרדר את היחסים. מוקדם להעריך כיצד יפעלו הסינים אך במקרה של חרם כזה או אחר מצדם, יהיה מדובר במכה קשה לכלכלה ושיבוש מהותי בשרשרת הייבוא.

הסינים, כך אומרים המומחים, דווקא רוצים קשר עם ישראל ומעריכים את יכולתיה הטכנולוגיות. יש די הרבה שיתופי פעולה עם הסינים שהשקיעו סכומים מאוד גבוהים בטכנולוגיה מקומית. מעבר לכך, הסינים רכשו כאן פעילויות מאוד משמעותיות, לרבות תנובה ומכתשים-אגן שהפכה לאדמה וחברות נוספות. מדובר בהשקעות מצרפיות של עשרות מיליארדים.

ההשקעות האלו מבטאות את השיטה שלה - לרכוש נכסים חשובים ברחבי העולם כדי להשפיע על הכללכה באותם המקומות ולהפוך בהדרגה לפקטור חשוב בכלכה, בחברה ואולי בהמשך בפוליטיקה. סין השתלטה באופן הזה על מדינות עניות באפריקה שתלויות בה באופן מוחלט.

האם סין היא חלק מציר הרשע? לא בטוח, אבל בעולם של שחור ולבן, יש שתי קבוצות מרכזיות - הקבוצה המערבים שבראשה ארה"ב וכל היתר. ברגע שארה"ב סימנה את סין כסוג של אויבת על רקע משבר הסחר והגניבות הטכנולוגיות של הסינים, הסינים לא נותרו אדישים והציגו את יכולתם הפוליטית מול רוסיה, איראן ומדינות נוספות.

ישראל לכאורה לא קשורה, אבל אין דבר כזה - הממשלה בהיצמודתה לארה"ב בחרה צד, וזה עלול לעלות ביוקר מול הסינים. זה לא רק רכבים חשמליים. זה גם ייבוא בהיקפים מאוד גדולים של מוצרי מזון, מוצרים תעשייתיים, ביגוד ועוד.  

כבר עכשיו מרגישים הקניינים בחברות ישראליות לא מעטות את הרוח הקרה הנושבת מסין. מעכבים סחורה, לא מוכנים לעבוד מול הקניינים הישראלים - חלק אומר ישירות, חלק פשוט דוחה-מעכב ומספק הצעות מחיר לא רלבנטיות. משהו קרה מאז המלחמה, והשאלה לאן הולכים מכאן?

צריך לזכור העם הסיני בסה"כ אדיש. תגובה ישראלית דרך התבטאויות ופגיעה בסינים, עלולה להוביל את הסינים להיות יותר מעורבים ויותר נגדנו. אלא שבינתיים בהדרגה, הקשרים המסחריים והעסקיים עם סין נפגעים. זה עדיין לא חרם, זה חרם שקט, אבל הוא מתרחב.