המנוע המשומן של תעשיית הנפט לא עוצר לרגע

זוכרים את מגפת הקורונה? זה אומנם אירוע שעדיף לשכוח, שפגע קשות בחברה ובכלכלה. אבל היו כאלו שמצאו נקודות של אור באותם ימים. אחת מהן הייתה הירידה החדה בזיהום האוויר כתוצאה מהסגרים והירידה בביקוש לאנרגיית מתאבנים. אנליסטים בוול סטריט של אותה תקופה התחילו להרהר באפשרות שמשבר הקורונה יכול להיות תחילת הסוף של תעשיית הנפט. הכותרת, "האם נגיף הקורונה יהרוג את תעשיית הנפט ויעזור להציל את האקלים?" הייתה מאוד נפוצה בימי המגפה.

מאמרים רבים נכתבו בנידון, מרויטרס והגרדיאן ועד ניו יורק טיימס והאינדיפנדנט שמאמר ממנו הבאנו כאן כדוגמה. בעלי בארות נפט עצמאיים בארה"ב היו בטוחים שזה הכיוון והיו מוכנים לשלם לקונים 19סנט כדי שייקחו מהם חבית נפט גולמי.

והנה השבוע ראינו שענקית הנפט-גז אקסון (סימול:XOM) רוכשת את Pioneer Natural Resources (סימול:PXD) ב-60 מיליארד דולר. החברה הנרכשת תוסיף לענקית הנפט נתח מתעשיית פצלי השמן (fracking industry). יריבתה הגדולה של XOM, שברון (סימול:CVX), עשתה צעד דומה כשהודיעה על רכישת חברת Hess (סימול:HES) ב-53 מיליארד דולר. כלומר, שתי ענקיות מובילות בתחום הנפט מרחיבות את פעילותן בתחום ומדובר בשתי חברות שידועות באיכות הניהול שלהן ובראייה נכונה לטווח הארוך.

איך מסבירים תהליך כזה שכביכול מתנהל נגד ההיגיון הכלכלי לטווח הארוך? מדוע חברות כמו XOM או CVX אינן נוגסות בתעשיית האנרגיה האלטרנטיבית כדי לייצר אלטרנטיבות למקרה שבו, כפי שצופים  הלוחמים כנגד זיהום האוויר, הביקוש לאנרגיית מאובנים יירד? מדוע קשה להיפטר מאנרגיה שמופקת ממאובנים?

אלטרנטיבות למאובנים התחילו לעניין את האנושות במהלך המאה ה-20 עם ההבנה שאנרגיית המאובנים מהווה גורם מרכזי בזיהום האקלים הגלובלי. הבנה זו התפתחה לצד צמיחת התנועה לשיפור האקלים וההתקדמות הטכנולוגית שאפשרה את ניצול המקורות האלטרנטיביים כמו השמש, הרוח, תנועת המים וכדומה, כתחליף.

אלא שתהליך הפקת האנרגיה החילופית לקח זמן ארוך בהרבה משחשבו האקלימאים ועלות ההחלפה הייתה יקרה בהרבה משחשבו, וזאת לצד עוצמת תעשיית המאובנים והעובדה שהתעשייה הגלובלית התרגלה, מאות בשנים, לשימוש באנרגית מאובנים. היו מספר פעמים בעבר שאנליסטים ומומחי אנרגיה שונים האמינו שהחלפת המאובנים מתקרבת, אבל כפי שהסתבר בפועל, זה לא היה בר ביצוע כלכלית וגם לא טכנולוגית.

מגפת הקורונה שינתה את שיווי המשקל 

ואז פרצה מגפת הקורונה. ממשלות הטילו סגרים נרחבים על האוכלוסייה והפעילות הכלכלית ברחבי העולם צנחה. הדבר הוביל לירידות חדות בביקוש לנפט, מה שאפשר, לצד התקדמות מהירה במהפכת הטכנולוגיה והירידה בעלויות הייצור של האנרגיה האלטרנטיבית לצד העלייה החדה בלחץ הציבורי והפוליטי במערב (שעלה כתוצאה ממשברי אקלים חמורים מאז 2020), תזוזה לכיוון אנרגיה נקייה.

ההשפעה על משקיעי האנרגיה בין 2019 ל-2024 נראתה היטב במניות התעשיות בוול סטריט, כאשר החל מקיץ 2019 התחילו מחירי מניות האנרגיה קשורות למאובנים לרדת ואילו מניות שמייצגות אנרגיה חילופית עלו בצורה חדה. כך עד תחילת 2021, אבל בקיץ 2021 התחילו מניות הנפט לעלות שוב ומניות האנרגיה הנקייה - לרדת.

מה עוצר/מאט את תהליך החלפת מקורות האנרגיה, למרות ההחרפה במצב האקלים וההתקדמות הטכנולוגית המהירה? רבים טוענים כי חברות דלק המאובנים הן בעלות עוצמה פוליטית בארצות הברית וברחבי העולם ותולים את האשמה ביכולת הלובינג שלהן, אבל זו אינה הסיבה העיקרית לכך שהדלקים שלהן שולטים במערכת האנרגיה העולמית.  הסיבה העיקרית קשורה בכך שהמעבר כרוך בקשיים כלכליים גדולים בהרבה משחשבו תחילה, ומה שבפועל קורה הוא שככל שהזמן עובר והקשיים במעבר הריאלי מתגלים, כך גם עולה כוחן הפוליטי של ענקיות הנפט והפוליטיקאים חוששים יותר ויותר להחליט.

האיתות ששלחה מגפה הקורונה, שלפיו זמן ההחלפה הטוטלית הגיע (בגלל ההתקדמות הטכנולוגית וירידת מחירי הנפט) והאלטרנטיבות יכולות בסופו של דבר לעזור להציל את כדור הארץ, מחמיץ נקודות חיוניות. בראש ובראשונה שמעבר כפוי יהיה כרוך בפגיעה קשה בכלכלת העולם, וזו אינה הדרך להתמודד עם שינויי אקלים. בנוסף, אין עדיין תחליף טוב לנפט, הגז והפחם מבחינת הזמינות והכשירות למטרה. למרות שהיצע האנרגיה מהמאובנים סופי ומתכלה, יש עדיין שפע ממנו והטכנולוגיה להפקתו ממשיכה להשתפר, מה שעדיין הופך אותו ליותר כלכלי לייצור ולשימוש, והדבר נכון במידה רבה גם לגבי גז טבעי ופחם.

 

64% מהאנרגיה הגלובלית - ממאובנים

המצב כרגע הוא ש-64% מהאנרגיה הגלובלית מגיע מהמאובנים, 15.8% מזרימת מים, 10.1% מאנרגיה גרעינית, 9.3% מהאלטרנטיבות, והיתרה, 0.6%, ממקורות אחרים, ולהחליף 64% זה יקר מאוד, וייקח הרבה יותר זמן משחשבו, מה שיפגע קשות בכלכלה הגלובלית, מה גם שהתשתיות לצורך ההחלפה עדיין לא נבדקו לעומק. לבסוף, כפי שתראו בגרפים כאן, התהליך יהיה קשה יותר בגלל העלייה בביקוש לאנרגיה (גידול באוכלוסייה ובתל"ג הגלובלי), 

זו הסיבה ששתי ענקיות הנפט, XOM ו-CVX רוכשות חברות במטרה להרחיב את הפעילות שלהן דווקא בתחום אנרגיית המאובנים, ולהזכירכם, שתי חברות ענק אלו מושקעות בחידושים אלטרנטיביים ולשתיהן (כמו לשאר הענקיות) קרנות הון סיכון להשקעה באנרגיה חילופית.

אני עוקב שנים ומקרוב אחרי CVX ויודע שהם מסתכלים על האלטרנטיבות בזכוכית מגדלת בודקים כל פוטנציאל, אבל הם טוענים מזה שנים ש"יש זמן לאלטרנטיבות", שהעולם משועבד לנפט-גז-פחם וייקח זמן רב ממה שחושבים המומחים להחלפה האמיתית.

לפי האנליסטים, המכירות של XOM יגיעו ב-2030 ל-404 מיליארד לעומת 330 מיליארד השנה, ואילו בשברון יגיעו המכירות ל-225 מ-197 מיליארד השנה. שתי החברות מחלקות דיבידנד גבוה וכך גם כל ענקיות המאובנים. אנליסטים ממליצים כרגע "קנייה קלה" ואני מאמין שתחום אנרגיית המאובנים יכול לשמש כהשקעה מעניינת לטווח הארוך, כי לדעתי גם אם מניות האנרגיה האלטרנטיבית יהוו סיכון ממשי, חברות הנפט יידעו כיצד לעבור לתחום, (כפי שקרה במקרים של חברות הטבק).

מבחינת השקעה, עדיף להתרכז בסלים מהסוג של XLE. צריך להבין שמבחינת וול סטריט יש סיכונים בהשקעה באנרגיית מאובנים, סיכונים שבעיקר כרוכים במצב הפוליטי במזרח התיכון וברוסיה, אבל בגדול מדובר בהשקעה כלכלית מעניינת, במיוחד כשיודעים לנצל בהלות תקשורתיות.
 

האם פייזר שוב מתעוררת?

יותר ויותר משקיעים "מתבצרים" בימים אלו בחברות ענק שמובילות בתחומי העיסוק שלהן. רואים את זה בבירור בתחום הטכנולוגי שבו מועברים סכומי השקעות גדולים לחברות המובילות כמו MSFT, GOOG, FB, NVDA ואחרות, אבל זה תהליך שמתרחש בכל התעשיות. יותר מכך, המשקיעים מחפשים חברות ענק, מובילות נישות, שמסיבה זו או אחרת לא השתתפו בגאות שהתחילה בסוף אוקטובר 2023, כמו PFE, נסטלה (סימול:NSRGY), DIS ועוד כמה כמותן, שהם מאמינים שהתנהגות המניות שלהן אינה משקפת את מצבן האמיתי והירידות מהוות למעשה הזדמנות קנייה.

פייזר. צילום: אתר החברה

פייזר היא אחת הבולטות ביניהן. PFE "נפרדה" למעשה ממסלול מדד ה-500S&P לקראת סוף 2021 ומאז התדרדרה המניה ב-53% לעומת עלייה של 11% במדד, וההתנהגות הזו בולטת אפילו יותר כאשר מכניסים להשוואה זו גם סל פרמקולוגיה מוביל כמו ה-PPH שפייזר הייתה ממרכיביו המובילים עד 2021 ומאז התדרדרה למקום ה-10. 4.66% ממשקל הסל (נכון ל-8.5). הסל, אגב, עלה מאז סוף 2023 ב-19% (בעיקר בשל העליות של LLY ו-NVO).

מניית פייזר, להזכירכם, הייתה הלהיט של 2020-21 וזאת בעקבות הצלחתה בפיתוח  החיסון לקורונה, מה שהביא לעלייה חדה בהכנסות וברווחים בשנים 2021-22. ההכנסות עלו מ-41.6 מיליארד ורווח למניה של 1.71 דולר ב-2019 ל-100.3 מיליארד ורווח למניה של 5.47 דולר ב-2022 והמניה עלתה ביותר מ-100%. כמובן שבעקבות הירידה בהכנסות וברווח ב-2023, לאחר היציאה מהקורונה (ההכנסות ירדו ל-58.5 והרווח למניה ירד ל-1.84 דולר), התדרדרה המניה במהלך 2022-3, עד רמה של 25 דולר, ירידה של 60%. הירידות שהתחילו בסוף 2021, כתוצאה מדעיכת המגפה נטו, התחזקו יותר כאשר הקונצנזוס התחיל לחשוש מסיום ההגנה על תרופות-העל האחרות של החברה וממה שאליבא דקונצנזוס היה מחסור בתרופות-על חדשות בצנרת האישורים ל-FDA. כל זה לאור הצלחותיהן של NVO ו-LLY  בפיתוח תרופות הרזיה.

אני בדקתי לעומק, לקראת סוף 2023, את מצב הצנרת וכל שאר המשתנים וגיליתי שתי עובדות מעניינות. הראשונה, שהירידות ב-PFH הביאו את הערכת החברה למסלול ההתקדמות של ערב הקורונה. כלומר, ההכנסות של 2023 ירדו משמעותית לעומת 2022, ל-58.5 מיליארד (הכול מהירידה בביקוש לחיסוני הקורונה) וכך גם הרווח למניה, אבל הנחת הקונצנזוס שלחברה אין "צנרת תרופות פוטנציאליות מרשימה" פשוט אינה נכונה ולדעתי נבעה מהעובדה שפייזר נכשלה בתחום תרופות ההרזיה. כתבתי על כך בתחילת השנה והדגשתי שלדעתי המניה, שבמהלך המאה ה-20 הייתה מהמובילות כהשקעת צמיחה והכנסה, תחזור לכך.

נראה שלאחרונה, במיוחד לאחר פרסום תוצאות הרבעון הראשון של 2024, המשקיעים מתחילים לגלות מחדש את פייזר. מומלץ לקרוא את הכתבה בנושא זה. כדאי למשקיע הסולידי לצלול לבדיקה כי הפוטנציאל גדול בהרבה ממה שחושב הקונצנזוס.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.