דרכו של ג'ים סימונס: המתמטיקאי שניצח את כולם
ג'ים סימונס, אחד המשקיעים המצליחים בהיסטוריה, נפטר לפני מספר ימים בגיל 86. סימונס נחשב לאחד מחלוצי האלגו-טריידינג כאשר העסיק מתמטיקאים במקום כלכלנים ופיתח מודלים מתוחכמים שאיפשרו לו לייצר למשקיעים תשואה שנתית מטורפת של 40% (אחרי עמלות) במשך 35 שנה.
סימונס חולל מהפכה במסחר בוול-סטריט, כאשר אימץ סגנון כמותי ממוחשב בשנות ה-80 הרבה לפני שזה הפך להיות פופולרי. המיליארדר אסף מידע רב מאות שנים אחורה, ניתח את המידע ופיתח אלגוריתמים המנצלים אנומליות בשווקים, שעזרו לו לנצח בעקביות ענקי השקעות כמו וורן באפט וג'ורג' סורוס. לאחר שצבר את הונו המוערך ב-31.8 מיליארד דולר, הפך סימונס לתורם פוליטי ופילנתרופ רב השפעה בעולמות המדע, הבריאות והחינוך.
המתמטיקאי, בנו של בכיר במפעל נעליים בבוסטון, פיתח בגיל צעיר תשוקה למספרים ולמרות לחצים מהסביבה שטענה כי מתמטיקה היא לא תחום שניתן להתפרנס ממנו, סימונס החליט לפעול לפי תחושותיו והוכיח בגדול שהם טעו. המיליארדר קיבל את התואר הראשון שלו במתמטיקה מ־MIT ב־1958, ואת הדוקטורט, אף הוא במתמטיקה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ב־1961 בהיותו בן 23 בלבד.
סימונס החל את הקריירה שלו כפרופסור ב-MIT והרווארד והתגלה כפופולרי בקרב הסטודנטים. באחד השיעורים שלימד, צחק המשקיע כי הוא לא יודע יותר מדי על נושא השיעור, שהיה משוואות דיפרנציאליות חלקיות, אבל ראה בהוראה כדרך טובה ללמוד. המנטליות הזו עזרה לו רבות להפוך לאחד המשקיעים הטובים אי פעם.
במהלך המלחמה הקרה, ב-1964, הצטרף סימונס לארגון מודיעין אמריקאי שנלחם בברית המועצות. המתמטיקאי עזר לפצח את ההצפנה הרוסית אך לבסוף פוטר כאשר נקט עמדה פומבית נגד מלחמת וייטנאם. תיאוריית צ'רן-סיימון שלו נותרה אחת ממאמרי המתמטיקה המצוטטים ביותר במאה הקודמת.
הפרידה מהאקדמיה
תחום ההוראה לא הצליח לספק את סימונס מבחינה כלכלית, כאשר הוא הבין ש"כסף הוא כוח" והחליט להקים עסקים עם חבריו ולהתעסק במסחר. ב-1978, בגיל 40, סימונס עזב את האקדמיה והקים חברת השקעות. בתקופה בה משקיעים הסתמכו על מאזנים, שיקול דעת ואינטואיציה בניסיון לנצח את השווקים, סימונס זיהה תבניות בכאוס. "הבנתי שהשווקים אינם אקראיים, והם היו צפויים במידה מסוימת", אמר המשקיע. "היו אנומליות סטטיסטיות שניתן לנצל".
עם זאת, למרות ההבנה הזו, את דרכו סימונס התחיל כמו רוב המשקיעים. הוא קרא חדשות ובעיקר הימר. בעוד הוא הצליח להרוויח כסף, התנודתיות הרבה גרמה לו פעמים רבות להפסדים גדולים שגרמו לו לפקפק בעצמו. "יום אחד אתה מרגיש גאון, ולמחרת אתה כלום", אמר סימונס. "המסחר גרם לי לבעיות בריאותיות". המיליארדר החליט לבנות מערכות אוטומטיות שיגלו דפוסים ויסחרו בשבילו.
"אני פשוט רוצה מודלים שירוויחו לי כסף בזמן שאני ישן", אמר אז המשקיע. "מערכת טהורה ללא התערבות של בני אדם".
במקום להעסיק סוחרים, המיליארדר החליט להעסיק מדענים ומתמטיקאים שנעזרו כאמור בנתונים של מאות שנים אחורה, בנוסף ללמידת מכונה במטרה למצוא תבניות. הדרך לא הייתה פשוטה. פעמים רבות הם נתקלו בדרך ללא מוצא וכמעט והתייאשו. ההתעקשות של סימונס היא זו בסופו של דבר שעשתה את ההבדל. "יש כאן דפוס; חייב להיות דפוס", אמר המשקיע.
ההגעה לעושר
עד שנת 1990, סימונס והצוות שלו הצליחו להרוויח כסף על ידי זיהוי של אנומליות במט"ח, סחורות ושווקים בטווח הקצר. עם זאת, זה לא היה מספיק. אחרי שנים ארוכות, החברה שנקראה "רנסאנס טכנולוגיות" הצליחה לבסוף למצוא דרך להרוויח מיליארדי דולרים במסחר במניות.החברה החליטה להחזיק השקעות לתקופות קצרות, אפילו לדקות, כאשר כל ההחלטות התקבלו על ידי מחשבים. רנסאנס שמרה על מעטה סודיות, כאשר סימונס כמעט ולא סיפק ראיונות או הופיע בתקשורת. בוול-סטריט סבורים כי הסיבה להצלחת החברה היא יכולתו של המיליארדר לגרום למתמטיקאים ומדענים מוכשרים להצטרף לחברה ולעבוד יחד. במילים אחרות, הגאונות של סימונס הייתה לנהל גאונות.
בין 1988 ל-2023, קרן הדגל של רנסנס, מדליון, הניבה רווחים של יותר מ-100 מיליארד דולר ותשואה שנתית ממוצעת של 66% לפני עמלות המשקיעים הגבוהות במיוחד של החברה. לאחר עמלות, התשואה השנתית הסתכמה ב-39%. ביצועים שניצחו בגדול את הביצועים של באפט, סורוס ופיטר לינץ'.
הטרגדיות בחייו
למרות שהגשים את חלומם של רבים, חייו של סימונס לא היו חפים מטרגדיות. המשקיע איבד את שני בניו, כאשר אחד נהרג בתאונת אופניים ב-1996 והאחר בזמן צלילה ב-2003. כחלק מהתמודדותו עם האבל, התמקד סימונס בשני דברים: עבודה וסיגריות. המשקיע היה ידוע כמעשן כבד שהיה מדליק סיגריה בכל מקום בו נכח.
במהלך השנים לאחר מכן החל לצמצם את תפקידו בחברה והעדיף להתמקד במדע, חינוך ופילנתרופיה עד אשר עזב לגמרי את תפקידו כמנכ"ל רנסאנס ב-2010 ופרש מתפקידו כיו"ר ב-2021. לאחרונה בריאותו של סימונס הידרדרה והמשקיע האגדי נפטר לבסוף בגיל 86.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
11.כסף זה לא הכל בחיים,העיקר הסיגריות.hrui 13/05/2024 16:44הגב לתגובה זו0 0ועוד לחיות עד גיל 86,שאפו.סגור
-
10.מבקש הסבראיש פשוט 13/05/2024 14:22הגב לתגובה זו0 0מדוע היו כאלו עמלות גבוהות למשקיעים בקרן ???סגור
-
כי הוא מרוויח תשואות אסטרונומיות (ל"ת)אבנר 13/05/2024 15:17הגב לתגובה זו0 0סגור
-
9.bravo אם זה באמת (ל"ת)אנונימי 13/05/2024 08:15הגב לתגובה זו0 0סגור
-
8.נהנתי לקרוא. תודה (ל"ת)אמיר 13/05/2024 07:47הגב לתגובה זו1 0סגור
- טען עוד
-
7.לא ברור בכלל כיצד ניתן לדעת מה יקרה במניה מסויימת בעודשי 13/05/2024 01:54הגב לתגובה זו2 0כמה דקות... ולא משנה כמה ידע בנוסחאות מתמטיות יש לך. כי מבחינה סטטיסטית הסיכוי שלך ישאר תמיד 50% לאורך זמן. אם זה היה אפשרי , מזמן כבר היו לי כמה מיליארדים בבנק...סגור
-
נתוניםמתעניין 13/05/2024 14:27הגב לתגובה זו0 0האיש והמודלים שלו לא חיפשו מה יקרה בעוד דקה. הם חיפשו סטיות סטטיסטיטת ו"התלבשו" עליהן. אם יש סטיה בולטת שעוד גופים מגלים השינויים יכולים להיות תוך דקות. סטיות ממגמה שמתרחשות בגלל שינוי מדיניות (או הצהרה על כוונה לעשות זאת) יכולות להימשך זמן רב יותר - ימים ושבועות. בכל מקרה...... מאחל לך כמה מיליארדים בבנק......סגור
-
6.ללא ספק חיים בצל טרגדיה משפחתית אושר בטוח לא היה שם (ל"ת)YL 12/05/2024 23:19הגב לתגובה זו0 0סגור
-
5.ותנחומיםחבל 12/05/2024 22:25הגב לתגובה זו0 0לפרופ' איצ שהיה ממעריציוסגור
-
4.מרתק, תודה (ל"ת)איתן 12/05/2024 21:50הגב לתגובה זו0 0סגור
-
3.ביוטיוב הוא גם סיפר שהתיאש מחיפוש דפוס ההשקעה,ג'סי 12/05/2024 21:20הגב לתגובה זו0 0ביוטיוב הוא גם סיפר שהתיאש מחיפוש דפוס ההשקעה, שהיום זה כבר לא רלונטיסגור
-
2.הסיגריות קיצרו את חייויבחוש בן שלולית 12/05/2024 21:12הגב לתגובה זו0 0היה יכול להמשיך עד גיל 94 כמו באפטסגור
-
1.כתבה יפה וכתובה היטב. (ל"ת)שי.ע 12/05/2024 20:54הגב לתגובה זו12 0סגור