לקראת יום רביעי הגורלי: החלטת הריבית ונתוני האינפלציה יקבעו את הטון

מאקרו: שבוע התעסוקה עם הסוף המפתיע

כמו בתחילת כל חודש, גם בשבוע שעבר פורסמו ברצף נתונים חשובים משוק התעסוקה – JOLT (סקר משרות פתוחות) ADP (סקר תעסוקה), נתוני אבטלה ראשוניים ומתמשכים. בהתחלה הכל התנהל כפי שצפינו, והמספרים היו חלשים מהצפי הרשמי. אלו נתונים שלא פעם סותרים זה את זה, והנה בשבוע שעבר כולם הצביעו על כיוון אחד – היחלשות שוק העבודה.

אלא שאז, ביום שישי, התפרסמו נתוני התעסוקה הרשמיים ושוב השאירו אבק לכל התחזיות. מספר המשרות במגזר הלא חקלאי זינק ב-272 אלף לעומת קונצנזוס התחזיות ל-182 אלף בלבד. המספר גבוה יותר מכל 77 התחזיות שפרסמו כלכלנים ביחס לנתון הזה. המגזר הפרטי הוסיף 229 אלף לעומת צפי ל-170 אלף. גם המשכורות עלו בקצב מהיר מהצפוי – 4.1% בשיעור שנתי לעומת 3.9%, ו-0.4% לעומת צפי ל-0.3% בשיעור חודשי – העלייה החדה ביותר מאז ינואר. הנתון הזה יותר מדאיג מבחינת האינפלציה בגלל החשש מספירלת שכר-מחיר.

ובכל זאת כמה נקודות "אור" (או חושך, כי, כידוע "רע זה טוב" כרגע). נתוני התעסוקה של החודש הקודם תוקנו כלפי מטה מ-175 אלף משרות חדשות ל-165 אלף. זה עדיין לא מחפה על ההפתעה העצומה בחודש הנוכחי אבל זה מאזן קצת. הנתון הרע השני ש"מעודד" את המשקיעים הוא שאחוז האבטלה עלה ל-4% בפעם הראשונה לאחר 3 שנים. כמו כן, הנתונים מראים שהמשרות החדשות על פי רוב הן משרות חלקיות, ובמשרות המלאות דווקא יש ירידה.

הנתונים מגלמים סתירה מהותית. אם מספר המועסקים עלה (ובמקביל אחוז ההשתתפות בשוק התעסוקה ירד במקצת) איך יכול להיות שהאבטלה גם עלתה? עליה באבטלה ל-4% משקפת ירידה של 456 אלף במספר המועסקים, בניגוד לנתון של עליה של 272 אלף במספר המועסקים.

התשובה היא שמדובר בשתי שיטות מדידה שונות. הנתון של מספר המשרות מופק על ידי סקר בקרב עסקים, כ-119 אלף עסקים וסוכניות ממשלתיות, שנשאלים על מספר המועסקים שלהם. נתון האבטלה לעומת זאת נבדק במשקי הבית בסקר שנערך בקרב 60 אלף משקי בית בהם מתבקשים הנסקרים להשיב כמה מבני הבית בגילאי עבודה אכן מועסקים.

הסקר הראשון שבודק את מספר המועסקים נחשב אמין יותר מנתון האבטלה. בכל מקרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האמריקאית מודה שנתוני האבטלה קשים מאד למדידה, במיוחד בשנים האחרונות. גל ההגירה החוקית והלא חוקית שהתגבר מאד מאז עליית ביידן לשלטון הוסיפה כח אדם רב, שלא תמיד משתקף בסטטיסטיקה. השינויים המבניים בעקבות הקורונה גם מקשים על שיטות הדגימה של העסקים.

ג'ונתן לוין, פרשן בבלומברג, מציין גם שסקר התעסוקה אמין יותר מסקר האבטלה, ובכל זאת הנתונים האלו "זוכים" לתיקונים רבים למפרע בחודשים העוקבים כך שהם יותר מעידים על טווח מאשר על מספר סופי. הצירוף של נתון האבטלה עם הנטייה לתיקונים כנראה תביא לנתוני אמת בצד הנמוך של הטווח הזה, מה שיביא לכך שלאחר התיקון תתקבל תמונה של שוק עבודה במצב טוב אבל לא כל כך עוצמתי כמו שנראה במבט ראשון. את העלייה בשכר הוא משייך להתאמות עונתיות. השכר הלא מתואם דווקא ירד מעט לעומת החודש הקודם. לוין גם יוצא נגד התזה של "רע זה טוב", וטוען ש-"בינתיים, צירוף הנתונים מראה ששוק העבודה בסדר גמור. נכון לעכשיו זה דבר טוב חד וחלק. אין שום צורך לחשוב על זה יותר מדי", לדבריו. 

כך או כך, הנתון שהתפרסם ביום שישי קטע באחת את התקווה להורדת ריבית מוקדמת, והשוק שוב מתמחר במלואה הורדת ריבית רק בדצמבר. רכבת ההרים הרגשית הזו נמשכת כבר יותר מדי זמן והתחזיות מתגלות שוב ושוב כחסרות ערך זמן קצר לאחר שהן ניתנות. חוזי הריבית פשוט לא מצליחים לתמחר נכון את החלטות הפד' מעבר לפגישה הקרובה.

התגובה העיקרית לנתונים המפתיעים הגיעה משוק האג"ח. התשואות שינו שוב כיוון, לאחר שהיו בשפל של חודשיים חזרו לטפס בחדות. כלומר סוחרי האג"ח לא מקבלים את ההסברים המתחוכמים למה הנתונים של יום שישי לא מעידים על שוק כל כך חזק. שוק המניות דווקא קיבל את הנתונים בשוויון נפש יחסי, והקורלציה בין שוק האג"ח לשוק המניות ממשיכה להיחלש. ייתכן שהתגובה בשוק המניות נובעת מהצד השני של המטבע - שוק העבודה החזק מראה שהכלכלה לא במצב כל כך חלש, כפי שהיה ניתן להסיק מכמה מהנתונים האחרונים, כך ששוב החששות ממיתון יורדים.
 

מאקרו: מה צפוי ביום רביעי הגדול?

כמדי שנה בשלושת אלפי השנים האחרונות, עם ישראל יחגוג את חג מתן תורתנו ביום רביעי הקרוב. באותו זמן עיני עולם ההשקעות והכלכלה יהיו נשואות לארצות הברית לשני אירועים קריטיים שצפויים לקבוע את מהלך השווקים והכלכלה בתקופה הקרובה, שבצירוף מקרים לא מאד שכיח יחולו באותו יום הרביעי.

בשעות הבוקר (ארה"ב, צהריים שעון ישראל) לפני המסחר, יתפרסם מדד המחירים לצרכן (CPI), ובשעות אחר הצהריים (ערב שעון ישראל) תתפרסם החלטת הריבית. נראה שנתון האינפלציה הנוכחי כבר לא ישפיע על החלטת הריבית עצמה, אבל יש סיכוי שהיא תשפיע על הטון של הודעת הפד' ושל מסיבת העיתונאים שתבוא בעקבותיה. החלטת ריבית ומדד המחירים לצרכן שמתפרסמים באותו יום הוא צירוף מקרים לא מאד שכיח, ומעניין לראות עד כמה הנתון הטרי שיתפרסם באותו יום עצמו ישפיע על הדינמיקה של השאלות והתשובות במסיבת העיתונאים.

בעוד ביחס להחלטת הריבית אין כל כך ספיקות – הריבית תשאר על כנה - שתי שאלות הרות גורל נשארות פתוחות לקראת יום רביעי: מה תהיה האינפלציה, ומה הן ציפיות בכירי הפד כפי שהן באות לידי ביטוי בטבלת הנקודות המשקפת את ציפיות חברי הוועדה ביחס להמשך, כמו גם מה יהיה הטון של הודעת הפד המצורפת להחלטת הריבית ושל פאוול במסיבת העיתונאים. צירוף של שני הנתונים האלו, האינפלציה והטון של הפד', יקבעו את הציפיות להמשך.

טבלת הנקודות האחרונה צפתה 3 הורדות ריבית עד סוף השנה. קרוב לוודאי שזה לא יישאר כך והצפי ירד ל-1 או 2. רוב הפרשנים נוטים לממוצע של 1, כשכמה מהנקודות יצביעו על שתי הורדות ריבית, ואחרות יצפו שלא תתרחשנה כלל הורדות ריבית עד סוף השנה. יש לציין שהפרוטוקולים של הישיבה האחרונה שדרו מסר ניצי יותר ממה ששיקפה הטבלה, ובנוסף נתון התעסוקה האחרון מרחיק את ההערכות להורדת ריבית, למרות נתוני אינפלציה חלשים יותר שפורסמו לאחרונה.

לאחר מכן, במסיבת העיתונאים, פאוול צפוי לסייג ולשים סימן שאלה גם על הצפי הזה להורדת ריבית אחת שתשתקף מטבלת הנקודות, ויאמר שזה תלוי בנתונים שיתפרסמו בחודשים הקרובים, ושהם זקוקים ליותר בטחון בכך שהאינפלציה חוזרת ליעד לפני שיורידו את הריבית.

בניגוד לצפי הניצי ממסיבת העיתונאים וממסיבת הפד', נתון האינפלציה דווקא צפוי להיות מתון וייתכן אף להפתיע כלפי מטה. קונצנזוס השוק כרגע הוא שאינפלציית הליבה החודשית תהיה 0.3% בדומה לחודש שעבר, והשנתית תרד ל-3.5% לעומת 3.6% בחודש הקודם. המדד עצמו צפוי להראות עליה חודשית של 0.1% לעומת 0.3% בחודש הקודם, ועלייה שנתית של 3.4% בדומה לחודש הקודם. הסיבה לירידה החדה יותר במדד הגג לעומת מדד הליבה היא הירידה במחירי הסחורות והאנרגיה בשבועות האחרונים שפחות משפיעים על הליבה. ייתכן שהירידה חדה יותר ממה שמשקפות הציפיות הנוכחיות. הנעלם הקבוע הוא רכיב קורת הגג שרבים מצפים שיתחיל סוף סוף לרדת בקצב קצת יותר מהיר, מה שעשוי להשפיע גם על מדד הליבה. אחד מהגורמים האלו, אם יתממש, עשוי ליצור הפתעה כלפי מטה. הפתעה כזו, במידה ותתרחש, צפויה למתן את הטון של פאוול במסיבת העיתונאים ולרמוז על הורדת ריבית לפני סוף השנה, אבל בכל מקרה לא לפני ספטמבר.

בדויטשה בנק בדקו איך השפיע בעבר נתון אינפלציה שהתפרסם תוך כדי ישיבה של ועדת השוק הפתוח, ומצא שלא הייתה השפעה על טבלת הנקודות. בכל זאת, כן יכולה להיות השפעה על הטון במסיבת העיתונאים.

ברחבי העולם החלה הורדת הריבית
גורם נוסף שעשוי להשפיע על החלטות הריבית בהמשך הוא מדינות הבנקים המרכזיים במקומות אחרים בעולם. בשבוע שעבר שניים מהבנקים המרכזיים של קבוצת הכלכלות הגדולות בעולם – הקנדי והאירופי – הורידו לראשונה את הריבית. הם מצטרפים לבנק המרכזי של שבדיה שהוריד את הריבית בחודש מאי לראשונה מאז שנת 2016. הבנק המרכזי בשבדיה צפוי להוריד את הריבית עוד פעמיים עד סוף השנה.

הורדות הריבית במדינות אחרות מתחילות ליצור לחץ להתחזקות הדולר מול המטבעות המרכזיים. בעוד התחזקות הדולר מסייעת למאבק באינפלציה, היא מהווה פגיעה נוספת בכלכלה האמריקאית ויוצרת לחץ נוסף על הפד' להורדת ריבית. מאז נתוני התעסוקה של יום שישי הדולר מחק את כל הההפסד מול האירו של השבוע הקודם. אל הלחץ על הדולר מנתוני התעסוקה והורדות הריבית התווספה בשבוע האחרון גם אי הוודאות כתוצאה מהבחירות לפרלמנט האירופי שהוביל להכרזה על בחירות בזק צפויות בצרפת, לנפילת מפלגת השלטון בבלגיה ולמכה קשה למפלגות השלטון בגרמניה, ספרד ועוד. אי הוודאות הפוליטית גרמה ללחץ נוסף על האירו מול הדולר. ההתפתחויות הפוליטיות הללו עשויות ליצור תמריץ נוסף להורדת ריבית גם בארצות הברית.