איך העשירים משקיעים ומה השינויים המשמעותיים בתיק שלהם בשנה האחרונה?

מאקרו: לקראת פרסום ה-PCE

שבוע עני יחסית בנתוני מאקרו עד כה, מה שצפוי להשתנות בימים הקרובים. הנתונים הכלכליים שבכל זאת התפרסמו ממשיכים להיות מעורבים ולא מושכים לשום צד בצורה מובהקת. הדרישות לדמי אבטלה ראשוניים הגיעו מעט מתחת לרף של ה-240 אלף, אלו של החודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה מעט. המספר של 240 אלף מעיד היסטורית על החלשות שוק העבודה.

נשיאת הפד' בסן פרנסיסקו מארי דאלי הביעה את דאגתה ביחס לנתונים המגיעים משוק העבודה. "האטה נוספת בשוק העבודה עלולה להיות מתורגמת לאבטלה גבוהה יותר. בנקודה הזו, האינפלציה היא לא הסיכון היחידי איתו עלינו להתמודד". דאלי היא חברה מצביעה בוועדת השוק הפתוח, ודבריה נתפסים כיוניים, אך לא מאפיינים את כל חברי הפד' כדלקמן. בעוד נתוני האבטלה היו מעט חלשים, נתוני הייצור ומדד מנהלי הרכש הפתיעו לטובה, ודווקא מצביעים על כלכלה בריאה. 

במצב כזה של לא שחור ולא לבן, כל נתון חדש שיוכל לשפוך אור על צעדי הפד' בהמשך ייבחן בשבע עיניים. בינתיים חברת פד' אחרת, מישל באומן, טענה שהריבית צריכה להישאר ברמתה המגבילה הנוכחית עד סוף השנה. באופן כללי הטון הכללי מבכירי הפד' הוא עדיין שנדרשים נתונים נוספים שיאשרו את מגמת הירידה באינפלציה לעבר היעד כדי להוריד ריבית.

בהמשך השבוע צפויה התעוררות רבתי בתחום פרסום הנתונים שעשויה להגדיל את התנודתיות בשוק. ביום חמישי יפורסם העדכון הסופי של התמ"ג ברבעון הראשון, אבל האירוע העיקרי יתרחש למחר. ביום שישי צפוי גל של נתונים חשובים, החל ממדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת משיגן, דו"ח המדיניות המוניטרית של הפד' ועוד, אבל בעיקר ומעל הכל מדד ה-PCE, המדד החשוב יותר למדידת האינפלציה. נזכיר, שכשהפד' מדבר על יעד של 2% הוא מדבר על מדד הליבה של ה-PCE יותר מכל דבר אחר. הפתעה בנתון הזה לכל כיוון, ובעיקר במדד הליבה יכולים להשפיע על התנודתיות בשוק בצורה חזקה מאד. 

הצפי כעת הוא שמדד הליבה השנתי ימשיך להתמתן ל-2.6% לעומת 2.8% בחודש הוקדם, ושהמדד החודשי ירד אף הוא ל-0.1% לעומת 0.2% בחודש הקודם. מדד הגג אמור לרדת ל-2.6% בשיעור שנתי לעומת 2.7% בחודש הקודם, והמדד החודשי אמור להתאפס (0%) לעומת 0.3% בחודש הקודם. אם הנתונים האלו יתאמתו הרי שהאינפלציה ממשיכה במסעה האיטי להחריד אל עבר היעד, והפד' ימשיך לחכות ל"יותר בטחון" בנוגע לחזרת האינפלציה לדעת. הפתעה לטובה, כלומר אינפלציה נמוכה יותר, תזניק את ההערכות לשתי הורודת ריבית השנה, ותזניק ככל הנראה השווקים. הפתעה לרעה לעומת זאת עלולה להביא לירידות חדות. 
 

 שוק הסחורות: אינדיקטור חיובי לאינפלציה?

על פי סקר של בנק אוף אמריקה מנהלי הקרנות הורידו לאחרונה את הפוזיציות שלהם בשוק הסחורות ובשוק האנרגיהלעומת החודש הקודם. במונחים היסטוריים הקרנות כרגע במשקל חסר משמעותי בשוק האנרגיה אך קרובים לרמה הממוצעת בשאר הסחורות.

ייתכן שזו דווקא אינדיקטור חיובי ביחס להתמתנות האינפלציה, אם מנהלי הקרנות צודקים מהבחינה הזו. בדו"ח שפרסמו בבנק המתחרה גולדמן זאקס קבעו הכלכלנים שאם האינפלציה תחזור לטפס מחירי הסחורות יכו את שוק המניות ואת שוק אגרות החוב. המשמעות היא שגם להיפך, אם האינפלציה תרד שוק הסחורות יניב פחות משוק המניות, וזה מה שצופים ככל הנראה מנהלי הקרנות.

שוק המניות: הראלי מצטמצם עוד יותר

הראלי בשוק המניות מצטמצם יותר ויותר. מדדי המשקל שווה של ה-SP500 והנאסד"ק (RSP ו QQEW) עלו רק ב-4.3% ו-ו-5.59% בהתאמה, לעומת 14.63% ו-17.06% במדדים לפי שווי שוק, ה-SPY וה-QQQ.הנה עוד נתון שמעיד על הצטמצמות העליות בשוק. מספר החברות ב-SP500 שנמצאות מעל הממוצע הנע של 200 יום נמצא במגמת ירידה חדה, למרות שהמדד בכללותו נסחר במחירי שיא.

אחוז גבוה במיוחד של הראלי מיוחס באופן יוצא דופן למניה אחת – אנבידיה. כך כתבו בדויטשה בנק על התופעה: "מעולם לא היה כלל השוק כל כך חשוף לביצועים של מניה אחת. ואז אנחנו מרחיבים את הניתוח הזה לסקטור הטכנולוגיה ול-7 המופלאות באופן כללי יותר. בחודשים האחרונים קשה להמעיט בערך ההשפעה שהעליה המאד מרוכזת הזו על התנאים הפיננסיים... זה יוצר הזדמנויות וסיכון לשני הכיוונים".

בימים האחרונים היה נראה שהסיכון הזה מתחיל לההתממש. הקטר של שוק המניות, אנבידיה, חוותה מימוש של 13%, לפני שזינקה בחזרה ב-6% ביום המסחר האחרון, ובכל מקרה נראה שהיא לא תוכל למשוך את השוק עוד הרבה זמן, או לפחות לא מאד גבוה. נראה שהשוק נהיה יותר ויותר מוכן לתיקון נוסף, בדומה לזה שחווינו באפריל.

גורם נוסף עשוי להשפיע על השווקים בקרוב – הדיבייט הנשיאותי הראשון בין הנשיא ג'ו ביידן לנשיא לשעבר דונלד טראמפ. מבלי להיכנס לנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת, מבחינת נקודת המבט של השווקים נאמר שנצחון של טראמפ נחשב טוב יותר לשווקים מצד אחד שכן הוא אמור להביא למיסי חברות נמוכים יותר וגישה פרו עסקית, ומצד שני החשש הוא מפני רמה מסוימת של חוסר וודאות מצדו של המועמד הבלתי צפוי. ביידן עשוי להביא למיסים גבוהים יותר והמשך הכאוס העולמי, ומצד שני הוא נחשב לצפוי יותר. הדיבייט עצמו צפוי להיות מעניין מאד מבחינה כלכלית, שכן דיבייטים כאלה מתאפיינים בעיסוק רחב בנושאים כלכליים וייתכן שהוא ישפוך אור על המדיניות הצפויה שמציגים המועמדים.

גם אנחנו שוב מככבים ברשימת הגורמים שעלולים להשפיע על השווקים, ודווקא בכיוון השלילי – המלחמה המתרקמת לה בין ישראל לחיזבאללה עלולה להיות ברמה אחרת מזו שבעזה, ולזעזע או שווקי הסחורות, ובמיוחד את מחיר הנפט. כל הגורמים הבנלאומיים פועלים בכל הכוח למנוע התרחשות כזו, אך מנקודת מבט ישראלית נראה שהמלחמה בצפון היא בלתי נמנעת.

השקעות: איך השקיעו העשירים בשנה האחרונה

לא תמיד עשירים משקיעים טוב יותר מאנשים אחרים, אבל בכל זאת רבים היו רוצים לדעת מה העשירים עושים עם כספם. זה בדיוק מה שבדקו בחברת המחקר Capgemini Research Institute. הדו"ח שפרסמה חברת המחקר מגדיר עשירים כיחידים עם הון של לפחות מיליון דולר. לא מדובר במאד עשירים אם כן, אלא באנשים עם הון מעל הממוצע. במחקר הם מכונים HNWI  - Hige Net Worth Individuales. בדו"ח מתייחסים ל"שימור עושר" כאסטרטגיית השקעה שמרנית יותר שנועדה למנוע הפסדים, ול"צמיחת עושר" כאסטרטגיה שנועדה ליצור רווחים גבוהים יותר. הנתונים המתפרסמים ביוני מתייחסים לינואר אותה שנה. 

אז איך משקיעים ה-HNWI, ובעיקר מהם השינויים שהם ביצעו לאחרונה? בתחילת שנת 2023 אותם אנשים החזיקו במזומן או בשווי ערך למזומן ה-34% מנכסיהם, 23% במניות, 15% באג"ח, 15% בנדל"ן ו-13% בהשקעות אלטרנטיביות (קריפטו, קרנות גידור, מוצרים מובנים ועוד). שנה לאחר מכן, בינואר אחוז המזומן ירד ל-25%, אחוז המניות ירד מעט אף הוא ועמד על 21%. ההשקעה באג"ח עלתה ל-20%, הנדל"ן ל-19% והשקעות אלטרנטיביות ל-15% מכלל הנכסים.

לדברי אחד מעורכי המחקר הירידה באחוז המזומן מעידה על אסטרטגייה של מעבר להשקעה בהגדלת העושר על חשבון הקטנת הסיכון (שימור העושר). "אנשים עוברים לאט אבל בטוח משימור עושר ו"בואו נשאר בטוחים" להגדלת העושר", לדבריו. 

מצד שני אחוז המניות בתיק הנכסים בירידה. אם נרחיב את המבט נגלה ירידה חדה אף יותר. בשנת 2006 אחוז המניות היה 31%, ובמרבית העשור הקודם בסביבות ה-30%. מדובר אם כן בשפל, אך לא כזה שמעיד בהכרח בירידה בסיבולת לסיכון, שכן מכשירי ההשקעה אליהם הוסט הכסף מהמזומן ומהמניות לאו דווקא פחות מסוכנים. 

ההשקעות האלטרנטיביות, בעיקר, במגמת עלייה רציפה מאז  שנת 2008. בשנת 2002, תחילת עריכת המחקר, הן הוו 10% מהנכסים. הן עוד ירדו עד 7% בשנת 2008 ומאז עולים בהתמדה. 

מנהל נוסף שצוטט במחקר אמר ביחס לשנת 2024 (כזכור, המחקר נערך בתחילת השנה ופורסם רק כעת): "שנת 2024 לא צפויה להיות שנה של צמיחה ענקית, למרות ששיעורי הריבית אמורים להתחיל לרדת, והאינפלציה תחת שליטה. אגרות החוב והאשראי הפרטי צריכים להיות אטרטקטיבים לשימור עושר. לצורך צמיחת העושר קרנות השקעה פרטיות צפויות להיות אטרקטיביות יותר מאשר שווקי המניות עקב התנודתיות". בינתיים, לאחר כחצי שנה, דבריו מדויקים למדי.