כור ההיתוך שישנה את עתיד האנרגיה הנקייה

ביולי 2023 העלה הבנק המרכזי את הריבית בפעם האחרונה, אבל החששות מהמשך ההעלאות ומהאינפלציה המשיכו להעלות את תשואת האיגרות עד 4.99% באוקטובר, כאשר החשש מהמשך העלאות הריבית הוביל משקיעים למכור מניות, ובין יולי לאוקטובר התדרדר מדד ה-500P&S. מה שרואים מאז סוף אוקטובר 2023 זו עלייה של 35.3% במניות וירידה של 11.3% בתשואת האג"ח לעשר שנים.

מה שזה בעצם אומר הוא שהמשקיעים משוכנעים שהבנק המרכזי, למרות ההיסוסים, יתחיל להוריד את הריבית בקרוב. אבל לא רק את זה הם חושבים. עצם עליית המניות אל מול האופציה הכלכלית שמתבשלת בתחום האג"ח מצביעה על כך שהחששות מהאטה כלכלית הולכים ונעלמים. הטענה, שהולכת ומתגברת מכיוון התקשורת הפיננסית, שלפיה הערכות המניות גבוהות מדי, מוצדקת כלכלית, אבל המשקיעים עדיין אינם קונים טענה זו אפילו מול הכדאיות הגדלה להשקעה באג"ח לנוכח הציפיות להורדת הריבית.

הטענה שמתפתחת "בועה בממדי 2000" במניות, במיוחד הטכנולוגיות, אינה תופסת אצל המשקיעים משתי סיבות. הראשונה, שהשוואה בין 2000 ל-2024 פשוט אינה נכונה. הסיבה השנייה קשורה לדעתי בחוסר האמון לערוצי החדשות. כשרואים את מצב התעסוקה, את רמות ההכנסה וההוצאה ואת מצבן של החברות, קשה להסכים עם חששות למשבר כלכלי. תיקון, בהחלט כן. משבר/מיתון? לא עם הנתונים שמתפרסמים. אישית אני מאמין שצריך להגדיל את אחוז איגרות החוב בתיק על חשבון חלק מהמניות, אבל גם ממתין לתיקון שלדעתי יהיה שוב הזדמנות לקנות מניות.
 

הגביע הקדוש של האנרגיה הירוקה

בסוף 2022 הודיע משרד האנרגיה של ארה"ב שמדענים במעבדה הלאומית לורנס ליברמור שבקליפורניה השיגו, לאחר 10 שנות מחקר, פריצת דרך במחקר על היתוך גרעיני, מה שמקדם אותם קרוב יותר לשינוי אפשרי של עתיד האנרגיה הנקייה. מדעני המכון הכריזו שבניסוי האחרון שביצעו הצליחו למקד כ-200 קרני לייזר עוצמתיות לכדור בגודל של אפון ולחולל בתוך ה"אפון" תהליך של היתוך גרעיני, וכך, לראשונה אי פעם, להוציא מהכדור יותר אנרגיה ממה שנכנסה אליו. כאן מופיע הסיפור ביתר פירוט. 

החשיבות של מסחור ההיתוך הגרעיני לחוקרים, אבל הרבה מעבר להם לציבור הרחב, למשקיעים ולחברות, נובעת מהפוטנציאל שלו כאלטרנטיבה של אנרגיה נקייה למקורות כמו שריפת דלק מאובנים ושחרור גזי חממה. נכון שחוקרים רבים טוענים שהיישום המסחרי של היתוך גרעיני רחוק כנראה עדיין שנים ואולי עשרות שנים, וישנם גם רבים שאינם מאמינים שההיתוך בכלל אפשרי מסחרית, אבל קצב ההתקדמות הטכנולוגית, מאז התחילה ההתמזגות עם כלכלת המיינסטרים, ב-2008-9, הצליח לתעתע בתחזיות לא מעטות.

כך או כך, ההצלחה לרתום את ההיתוך הגרעיני ליצירת אנרגיה מסחרית היא חלום טכנולוגי אדיר וכלכלי לא פחות וכאשר מדובר בפריצת דרך בתחום, וול סטריט מתעוררת וסטארט-אפים מוקמים ללא הרף.

ישראל גם היא במשחק. הסטארט אפ הישראלי NT Tow מפתח, במימון ענקית הרכב היפנית הונדה וכמה קרנות הון ואוניברסיטת פרינסטון, מיני מתקני ייצור כוח היתוך כתחנות טעינה לכלי רכב חשמליים, מה שמאותת שפיתוח מקור האנרגיה המיוחל מואץ. חברת NT Tow הוקמה ע"י תת-אלוף במיל' ומפקד הצוללות עודד גור לביא, מהנדס חשמל מהטכניון ובוגר הרווארד שכינס קבוצה מרשימה של אנשים כולל יו"ר המל"ל לשעבר ד"ר אייל חולתא. והרי לכם שוב הזדמנות לפרויקט לאומי ישראלי, לצד ה-AI, בתקווה שנתניהו שם לכך שהתברגות ישראלית בהובלת המסחור של שני תחומים אלו תהווה נשק חזק בהרבה מכל הגדרות שכביכול מגינות עלינו.

יטענו הקוראים שאם מדובר בעשרות שנים ואפילו בשנים, מדוע צריך להשקיע בנושא כבר עכשיו? משתי סיבות. הראשונה, שכל הערכות הזמן למסחור של כל הטכנולוגיות המשבשות שהצליחו, התבררו בדיעבד כמוגזמות. אם תקדישו זמן ותבדקו למשל טכנולוגיות מהסוג של רובוטיקה לניתוחים שפתחה חברת Intuitive Surgical (סימול:ISRG), הטלפוניה החכמה של אפל, המכונית החשמלית והאוטונומית של טסלה, החיסון נגד הקורונה, אינטרנט מהחלל, העלאה והנחתה של טילים שביצעה ספייסX ועוד, תגלו שבין ההערכות למיסחור הטכנולוגיות בתחילת הדרך לבין המסחור בפועל יש תמיד פער עצום שתלוי כולו בקצב ההתקדמות הטכנולוגית מחד ובמימון מאידך, וכיוון שקצב ההתקדמות הטכנולוגית רק מתגבר ומימון יש בשפע, אין לי ספק שמסחור טכנולוגיות ההיתוך יגיע מהר מכפי שמעריכים היום.

הסיבה השנייה חשובה הרבה יותר והיא קשורה למעורבות אקטיבית של הממשל האמריקאי וחברות הענק שם בהשקעות בפועל בנושא המשבש. גם כאן, אם תבדקו את ההיסטוריה של כל אחת מהטכנולוגיות שהזכרנו בסיבה הראשונה, תגלו שמרגע פריצת הדרך בכל טכנולוגיה משבשת, הופכת הטכנולוגיה ל"ידידותית" מבחינת הממשל, הפדרלי או במדינות.

במקרה של ההיתוך, כבר באפריל 2022 השיק הבית הלבן את מה שהוא כינה "חזון העשור הנועז", תוכנית של 10 שנים ל"זירוז מימוש אנרגיית היתוך מסחרית". החלק ה"נועז" מצביע על דחיפות הנושא. על פי הבית הלבן, יעשו במקביל את כל שלבי הפיתוח הנערכים בדרך כלל ברצף כדי להביא טכנולוגיה חדשה לשוק. זה יכלול פיתוח טכנולוגי, הכנת מערכת רגולטורית (כולל כללים ליצוא כורי היתוך), אבטחת שרשרת האספקה, זיהוי שווקים בעלי ערך גבוה, הכשרת כוח אדם מגוון והשגת תמיכה ציבורית. הכול על מנת "לתמוך במסחור המהיר של מתקני אנרגיית היתוך".

זה היה לפני כשנתיים. אבל השבוע "זכתה" הטכנולוגיה לעוד עידוד גדול. הוול סטריט ג'ורנל יצא בכתבה שכותרתה, "סין מקדימה את ארה"ב במרוץ אחר הגביע הקדוש של האנרגיה": "סין משקיעה בנושא ההיתוך יותר מארצות הברית", נכתב במאמר, "סין משלימה קמפוס טכנולוגי היתוך ענק ומשיקה קונסורציום היתוך לאומי הכולל כמה מהחברות התעשייתיות הגדולות שלה. הצוותים בסין עובדים מסביב לשעון כדי להשלים פרויקטים של היתוך, ויש לה פי 10 דוקטורים במדעי היתוך והנדסה מאשר לארה"ב. התוצאה היא דאגה הולכת וגוברת בקרב פקידים ומדענים אמריקאים, שהובלה מוקדמת בארה"ב חומקת".

יותר מכך, "המצב מאוד מתסכל כי הסינים בונים למעשה ("מעתיקים") את התוכנית ארוכת הטווח שלנו", אמר JP Allain, ראש חטיבת ההיתוך במשרד האנרגיה של ארה"ב, "מדענים המכירים את מתקני ההיתוך של סין אמרו שאם סין תמשיך בקצב ההוצאות והפיתוח הנוכחי שלה, היא תעלה על יכולות ההיתוך המגנטי של ארה"ב ואירופה בעוד שלוש או ארבע שנים".

מה שאני מבין הוא שגם ארה"ב ולבטח סין, מאמינות שמיסחור אנרגיית ההיתוך הוא בר השגה ומתפתחת תחרות בין המעצמות, וזה מבטיח שאם אכן אפשר למסחר זה יקרה מהר בהרבה ממה שחוזים המדענים, ולכן חשוב לישראל להתברג בתחום.
 

איך משקיעים בהיתוך גרעיני?

נתחיל בכך שאין עדיין שום חברה ציבורית שאפשר לכנותה Pure-play nuclear fusion company . הבאתי את הכתבה הזו בשל העניין שכבר תופס הרבה תשומת לב בוול סטריט וסכומים רציניים מושקעים בו. אבל המשקיע צריך לבדוק היטב, וכדאי להתחיל בניסיון לאבחן השקעות שמתאימות.

אם עושים בגוגל חיפוש כזה, אפשר לנסות ולאתר חברות ציבוריות שנכנסות לתחום. הבעיה בחברות הללו היא שהיתוך גרעיני אינו מהווה עדיין חלק משמעותי מעסקיהן. אחת מהן למשל היא ענקית הנפט והגז שברון (סימול:CVX) שכבר ב-2018 הקימה קרן להשקעות באנרגיה חילופית שבה השקיעה כמיליארד דולר שברובם מופנים לכיוון ההיתוך הגרעיני, כולל השקעה משותפת עם גוגל בחברת הסטארט-אפ TAE Technologies. ישנה גם ענקית הנפט והגז הקנדיתCenovus Energy  (סימול:CVE), וכמובן ישנה  Albemarle (סימול:ALB) שעלתה וירדה בגלל הליתיום אבל בהיותה מהמובילות בהפקת ליתיום היא גם חלק חשוב מאוד בתהליך ההיתוך בגלל הטריטיום (איזוטופ של ליתיום) שהוא מרכיב מרכזי בתהליכי ההיתוך. ALB תרוויח משמעותית מכל פריצת דרך מסחרית של ההיתוך הגרעיני.

גם בתחום הסלים והקרנות לא תמצאו סל או קרן שמתמקדים בהיתוך גרעיני. ישנם סלי האנרגיה הגרעינית כמו סל האורניום הגלובליURA  או סל האורניום והגרעין NLR. מומלץ לקרוא בקפדנות את המאמר "5 מניות ההיתוך הגרעיני המומלצות ל-2024", ובמיוחד את האזהרות לגבי סוג זה של השקעה כפי שמופיעות בכתבה כאן.
   

מה קורה בסופטבנק?

בתחילת השנה כתבנו על הקונגלומרט היפני הגדול סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת, "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". הסיבה העיקרית לכתבה הייתה הנפקתה של חברת המוליכים למחצה ARM לפי 51 דולר למניה. סופטבנק עדיין מחזיקה ב-90.6% ממניות ARM שמנייתה נסחרת לפי 183 דולר וערך השוק שלה 191 מיליארד כך שההחזקה של סופטבנק שווה כרגע כ-148 מיליארד, 40% מעל ערכה של סופטבנק כולה ו-ARM היא רק אחת ההחזקות הגדולות של הקונגלומרט.

מסאיושי סאן,  מייסד סופטבנק. צילום: סופטבנק

כיוון שאני עוקב אחרי הקונגלומרט היפני מקרוב ובמיוחד אחרי מעלליו של מייסדו ובעל המניות המוביל, מסאיושי סאן, אני חייב לציין שלעליות ב-ARM הייתה השפעה מינורית בלבד על העובדה שמאז ההנפקה עלתה מניית SFTBY ב-80%. זה נכון שנראה כאילו SFTBY עולה ויורדת בעקבות ARM, אבל לפי התקשורת הפיננסית והאנליסטים המעורבים, התנהגותה של מניית SFTBY קשורה יותר באירועים אחרים.

סופטבנק עלתה במהלך פברואר 2024 בגלל התוצאות הרבעוניות המפתיעות לטובה שהציגה אז, והיא עולה מאז תחילת מאי השנה בגלל החלטתו של סאן להגדיל את החזקותיו בתחום ה-AI. במילים אחרות, העובדה שפער ההערכות בין סופטבנק ל-ARM נשאר כל כך משמעותי ממחישה זאת. הבעיה של וול סטריט קשורה בסאן בעיקר, וול סטריט אינה מחבבת אותו, וזה בלשון המעטה.

חשוב גם להוסיף שלסופטבנק יש עוד "בעיה" שבדרך כלל תומכת בעליית המניות אבל במקרה הספציפי הזה היא, משום מה, רדומה. פול סינגר, אחד המשקיעים האקטיביסטיים המובילים בוול סטריט והמייסד והמנהל של קרן הגידור Elliott Investment Management , אוסף מניות SFTBY מזה זמן ומתוך מטרה להשפיע על סאן "להחזיר הון למשקיעים" באמצעות קניית מניות, וסאן מסרב לשמוע. סאן הודיע, בישיבת הדירקטוריון לאחרונה, שהוא מתכוון להשקיע סכומים משמעותיים ב-AI, וסינגר, לאחר הפיאסקו עם WeWork, מעדיף רכישת מניות. אם מדובר היה בחברה אמריקאית עם ניהול אמריקאי, שמוערכת בחסר כפי שסופטבנק מוערכת ושנכנס לתוכה משקיע מסוגו של סינגר, אין לי ספק שמנייתה הייתה במקום אחר.

ב-CNBC מסכמים זאת כדלקמן: "ARM החזירה את הזרקור על סופטבנק אבל השאלה המטרידה היא לאן מוביל סאן". אני חושב שבסופו של יום הערך הכלכלי קובע אז תסתכלו על ההחזקות ותחליטו. ניסיתי לברר בקרן אליוט מה התוכנית שלהם והתגובה - "אין תגובה".

  
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל