האם הפיטורים בסולאראדג' יספיקו להבראה או שצפוי גל נוסף בהמשך?

בהמשך לחשיפת ביזפורטל על הפיטורים הגדולים הצפויים בסולאראדג', עובדי החברה דרשו לקבל תשובות מההנהלה והבינו שאכן יהיו פיטורים בהיקף גדול וזה צפוי בקרוב מאוד. אלא שגם פיטורי 1,000 עובדים עלולים שלא להספיק והחשש של העובדים שזה לא סוף גלי הפיטורים. עובדים רבים מחפשים במקביל לעבודתם עבודה במקום אחר, בשל אי הוודאות הגדולה. 

סולאראדג' היתה אמורה למכור בשנה במעל 5 מיליארד דולר. היא הקימה תשתית שתמכור במספרים האלו, אך בפועל היא תמכור על פי הערכות האנליסטים בכ-1.3 מיליארד דולר. רבע מהתחזית לפני כשנה-שנה וחצי. כדי לפתח ולייצר ממירים בהיקף של רבע מהתחזית, צריך פחות עובדים. יש עובדים שלא תלויים בהיקף הפעילות - מטה והנהלה. יש עובדים שמספרם תלוי בחזון ובעתיד של החברה - למשל היקף מחלקות המו"פ; יש עובדים רבים (רוב החברה) שתלויים מאוד בפעילות - ייצור, תמיכה, שיווק ומכירות, תחזוקה ועוד.
 

האם יהיו פיטורים נוספים?

גם אם נהיה אופטימיים הרי שסולאראדג' שהעסיקה בסוף 2023 5,600 עובדים לא אמורה להיות חברה של יותר מ-3,000 עובדים. האמת שהיא צריכה להיות עם כמות נמוכה דרמטית, אלא שגם אם נתייחס למספר הזה, ונגלם את הפיטורים בינואר בהיקף רשמי של 900 שבפועל היו גבוהים יותר ואפילו עזיבה בחודשים האחרונים, הרי שכדי להגיע למספר של 3,000 יש צורך בפיטורי 1,200-1,400 עובדים. אז יכול להיות שיגידו לנו מספר, אך בפועל אף אחד לא יושב וסופר אנשים מפוטרים, זה גם יכול להיות בכמה מאות יותר מהמספר הרשמי.

הפיטורים, חייבים להדגיש, נחוצים מאוד. אין ברירה. למעשה, ההנהלה התקשתה מאוד לפטר בזמן, לארגן את הייצור והמלאי בזמן, היא לא הפנימה את גודל המצוקה וההתכווצות. אם הפיטורים האלו היו נעשים בזמן, ההפסדים היו פחות כואבים. הנהלת סולאראדג' לא פיטרה כנראה (למעט הפיטורים בינואר) כי היא פשוט לא הבינה לאן השוק הולך? מצד אחד היא ראתה שיש עודף ענק של עובדים, מצד שני היא העריכה התאוששות. הערכות שנראות כיום כמו משאלת לב. 

הפיטורים הנוכחיים מרמזים כנראה שהנהלת החברה הפנימה שהשיקום והשיפור יתעכבו, יש כאן רמז (אבל רמז דק, מסוכן להסתמך עליו לחלוטין) שההערכות לגבי התאוששות ברבעון שלישי ורביעי שסיפקה הנהלה, לא יתגשמו. כלומר מסר מההנהלה שהמצב רע ממה שהוערך ולכן נאלצים לפטר עוד עובדים. 

אי אפשר להסתמך על זה לחלוטין, כי האמת שגם אם יהיה שיפור  בעסקי החברה וגם אם התחזית שלה תתממש, יש צורך בפיטורי ענק. כך או אחרת, האנליסטים מצפים למחזור הכנסות של 263 מיליון שקל ברבעון השני והכנסות של 367 מיליון דולר ברבעון הבא. בשנה כולה הם צופים להכנסות של 1.3 מיליארד דולר, כשבשנה הבאה ההכנסות צפויות להערכתם לעלות ל-2.1 מיליארד דולר.

 

למה הנהלת החברה חיכתה עם הפיטורים?

פיטורים בשלב מוקדם כבר כשמבינים שיש שינוי משמעותי בשווקים היו מביאים את החברה למצב פחות הפסדי. ההנהלה לא עשתה זאת אולי כי היא ממש לא הבינה את מצב השוק או שהיתה "רחמנית" עם העובדים. או שבשל המזומנים בקופה החליטה ש"לא נורא" אם נפסיד כמה רבעונים עד שיגיע השינוי. זה בכל תרחיש ניהול לא נכון, וכך החברה הגיעה למצב של סיכון קיומי במקביל למלאי שהולך וגדל ומזומנים שהולכים ופוחתים. זה הוביל את החברה להנפקת אג"ח בהיקף של 300 מיליון דולר וחייב אותה לצמצם בהוצאות.

 

ההנהלה שאחראית למחדל היא זו שתנהל את המלחמה?

ההנהלה אחראית למחדל. וזה מחדל לא בגלל ההפסדים או התזרימים השליליים המשמעותיים. זה מחדל כי הם לא ידעו להגיד מה מצב השוק, מה מצב המפיצים, איפה נמצא המלאי (אצל המפיצים או הלקוחות), איך יושפע השוק מהריבית, מהשינויים ברגולציה, איך לייצר מנועי צמיחה נוספים לא תלויים בביזנס המקורי ואיך לשפר את המרווחים (אמפייז המתחרה במצב הרבה יותר טוב ברווחיות וזה משליך על המצב הכללי).

  רונן פייר, סמנכ"ל הכספים - עזב לאחרונה

רונן פייר סמנכ"ל הכספים החליט לאחרונה לעזוב. הוא לא רצה לנהל את המשך המלחמה, או שלא רצה להיות מעורב בחלקים הקשים שלה - פיטורים, צמצומים, שיחות עם בנקים ועוד. יכול להיות שבתוך תוכו הספיק לו מהמלחמות והוא העדיף לפרוש לביתו עם העושר שיצר בחברה. צבי לנדו, מנכ"ל החברה ממשיך להוביל אותה. יש בזה נקודה חיובית - הוא לא נוטש את הספינה. מצד שני - אולי זה כי אין מישהו שיגיד לו ללכת הביתה או אין מישהו שירוצה להיכנס לאירוע הזה. צריך לזכור שבסופו של יום אין גם בעל שליטה בחברה, מניות סולאראדג' מפוזרות על פני גופי השקעה גדולים בעולם.

המצב הזה כמו בחברות אמריקאיות רבות הוא "שלטון המנהלים", להבדיל משלטון בעלי המניות. אין בעל בית שיכול להגיד לצבי לנדו - "להתראות". כנראה שזה גם לא נכון בנקודת זמן הזו. צריך קודם לייצב את העסק וחייבים להזכיר שסולאראדג' היא עסק שהיה חזק, עם מוצר חזק שפונה לשוק צומח. הממירים שלה מאפשרים המרה של אנרגיה סולארית לחשמלית בצורה יעילה והיא אחת משתי השחקניות המובילות בשוק לצד אנפייז.

  צבי לנדו המנכ"ל וההנפקה בוול סטריט - היו תקופות טובות; סולאאדג' היתה הישראלית הגדולה בעולם עם שווי של 20 מיליארד דולר

הבעיה הגדולה באמת היא שבמסלול למטה שמתרחש כבר שנה היא עלולה לאבד יתרונות טכנולוגיים. היא צוברת מלאי של מוצרים בגרסאות קודמות שייקח לה המון זמן למכור אותו והיא תצטרך לשכנע שאלו מוצרים משובחים (אחרת מי יקנה?), אלא שככל שהזמן עובר הציפיות מהשוק למוצרים מתקדמים יותר, עולות, במיוחד כשהמוצרים של המתחרות משודרגים. אז סולאראדג' תצטרך למחוק מלאי ישן, לפתח מוצרים חדשים, רק שכל בחירה שלה היא סוג של "גול עצמי".  מוצרים מתקדמים זה מחיקת מלאי ישן. הישארות עם המוצרים הישנים זה לאבד את ההובלה הטכנולוגית. ההחלטה צריכה להיות קרובה - יכול להיות שנראה מחיקת מלאי גדולה מאוד בדוחות הקרובים.

הדוחות הקרובים ובעיקר התחזית ישפיעו כמובן על המניה שנפלה ב-90% בשנה לשווי של 1.7 מיליאררד דולר. המניה עלתה בשבוע האחרון בכ-15% במצטבר, אולי גם בשל החשיפה על הפיטורים, אך במקביל גם אנפייז עלתה ומניות אנרגיה מתחדשת, כך שזה כנראה בשל התייחסות וול סטריט לשוק האנרגיה המתחדשת, יותר מאשר הפיטורים הספציפיים. אבל פיטורים ורה ארגון בחברה עשויים להועיל למניה.

משקיעים ובמיוחד משקיעי וול סטריט רוצים חברות רזות שיודעות להתאים את עצמן למצב השוק. הפיטורים יועילו לשורה התחתונה, לתזרים וזה יכול לתרום למניה, אבל זה יהיה רק נדבך אחד לצד התחזיות קדימה והדוחות, מחיקות ועוד.

 
        צניחה חופשית במניה