המלחמה תהיה הקש ששבר את גב הגמל? כלכלת לבנון על סף קריסה

אינפלציה בשמיים, משבר חוב אדיר וחוסר יציבות פוליטית הם רק חלק מהבעיות שלבנון מתמודדת עמם בשנים האחרונות, כאשר  אחד מכל שלושה אזרחים לבנונים הוא עני שמרוויח קצת יותר משני דולר ליום. בדיוק בזמן הזה, כשלאנשים בלבנון אין מה לאכול. המלחמה הנוכחית היא כנראה הדבר האחרון שלבנון זקוקה לו עבור הכלכלה שלה. יותר מ-100 אלף תושבים ברחו מאזור הדרום. חיזבאללה הוא הצבא הלא מדינתי הגדול ביותר בעולם. יש לו עשרות אלפי לוחמים ולידו - צבא לבנון נראה כמו יחידת חי"ר בתוך צבא שלם.

הכלכלה מדרדרת מאז 2019

כלכלת לבנון מדרדרת בעקביות מאז הפיצוץ בנמל בירות לפני כארבע שנים. זאת בדיוק הסיבה לחשש הגדול: אלפים רוצים להתגייס לחיזבאללה כי הם מבינים שלא יוכלו לפרנס את המשפחות שלהם. חיזבאללה משלם הרבה יותר מאשר כמה מאות דולרים בחודש, אותם מרוויחים הפועלים הפשוטים. בכלל, מצבה הכלכלי של לבנון, ששקעה למשבר חוב, מדרדר מאז 2019 (אז הממשלה, החליטה להטיל מיסים על דלק, טבק ושימוש בטלפון, אך בניגוד לרוב המחאות בישראל - היא הצליחה והממשלה הכריזה על מצב חירום וביטלה אותם).

אפשר לראות את זה גם בפיחות שחל במטבע שלה מול הדולר (הלירה הלבנונית איבדה למעלה מ-90% מערכה מול הדולר האמריקאי מאז תחילת המשבר הכלכלי ב-2019, והגיעה לשפל של כ-90 אלף לירות לדולר) ותעיד על כך גם האינפלציה, שעלתה על 200% בשנה שעברה וגרמה לכך שחלק מהתושבים לא יכלו לצרוך מוצרים בסיסיים. כשהבנק המרכזי בלבנון מגביל אפשרות למשוך מטבע חוץ והמרכולים חסרים במוצרי יסוד - אפשר רק להניח איך ייראה התרחיש במקרה של מלחמה. פתאום, התסריט של התפטרות ראש ממשלת לבנון סעד אל חרירי אחרי גל המחאות, וחוסר היכולת להקים ממשלה, נראה כמו משבר קל.

בתחילת המלחמה שיעור האבטלה עמד על מעל 30%, אבל הוא גדל מאז בשל נטישת תושבים רבים. החוב הלאומי הגיע לכמעט 100 מיליארד דולר בשנה שעברה, בערך 170% מהתמ"ג של המדינה - אחד החובות הגדולים בעולם.

רוצים עוד? התמ"ג לנפש צנח לכ-2,500 דולר בשנת 2023 (עשור קודם לכן עמד על כעשרת אלפים דולר), עתודות המט"ח מוערכות בכ-10 מיליארד דולר בלבד (30 מיליארד דולר לפני המשבר ב-2019) ונראה שזה עדיין לא הסוף.

שוויץ של המזרח התיכון?

התיירות והחקלאות, שניים מאפיקי ההכנסה המשמעותיים ביותר של הכלכלה הלבנונית נפגעו בצורה משמעותית בעקבות המלחמה. ההכנסה ממבקרים בעונת הקיץ, בעיקר לבנונים לשעבר שהיגרו למדינות אחרות, הייתה צפויה על פי ההערכות של משרד הכלכלה ומהסחר הלבנוני לעקוף את ה-7 מיליארד דולר, הנתון שנרשם בשנה שעברה. אלא שאז הגיעה המלחמה, ובפרט ההסלמה האחרונה כתוצאה מהירי על מג'דל שמס בו נרצחו 12 ילדים. ירי שהוביל לתגובה ישראלית בלב ביירות (התנקשות בחייו של בכיר חיזבאללה פואד שוכור) ולביטול של טיסות ושורה של אזהרות מסע חריפות מצד אינספור מדינות בעולם.

לדבריו של שר הכלכלה והמסחר הלבנוני, אמין סלאם, העימות מול ישראל עלה ללבנון יותר מ-10 מיליארד דולר. ההערכה המבוססת על אובדן הכנסות ופגיעה בתשתיות. "חלמנו" שהגידול בהוצאות התיירים והלבנונים החוזרים יימשכו, אמר במשרדו בביירות. אבל "כל מי שהזמין ביטל, וכל מי שהיה כאן עזב. המגזר הזה קפא. בתי המלון והחנויות ריקים".

"הכסף הזה הוא מה שהחזיק את המדינה בחיים", אמר סלאם. הוצאות התיירים בלבנון סייעו בצורה משמעותית לכלכלה בלבנון, על רקע ההתמוטטות בחמש השנים האחרונות בשל משבר הבנקים והחובות. הכלכלה לא קרובה לתיקון. הרשויות במדינה לא מצליחות להסכים כיצד לארגן מחדש את הכלכלה ולהוביל רפורמות שיידרשו כדי לקבל הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית.

מי שבינתיים מחזיקים את המדינה הם הלבנונים בתפוצות (מדינות דרום אמריקה, צרפת ואבו דאבי), ששולחים למשפחותיהם כסף מדי חודש. על פי ההערכות בשנת 2022, 15%-30% ממשקי הבית הלבנונים זוכים לתמיכה חיצונית שמגיעה מבני משפחותיהם מעבר לים. סקר שנערך בשנים האחרונות מצא ש-32% ממשקי הבית בלבנון לא היו מסוגלים לספק צרכים בסיסיים, אם לא היו מקבלים העברות כספים מחו"ל. עם זאת, גם ההעברות אלו ירדו באופן משמעותי בשנים האחרונות על רקע השינויים שעוברות הכלכלה העולמית והלבנונית.
 

מה יקרה אם המלחמה תתרחב?

הודעת חברת החשמל בשבוע שעבר על הפסקת זרם החשמל בטענה שאין דלק, רק מעמיקה את המשבר הלבנוני. המדינה נמצאת במשבר כלכלי ואנרגטי והמדינה עדיין מחכה לכמויות נוספות של דלק, שיסייעו לה למשוך את הפעילות בתחנות הכוח לאורך זמן. גם בלי קשר לאירוע הזה, לבנון דלה במקורות האנרגיה שלה, והיא מתבססת על אנרגיה חיצונית. היא מייבאת דלקים - מה שנרשם כהוצאה מהותית עבור הכלכלה שלה. בנוסף, תחנות הכוח שלה מיושנות והיא מסתייעת מדי פעם בטורקיה שמספקת לה תחנות כוח צפות.

הבנק העולמי צפה את הקריסה הכלכלית כבר בתחילת המלחמה. העובדה שתושבים נטשו את הדרום רק הגבירה את ההיפר-אינפלציה, בעוד שלפני המלחמה הבנק צפה צמיחה קלה. הבעיה של לבנון נעוצה גם במצב התיירות - חלק נכבד מההכנסות מבוסס עליה ובבנק המרכזי זיהו כי מערכה עם ישראל תוביל לקריסה ולהפסקת הזרמת במט"ח לשוק המקומי.

הבעיה של לבנון היא שלא בטוח שתרחיש כזה כל כך מדאיג את נסראללה, שחושב בעיקר על הארגון. אפשר ללמוד על כך גם מההודעה השקרית שחיזבאללה שיגר הבוקר, לפיה "המבצע הצבאי הושלם והטענות של האויב על פעולת מנע - ריקות מתוכן ויופרכו על ידו". 

תושבי לבנון נגד מלחמה. אפשר לראות זאת דרך תגובות שלהם בתקשורת הזרה. ההערכה היא ששיעור האבטלה, העוני והרעב יגדלו משמעותית במקרה כזה. עבורם, מלחמה כזו תהווה טרגדיה של ממש, שעשויה לחסל סופית את היציבות הפוליטית שגם ככה מעורערת ובעיקר את הפעילות הכלכלית של המשק הלבנוני.