לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר כאשר במוקד תעמוד החלטת הריבית של הפד' ביום רביעי הקרוב. נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט שפורסמו בשבוע שעבר העידו על אינפלציה של 2.5%, בהתאם לצפי האנליסטים ובהמשך לאינפלציה של 2.9% שהייתה בחודש יוני. הנתונים הפכו את הורדת הריבית לכמעט ודאית בהחלטה הקרובה השבוע. הסיכויים להורדה של 0.5% ירדו אחרי פרסום המדד, אך מאז הם עלו ועומדים כעת על בערך 50% אחרי הצהרה של נשיא הפד' של ניו יורק.

"מדד המחירים לצרכן בארה"ב סיכם בשבוע שעבר את הנתונים הכלכליים העיקריים לקראת הודעת הריבית, השבוע", כתב יוני פנינג, אסטרטג ראשי במזרחי טפחות. "על פי הנתונים, מדד המחירים לאוגוסט עלה ב-0.2%, כצפוי, וסייע למתן את האינפלציה השנתית במדינה לרמת 2.5%. ולמרות זאת, רכיבי המדד הצביעו על דינמיקה פחות 'רגועה' ממה שהנתון בכותרת הראה. בפרט, רכיבי הדיור חזרו לעלות ב-0.5% ניכרים במהלך החודש. הרבה מהעלייה נבע מזינוק במחירי המלונות, אשר הוסיפו 2% חריגים יחסית", כותב פנינג.

ג'רום פאוול, יו"ר הפד'; קרדיט: טוויטר

"כנ"ל, למרות ירידת מחירי הדלקים, ומה שאמור להיות סנטימנט צרכני מתון יותר, מחירי שירותי התחבורה עלו ב-0.9% במהלך החודש, על רקע זינוק של 3.9% במחירי הטיסות, ובניגוד בולט למגמה בחודשים האחרונים. בניגוד בולט לעליית מחירי השירותים למיניהם, מחירי המוצרים נותרו יציבים יחסית, וזאת למרות הגלים האחרונים שראינו במחירי השילוח הימי, אגב מתקפות החות'ים. למרות תגובת השוק המהוססת לנתוני המדד, ולהערכתנו בצדק, הציפיות מהפד נעו לכיוון 50-50 להורדה של 0.5% או 0.25%. בין היתר, אלה כללו הצהרה של נשיא הפד של ניו יורק, דאדלי, לפיה 'יש טיעון חזק להורדה של 50 נקודות בסיס, בין אם הם יעשו את זה או לא'. וכי הריביות נמצאות כעת כ-1.5%-2% מעל לשיעור הריבית הטבעי", כותב פנינג.
 

האם הפד' יוריד את הריבית ב-0.25% או ב-0.5%?

"פרשן הפד ב-WSJ, ניק טימיראוס, הצהיר כי לפאוול צפויה החלטה קשה האם 'להתחיל בקטן או בגדול', עוד פירשן כי הצהרת פאוול בג'קסון הול בחודש שעבר כי 'כיוון המסע הוא ברור וכי כיוון וקצב הורדת הריבית יהיו תלויים ביעד המתקבל, בציפיות המתפתחות ובאיזון הסיכונים' היא למעשה הותרה של שתי האופציות על השולחן", כותב פנינג.

"הנתונים לגבי המצב בשוק העבודה מצביעים על התייצבות, בעיקר במספר דורשי העבודה המתמשכים", כותבים יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון. "גם מדד האמון הצרכני של מישיגן עלה ב-1.1 נק' ל-69 בספטמבר וציפיות האינפלציה שנה קדימה בקרב משקי הבית ירדו מעט ל-2.7% מ-2.8%, אך עלו מעט ל-3.1% לשנה בטווח של 5 שנים. מודל הפד' באטלנטה צופה צמיחה של 2.5% ברבעון השלישי. האינפלציה נותרה דביקה, ואין סימנים מדאיגים של הרעה משמעותית בשוק העבודה או בפעילות. מתחזקת ההערכה שהפד' יוריד את הריבית ב-0.25% (ולא ב-0.5%) השבוע ובהמשך צפוי להיות זהיר עם תוואי הורדת ריבית קדימה (לפי הערכתנו: צפויה עוד הורדה בדצמבר ושלוש הורדות ב- 2025), פחות מהציפיות בשוק".
 

"השווקים יושפעו מתחזית הפד' לא פחות מהחלטת הריבית"

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, ממשיך לדבוק בתחזיתו כי הפד' דווקא כן יוריד את הריבית ב-0.5% בהחלטה השבוע: "להערכתנו, עדיין קיים סיכוי גבוה יותר שריבית הפד' תרד ב-0.5% השבוע. נציין, שבניגוד לדעה הרווחת, שהשווקים ייבהלו מהורדת ריבית חדה מפני שהיא תאותת על בעיות קשות בכלכלה, השוק משקף שהמצב אולי הפוך. בימים האחרונים הסיכוי להורדת ריבית של 0.5% הגלום בחוזים עלה מכ-15% לכ-50% תוך עלייה של 1.3% ב-S&P 500 ושל 1.7% בנאסד"ק. לא נהיה מופתעים שהשווקים דווקא יתאכזבו אם הפד' יוריד ריבית רק ב-0.25%", כותב זבז'ינסקי.

"מלבד החלטת ריבית, הוועדה המוניטארית צפויה לפרסם תחזיות. מאז הפרסום האחרון של התחזיות ביוני האינפלציה בארה"ב כבר הספיקה לרדת מתחת לרמה שהוועדה המוניטארית ציפתה רק בסוף 2024 והאבטלה כבר עלתה מעל הציפיות שהיו לסוף השנה. נזכיר שביוני הפד' העריך שהריבית תרד עד סוף השנה רק פעם אחת ב-0.25%.

להערכתנו, תגובת השווקים תושפע מתחזיות הפד' לא פחות מאשר מהחלטה עצמה. אנו מניחים שאם התחזית של הוועדה המוניטארית להורדות הריבית תהיה נמוכה מהתחזיות הגלומות בשווקים (ירידה של 1.25% עד סוף 2024 וב-1.4% נוספים ב-2025) גם שוק האג"ח וגם שוק המניות עלולים להתאכזב. נציין שכבר היום ריבית הפד' הנמוכה ביותר שגלומה בחוזים עומדת ברמה של 2.7% (צפויה ביוני 2026) והיא נמוכה יותר מאשר הריבית שהפד' הציג בתחזיות שלו כריבית שיווי משקל ברמה של 2.8%".

 

האם בכלל יש קונים אקטיביים בשוקי המניות?

"מהדיווח Financial Accounts of the United States הרבעוני שפרסם ה-FED בשבוע שעבר, עולה שהרוכשים העיקריים של המניות בארה"ב ברבעון השני היו קרנות סל (ETF)", כותב זבז'ינסקי. "מלבדם, רק המשקיעים הזרים קנו מניות. המוסדיים, משקי הבית ובמיוחד קרנות הנאמנות מכרו מניות. זאת המגמה שכבר נמשכת בכל הרבעונים האחרונים.  

מצב זה מבטא תופעה רחבה במסגרתה המשקיעים הפרטיים והמוסדיים מקטינים החזקה ישירה במניות ומעדיפים להיחשף אל שוק המניות באמצעות תעודות סל. בארבעת הרבעונים האחרונים קרנות סל קנו מניות בשוק האמריקאי בהיקף של כ-600 מיליארד דולר, כאשר כל יתר המשקיעים יחד, כולל הזרים, מכרו מניות בכ-500 מיליארד דולר.  

להשתלטות המוחלטת של ההשקעות הפאסיבית על שוק המניות יש השלכות רחבות, כגון, היחלשות הקשר בין שוק המניות לכלכלה ובין המניות הספציפיות לביצועי החברות, מתן יתרון למניות המומנטום, שהן בעיקר החברות הגדולות ביותר במדד", מוסיף זבז'ינסקי.

"שיעור החשיפה של משקי הבית למניות מתוך סך הנכסים הפיננסיים שהם מחזיקים הגיע ברבעון השני לשיא של כל הזמנים של 28%. החשיפה למניות של קרנות הפנסיה עלתה ל-45%, הגבוהה ביותר מאז 2008. חשיפת שיא של השחקנים העיקריים למניות בשוק יחסית יקר תוך הופעת סימני היחלשות בכלכלה ממחישה את העלייה בסיכון", כותב זבז'ינסקי.