האינדיקטור שחזה את הנפילות הקודמות בשווקים והאם אנחנו לקראת ירידות?

עקום התשואות מבטא את הקשר בין התשואות על אגרות חוב למח"מ (משך החיים הממוצע). בתיאוריה ככל שההשקעה באג"ח לתקופה ארוכה יותר כך קיים סיכון גדול יותר. משך הזמן הוא פרמטר עיקרי בבדיקת הסיכון - אם מדובר על אג"ח לחודש יש סיכוי גדול לתשלום החוב, אך אג"ח ל-20 שנה הוא אג"ח הרבה יותר מסוכן - האי וודאות גדלה ככל שהזמן מתמשך ולכו תדעו מה יקרה במהלך שנים האלו עד לפירעון החוב. 

   האם השווקים לקראת ירידה?   (pexel Tima Miroshnichenko)

 

מה זה עקום התשואה?

לכן עקום תשואות טבעי הוא עקום שעולה בתשואה ככל שמתרחקים בזמן. עם זאת, על פני זמן יש הרבה מצבים של עקום תשואה הפוך. זה קורה כאשר הריבית לטווח קצר עולה על הריבית לטווח ארוך וכאשר יש ציפיות להורדת ריבית. התופעה הזו היתה בשנים האחרונות בשוק האמריקאי ועכשיו על רקע הורדת ריבית הפד' בחצי אחוז, הפער כבר לא גדול,  הפער בין אג"ח ממשלתית ל-10 שנים לבין זו ל-2 שנים עומד על 0.2% לטובת האג"ח הקצרה.

הציפיות הן להמשך ריבית ובהתאמה לעקום תשואות שיחזור להיות "עקום תשואות נורמלי". בתיאוריה, עקום תשואה הפוך (ריביות גבוהות יותר לזמן הקצר מאשר לארוך) הוא אינדיקטור להאטה כלכלית ומיתון. הוא מבטא ריבית גבוה וריבית כזו שלרוב נועדה להילחם באינפלציה גבוהה, הם גורמים להאטה ואף למיתון.

 

נפילה במניות דווקא אחרי שהריבית החלה לרדת

בשנתיים האחרונות אמרו לנו כל חודש מחדש שיש סכנה להאטה ומיתון. האטה קיימת באופן מסוים, אבל מיתון לא. אלא שבפרקטיקה יכול לקחת זמן לשווקים ולכלכלה הריאלית להגיב לריבית הגבוהה. כמה זמן? כשבוחנים את העבר מגלים שהשווקים נפלו דווקא אחרי שהריבית החלה לרדת.

כלומר, כל שלב עליית הריבית לא פגע בשווקים למרות התיאוריה שאומרת שהמניות פחות אטרקטיביות מאג"ח ככל שריבית האג"ח עולה, ומנגד דווקא כשהריביות ירדו, השווקים ירדו. ההסבר הוא הדיליי בהאטה הכלכלית שהגיע רק לאחר שהבנק המרכזי כבר הוריד את הריבית. ההאטה הזו הובילה לירידה ברווחי החברות ובירידה בציפיות ובהתאמה בירידה ואפילו נפילה בשווקים.

התקופות הקשות ביותר לשווקים האמריקאיים - המשבר ב-2020-2021 ו-2008-2009 היו לאחר הורדת ריבית, כלומר במצב שעקום התשואות ההפוך חזר להיות רגיל.
 

עקום תשואה הפוך שמתחיל לחזור למצב הנורמלי - איתות מסוכן לשוק המניות

בספטמבר 2024, העקום כבר לא היה כה הפוך כמו קודם – ההפרש בין האג"ח ל-10 שנים לבין זו של השנתיים היה כ-0.2% בלבד. היפוך כזה, שהחל ביולי 2022, נמשך למעלה משנתיים, והיה הארוך ביותר בהיסטוריה, מה שמשך תשומת לב רבה בשוק הפיננסי. בשיאו, ביולי 2023, הגיע ההיפוך להפרש של 1.1%, בעיקר בשל העלאות הריבית האגרסיביות של הפדרל ריזרב בניסיון לרסן את האינפלציה שהחלה להשתולל מאז 2021.

במהלך 2024, השוק הראה סימנים של התאוששות מסוימת. השוק צפה הפחתות ריבית עקב אינפלציה נמוכה יותר ונתונים כלכליים חיוביים יחסית, כמו שוק עבודה חזק. ביולי, למשל, נתוני האינפלציה היו מתונים יותר, ונתוני תעסוקה הראו על חולשה בשוק העבודה, מה שהוביל לבסוף לכך שהפדרל ריזרב התחיל בהורדת הריבית. השוק הפיננסי משקף את הציפייה להקלות במוניטריות, דבר שהוביל לירידה מסוימת בתשואות האג"ח הקצרות, מה שצמצם את היקף ההיפוך.

בכל זאת, עדיין קיימת דאגה בנוגע למיתון אפשרי. ההיפוך הקודם בעקום, בין 2019 ל-2020, התרחש זמן קצר לפני מיתון הקורונה, וכעת, עם כלכלות העולם המתמודדות עם השפעות אינפלציה ואי-ודאות, השוק נותר דרוך בנוגע לסיכוי למיתון נוסף. ההיפוכים הקודמים כאמור היו רגע לפני נפילה בשווקים. האם זה יקרה גם הפעם? האם ההיפוך בעקום התשואה לצד הורדת הריבית מבטאים ירידה בשווקים? ברור שזו לא עובדה, ולא עניין של שחור ולבן. יש בזה אומנם הגיון מסוים, אבל זה רחוק מלהיות אינדיקטור מחייב. 

צריך להבין את ההגיון שעומד מאחוריו - הדיליי של ההאטה לשוק עצמו ולדוחות של הפירמות, צריך לעקוב אחרי הנתונים המאקרו כלכליים ונתוני הדוחות של הפירמות, אבל לא צריך להישען על אינדיקטור אחד, אלא על מכלול של נתונים כאשר אתם מקבלים החלטות שהקעה.