הסיפור של הווארד שולץ: מהפרויקטים בדיור הציבורי לקפה בינלאומי

הווארד שולץ הוא אחד האנשים המצליחים והמוכרים ביותר בעולם העסקים, אבל הדרך שלו להצלחה לא הייתה פשוטה או רגילה. הוא נולד בשנת 1953 בברוקלין, ניו יורק, למשפחה מאוד צנועה. אביו היה נהג משאית וחייל לשעבר, ואמו הייתה עקרת בית. שולץ גדל בדיור הציבורי בפרויקטים העניים של ברוקלין, מקום שבו רוב האנשים ניסו פשוט לשרוד את היום. הכסף היה דבר נדיר בבית שלהם, ושולץ התמודד עם המצב הקשה כשברקע אבא שלו איבד עבודות שוב ושוב. 

מאז שהיה ילד, הווארד ידע שהוא לא רוצה להישאר במצב שבו נולד. הוא רוצה ושואף ליותר. אחד מתחביביו היה כדורגל והוא למעשה היה טוב מספיק בשביל לקבל מלגה חלקית לאוניברסיטת נורת'רן מישיגן. הודות לכישרון הספורטיבי שלו שהוביל למלגה, הוא הצליח ללמוד תואר ראשון בתקשורת, והיה הראשון במשפחתו שהשיג תואר אקדמי. אחרי הלימודים, הווארד התחיל לעבוד במגוון עבודות מכירה ושיווק, במהלכן התגלה כישרון לשיווק ולהבנת שוק.
 

השינוי הגדול – הפגישה הראשונה עם סטארבקס

ב-1981, שולץ עבד בחברה בשם "הממריץ" (Hammarplast), יצרנית כלים לבית. באותו זמן, הוא שם לב ללקוח בשם סטארבקס מסיאטל, שקנה כמויות עצומות של מכונות קפה. הווארד נסע לסיאטל כדי לבדוק במה מדובר וגילה שלקוחות החברה הם בית קפה ייחודי שהקפה היה כל מרכז החוויה שלהם. סטארבקס באותה תקופה היו חנות קטנה של קפה ותבלינים – לא רשת בינלאומית. שולץ התרשם כל כך מהקונספט והאנשים שמאחורי החנות שהוא פשוט ידע שהוא חייב להצטרף לחברה.

שנה לאחר מכן, הווארד שולץ הצטרף לסטארבקס כמנהל השיווק. באחת מהנסיעות העסקיות שלו לאיטליה, הוא גילה את מה שבהמשך הפך ללב העסקי של סטארבקס – תרבות בתי הקפה האיטלקיים. הוא הבין שבתי הקפה באיטליה הם לא רק מקום לשתות קפה, אלא מקום חברתי – מקום שבו אנשים נפגשים, מדברים ומבלים זמן. שולץ זיהה הזדמנות ורצה להביא את התרבות הזאת לאמריקה.
 

הדרך לרכישת סטארבקס

שולץ פנה לבעלי סטארבקס עם הרעיון שראה באיטליה, אך, באותו הזמן לא האמינו בקונספט החדשני של שולץ ולא רצו להרחיב את החנות לכדי רשת. אז הווארד עשה משהו אמיץ – הוא עזב את סטארבקס והקים רשת קפה משלו בשם "Il Giornale" (העיתון). הוא גייס כסף ממשקיעים כדי להקים את הרשת, והחזון שלו התחיל להתממש. בשנת 1987, בעלי סטארבקס החליטו למכור את החנות המקורית, ושולץ, יחד עם משקיעים נוספים, רכש את סטארבקס תמורת כ-3.8 מיליון דולר בלבד. הוא שילב את המותג סטארבקס עם רשת "Il Giornale" שלו  וכך התחילה הדרך להפוך את סטארבקס לרשת בינלאומית.

הווארד שולץ; קרדיט: טוויטר
 

ההצלחה המטאורית

בהנהגתו של שולץ, סטארבקס צמחה מחנות קטנה בסיאטל לרשת עם יותר מ-30,000 סניפים בכל העולם. הוא עבד קשה כדי לבנות מותג שמציע יותר מקפה – הוא הציע חוויה. סטארבקס הפכה למקום שבו אנשים נפגשים, עובדים, יושבים ללמוד או פשוט מבלים זמן. הוא שם דגש לא רק על איכות הקפה אלא גם על איכות השירות, והשקיע רבות בהכשרת העובדים ובמתן תנאים טובים.

בנוסף, שולץ הכניס גישה שונה ביחס לעובדים שלו. הוא הציע להם ביטוח רפואי, מה שהפך את סטארבקס לאחת החברות הראשונות בארה"ב שסיפקה תנאים כאלו לכל העובדים, כולל לעובדים במשרה חלקית. הוא דאג להטבות כמו אופציות למניות לעובדים והבין שבשביל לבנות מותג חזק צריך להשקיע בעובדים ולתת להם תחושת שייכות.
 

מאבקי כוח והמשך ההשפעה

במהלך השנים, הווארד שולץ פרש כמה פעמים מניהול שוטף של סטארבקס אך חזר בכל פעם כשחשב שהחברה צריכה אותו. הוא המשיך לשמור על מעורבות רבה בפעילות החברה עד לפרישתו האחרונה ב-2018.

שולץ לא רק הפך לאחד האנשים העשירים ביותר בארה"ב, עם הון שמוערך בכמה מיליארדי דולרים, אלא גם הפך לדמות משפיעה. הוא היה פעיל חברתית, עסק בהשפעה על הקהילה, והשקיע בפרויקטים לשיפור החינוך והחיים של אנשים מהשכונות הקשות, כמו זו שממנה הגיע. הוא גם שקל להתמודד לנשיאות ארצות הברית בבחירות 2020, מתוך רצון לתרום עוד לשינוי חברתי וכלכלי.
 

מסקנות מהסיפור של שולץ

הסיפור של הווארד שולץ מלמד אותנו על החשיבות של שמירה על השורשים, של חלומות ושאיפות. הוא לא שכח מאיפה הוא הגיע, והחוויות שלו כילד העניקו לו את המוטיבציה לשנות את חייו. הוא הבין שעל מנת להצליח, יש להעז לחלום, לקחת סיכונים וליצור חוויה.

למעשה, הסיפור של שולץ מדגיש שמה שחשוב הוא לא רק כסף, אלא גם אומץ, חוכמה ויכולת להתחבר לאנשים. בעבודתו הקשה, החזון הברור והנכונות להשקיע בעובדים ובקהילה, הצליח שולץ להפוך את חלומו למציאות ובנה אימפריה עולמית.