פרס נובל לכלכלה יוענק בגין מחקר על השפעת המוסדות על כלכלת המדינה

דארון אקמוגלו, סיימון ג'ונסון וג'יימס רובינסון הם הזוכים בפרס נובל לכלכה לשנת 2024 בגין עבודתם במחקר "איך מוסדות נוצרים ומשפיעים על שגשוג כלכלי". אקמוגלו הוא פרופסור טורקי-אמריקאי מאוניברסיטת MIT, ג'ונסון הוא כלכלן ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת MIT ורובינסון הוא כלכלן ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקגו.

"החוקרים בנו מחקר חדשני בנוגע למה משפיע על השגשוג הכלכלי במדינה לטווח הארוך", מסרה וועדת הפרסים. "התובנות שלהם לגבי איך מוסדות משפיעים על השגשוג הכלכלי במדינה מראות שתמיכה באופי הדמוקרטי של המוסדות היא גורם חשוב בפיתוח הכלכלי של המדינה לטווח הארוך".

זוכי פרס נובל לכלכלה 2024; קרדיט: טוויטר
 

לא תרבות ולא מיקום גאוגרפי - המוסדות הם מה שמשפיע על צמיחה כלכלית

המאמר מציג טענה מרכזית: מוסדות כלכליים הם הגורם המכריע לצמיחה כלכלית ארוכת טווח. מוסדות אלו קובעים את התמריצים של שחקנים כלכליים בחברה ומשפיעים על השקעות בטכנולוגיה, הון פיזי ואנושי. לפי המחברים, הבדלים במוסדות כלכליים הם המקור העיקרי להבדלים ברמות הצמיחה בין מדינות, הרבה מעבר לגורמים כמו גאוגרפיה או תרבות.

המחברים מבססים את טענתם באמצעות שתי "ניסויים טבעיים" היסטוריים. הראשון, הניסוי הקוריאני, מראה כיצד חלוקת קוריאה לשני חלקים לאחר מלחמת העולם השנייה - עם משטרים כלכליים שונים באופן קיצוני - הובילה להבדלים דרמטיים ברמת החיים בין הצפון הקומוניסטי לדרום הקפיטליסטי. המקרה השני הוא הניסוי הקולוניאלי, שבו כיבוש אירופאי שינה את המוסדות הכלכליים במדינות רבות בעולם, והשפיע על הפערים הכלכליים שנוצרו ביניהן.

לדוגמה, מדינות כמו ארצות הברית, אוסטרליה וניו זילנד, שהיו יחסית לא מפותחות בשנת 1500, הפכו למדינות עשירות, בעוד שאזורים כמו הודו ומצרים, שהיו מרכזים כלכליים מפותחים בתקופה הקדם-מודרנית, הפכו למדינות מתפתחות עם פערים כלכליים ניכרים. המחברים קוראים לתופעה זו "היפוך המזל" (Reversal of Fortune) וטוענים שהיא קשורה לשינויים במוסדות שנכפו על ידי הכובשים האירופאים, שהובילו לצמיחה כלכלית בחלק מהמקרים ולעיכוב כלכלי באחרים.

המאמר מתמקד גם ביכולת של קבוצות שונות בחברה לעצב את המוסדות לפי האינטרסים שלהן. כשמוסדות מעניקים כוח פוליטי למיעוט קטן, יש סיכוי גבוה שהמוסדות הכלכליים שנוצרים ישמשו לרווחתו של אותו מיעוט, גם במחיר של עיכוב הצמיחה הכלכלית של כלל החברה. דוגמה לכך ניתן למצוא במשטרים אוטוריטריים שהשתמשו במוסדות כלכליים כדי לשמר את כוחם הפוליטי והכלכלי, כמו בדיקטטורות קומוניסטיות או משטרים פיאודליים.

לפי המחקר, המוסדות הכלכליים המוצלחים ביותר הם אלו שמאפשרים חלוקה רחבה יותר של כוח פוליטי וכלכלי. מוסדות אלו מקנים זכויות קניין מוגנות ומעודדים השקעות רחבות היקף בטכנולוגיה ובחינוך, מה שמוביל לשגשוג כלכלי ארוך טווח. כאשר יש איזונים ובלמים על כוחם של בעלי ההון והשלטון, נוצר מצב שבו המוסדות הכלכליים פועלים לטובת כלל החברה ולא רק לטובת קבוצה קטנה של בעלי עניין.
 

הזוכים הנוספים בטקס פרס הנובל

לצד שלושת האמריקאיים שזכו בפרס נובל לכלכה, חולקו מספר פרסים בתחומים נוספים. פרס הנובל בפיזיקה הוענק לפרופסור האמריקאי בן ה-91 ג'ון הופילד ולפרופסור הקנדי בן ה-76 על המחקר שהם מבצעים מעל ל-40 שנה שתרם להתפתחות המערכות הראשונות שיישמו למידת מכונה ותרמו להתפתחות של בינה מלאכותית כפי שאנו מכירים כיום.

מדליה פרס נובל; קרדיט: טוויטר

פרס הנובל בכימיה הוענק לשני מדענים אמריקאיים ואחד בריטי בגין מחקרם על מבנה החלבון. את פרס הנובל בפיזיולוגיה ורפואה קיבלו שני מדענים אמריקאים בגין מחקרם בנוגע לאיך הגן האנושי עובד. פרס הנובל בספרות הוענק לסופרת קוריאנית שלדברי הוועדה כתבה "פרוזה פואמית שמציפה טראומה היסטורית וחושפת את השבריריות של החיים האנושיים".

פרס הנובל לשלום הוענק לארגון היפני ניהון הידנקיו שהוקם על ידי מספר ניצולי הפצצות האטומיות שהוטלו על יפן במלחמת העולם השניה, בגין המאמצים שלו לצמצום הנוכחות של נשק גרעיני בעולם.