להרוויח כשהשוק יורד: מי הם סוחרי השורט המוצלחים בעולם?

נכון לעכשיו, מדד ה–S&P500 עלה מתחילת השנה בכ 26%. זהו שיעור עליה מדהים, והשנה עדיין לא נגמרה, יש למדד עוד לאן להגיע. אלא שהמסיבה הזו תיגמר מתישהו. משקיע העל וורן באפט כתב למשקיעיו כי ״עצים לא צומחים עד השמיים״ ולכל צמיחה יש גבול, וכנראה שגם מדד הדגל האמריקאי יפסיק לצמוח ויתחיל לרדת מתישהו. אם יש לכם מושג מתי, או שאתם יודעים משהו שהשוק לא יודע, אתם יכולים להרוויח על הירידה של המדד, זה נקרא שורט, ובמקום לקנות נייר ערך ולהחזיק אותו – מוכרים אותו וקונים אותו אחר כך.

משקיעים בדרך כלל קונים ניירות ערך ומחזיקים בהם – קונים מניות, קונים אגרות חוב, קונים קרנות נאמנות – כל אלה הם ב–Long על השוק. כך עושים רוב המשקיעים, ואולי כי הנטייה של השווקים היא לעלות בטווח הארוך. בממוצע עלה ה–S&P 500 ב–9% בשלושים השנים האחרונות. 

אבל אם בכל זאת החלטתם ללכת שורט על השוק, כיצד תעשו זאת? ומה הם הסיכונים הייחודיים בשורט ואיך סוחרים מגנים על עצמם מפניהם? ומה הן השיטות המתוחכמות יותר העושות שימוש בשורט? ולסיום – מי הם סוחרי השורט המוצלחים בכל הזמנים?

 

אפשרות ראשונה – מכירת נכס הבסיס

אפשרות נוספת להרוויח בשוק יורד היא מכירת נכס הבסיס - Short. מדובר על שאילת נייר ערך מצד שלישי לצורך מכירתו לקונה. פעולה זו משרתת שלושה צרכים אפשריים. מקסום פוטנציאל הפקת הרווח משוק ההון - כי הרי מכירה בחסר מאפשרת להרוויח גם כששוק המניות יורד. חוץ מזה, גופים ומשקיעים יכולים לגדר את הסיכון לירידה בערך השקעותיהם על ידי מכירה בחסר. בנוסף, מכירה בחסר היא אמצעי לשכלול השוק באמצעות ביצוע אסטרטגיות השקעה, כמו מכירה בחסר של מדד המעו"ף כנגד רכישה של מניות בודדות או מכירת הנאסד"ק כנגד רכישת מדד  S&P.

השורטיסטים, אלה המבצעים פעולות מכירה כאלו, לווים את הנכס מבעליו ומוכרים אותו בשוק במחיר שלדעתם גבוה. לאחר מכן, הם מתכוונים לרכוש אותו מחדש בשוק במחיר נמוך יותר, ומרוויחים את הפער בין מחיר המכירה לקנייה. פתיחה של יתרות שורט רבות מראה כי הפעילים בבורסה מריחים ירידות ונערכים לכך. כך, גם במצב של שוק הון יורד הם ירוויחו. בדרך כלל, מדובר במשקיעים מתוחכמים ולא במשקיעים מן השורה.

נהוג למדוד את היקף המכירות בחסר באמצעות SIR - (Short  Interest Ratio), יחס המוגדר כחלוקת השווי הכספי של יתרת המכירות בחסר במחזור היומי הממוצע בבורסה באותם ניירות ערך. יחס זה מציין למעשה את מספר ימי המסחר הדרושים כדי לסגור את פוזיציות השורט הפתוחות. ככל שהיחס גדול כך בעצם השורט נראה משמעותי יותר כי ייקח יותר זמן לסגור אותו.

אפשרות שניה – אופציות PUT

באופציית פוט אתם קונים אפשרות למכירה למשך תקופה ידועה מראש במחיר ידוע מראש. למשל, נניח שיש מניה במחיר של 100 שקל ואתם קונים אופציית put לתקופה של 6 חודשים ב-2 שקלים למכירה במחיר של 90. אם המניה תישאר על 100, הפסדתם הכל, כך כמובן אם המניה תעלה. אם המניה ב-90 שקל בסוף התקופה, גם הפסדתם הכל. אבל ירידה מ-90, תכניס את האופציה לכסף, כלומר יהיה כדאי לממש אותה.

בשער של 88 שקל, אתם מאוזנים - אתם מממשים את האופציה למכור ב-90 ולקנות ב-88 שקלים, הרווחתם 2 שקלים, שזה הסכום ששילמתם על האופציה. כל שער מתחת ל-88 שקלים הוא רווח. אם ההערכה שלכם נכונה והמניה ירדה ל-80 שקלים, הרווחתם 8 שקלים - פי 4 מההשקעה.

אסטרטגיות מתוחכמת וגידור

הסיכונים הייחודיים לעסקאות שורט לעומת עסקאות לונג רגילות הם שבעסקאות שורט אין גבול לכמות הכסף שניתן להפסיד – גם מעבר להפסד של כל הקרן. שורשי הסיבה לכך טמונים בעקרונות של דיני תאגידים וערבון מוגבל, אך בקצרה, משקיע שקונה מניה והיא יורדת לאפס – אין כאן יותר מה להפסיד. אך שורטיסט שמכר מניה ב–400 אגורות, וזו עלתה ל–1,200 אגורות, יהיה חייב לברוקר שלו 400 אגורות. 

אבל אל תיבהלו, הברוקרים גם הם לא פרייארים. לרוב הם יסגרו פוזיציות לפני שתספיקו להגיע לחובות. 

אך בכדי לגדר עיסקאות בשוק ההון מפני ירידה אינסופית, יש מגוון שיטות, להלן שתיים מהן: מכירת נכס הבסיס (המנייה) וקניית אופציית קול; מכירת נכס הבסיס (המנייה) וקניית אגרת חוב המירה. 

במקרה הראשון, הסוחר ימכור מנייה של חברה מסויימת ויקנה אופציית קול (Call) של אותה חברה. אופציית קול, נזכיר, היא אופציה המקנה למחזיק בה לרכוש נייר ערך במחיר מסויים וקבוע מראש, כך שאם מחיר השוק גבוה ממחיר זה המחזיק יכול לממש את האןפצי הולהרוויח, ואם לא – הוא יכול להחליט שלא לממש את האופציה ולהפסיד את עלות האופציה. 

בתרחיש שבו הסוחר מגדר את עסקת השורט שלו בעזרת אופציית קול, אם מחיר המנייה אז הסוחר מרוויח מהשורט. לעומת זאת אם מחיר המניה עולה, אזי הוא יכול להגביל את ההפסד על ידי מימוש האופציה וכיסוי הפסדים בגין השורט בעזרת הרווח מהאופציה. 

במקרה השני, הסוחר קונה אגרת חוב המירה ומוכר מניה. אגרת חוב המירה היא אגרת חוב לכל דבר, היא יכולה להניב ריבית ויכולה שלא. היא נקראת ׳המירה׳ מכיוון שניתן להמיר כל אגרת חוב למספר מסויים ומוגדר מראש של מניות (בדרך כלל מפורט בתשקיף). בהתאם, אם מחיר המניה עולה, מצופה ממחיר האיגרת לעלות שכן האיגרת מגלמת כמות מסויימת של מניות. 

בתרחיש זה, הסוחר מוגן מכיוון שבמידה ופוזיציית השורט שלו תעלה, הוא יוכל למכור את אגרות החוב שברשותו ובכך להגביל את ההפסדים.

בוודאי שמתם לב שהאסטרטגיות די דומות. אך לא לכל חברה יש אופציות סחירות על המניות שלה, בוודאי שלא חברות קטנות. אך יש חברות קטנות ובינוניות המנפיקות אגרות חוב המירות, כדי שהחוב שלהן יהיה ׳קשיח׳ יותר, שכן אין להן נכסים לשעבד או קובננטים משמעותיים לעמוד בהם.

ארביטראז׳ סיכון 

ארביטראז׳ סיכון – שתי מילים שיחד יוצרות אוקסימורון – הוא דבר של ממש, והוא מתרחש לא מעט בבורסה. ארביטראז׳ סיכון מתרחש כאשר שתי חברות ציבוריות עוברות תהליך של מיזוג. כדי להבין איך הארביטראז׳ הזה עובד ואיפה השורט נכנס בכל הסיפור הזה – תחילה נבהיר כמה מושגים במיזוגים. 

מיזוג הוא מצב בו הפעילות, הנכסים וההתחייבויות של חברה אחת ׳מתמזגים׳ אל תוך חברה אחרת, והישות משפטית של האחרת מחוסלת. החברה הקבלת לתוכה את הפעילות, הנכסים וההתחייבויות נקראת חברה קולטת, החברה הנרכשת נקראת חברת היעד. 

בדרך כלל, חברה רוכשת תיתן לחברה נרכשת ערך הגבוהה ממחיר השוק – בין אם זה כדי לפצות את בעלי המניות, ובין אם השוק תמחר את החברה לא נכון עד כה, ומעוד כל מיני סיבות. זוהי הסביבה בה ארביטראז׳ סיכון מתרחש.

סוחרים ירכשו מניות של חברת היעד, שכן אלו לא מתומחרות לפי השיווי שהחברה הקולטת נתנה להם, אלא 20% מתחת לשיווי הזה. ה–20% הללו משקפים את הסיכון במקרה שבו העסקה לא תאושר, שכן במיזוגים נדרשים אישורים מגופים רבים, ביניהם רשם החברות במשרד המשפטים. במקביל, הסוחרים יפתחו פוזיציית שורט על החברה הקולטת, שכן היא מוציאה כסף מזומן על פעילות, או מסוכן מכך – היא נוטלת התחייבויות יקרות לשם מימון העסקה, ולכן היא צפויה לרדת. 

מדובר בעסקת ארביטראז׳ במהות, הכוללת פוזיציית שורט. אלו בדרך כלל לא מסוכנות במיוחד ומצויות לעיתים קרובות יחסית בבורסה הישראלית.

יש עוד שיטות ׳אקזוטיות׳ יותר שניתן לעשות בהן שורטים. דוגמה לכך ניתן למצוא דווקא בשוק החוזים העתידיים על הקקאו. מחירי הקקאו עלו בצורה ניכרת השנה. סוחרים ממולחים יכלו לקנות חוזים עתידיים על קקאו – שכן לא היה קשה לצפות שהללו יעלו לאור נחלות העצים באגן המערבי של אפריקה (גאנה, חוף השנהב ועוד) – ובמקביל לפתוח פוזיציית שורט על חברות שוקולד. 

השורטיסטים הגדולים

כמו בכל מקצוע או מיומנות, גם את השורט יש שלמדו לבצע בהצלחה יוצאת דופן (לצד כאלה שנכשלו קשות). הללו למדו ׳להריח׳ ירידות בשווקים העולמיים או בשווקים מסויימים. הנה כמה מהבולטים שבהם, רק לדוגמה:
 

כריס הון (Chris Hohn)

כריס הון, מייסד ומנהל קרן TCI Fund Management, נודע בשנים האחרונות בזכות שורטים מצליחים על מניות בתחומים מגוונים. בשנת 2020, הון זכה לתשומת לב כאשר הקרן שלו הרוויחה הון מהשקעות שורט בשוקי המניות העולמיים בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, תוך ניצול תנודות שוק קיצוניות. הון התפרסם בשימוש האסטרטגי שלו בשורטים במצבים של חוסר ודאות עולמית.

הון הוא ״משקיע אקטיביסט״. כספי קרן TCI מיועדים לתרומה לקרן תרומה שמטרתה לשפר חיי ילדים במדינות מתפתחות .

הון משתמש בשורטים כחלק מהאסטרטגיה שלו: או שהוא פותח פוזיציית לונג בחברה ומבצע בה שינויים אירגוניים, או שהוא מהמר נגדה ופותח פוזיציית שורט. פעילותו של הון מתבררת כרווחית ביותר שכן בשנת 2019, הקרן שבניהולו הניבה 40.9% תשואה. החל מהקמתה בשנת 2003 ועד היום, TCI הינה אחת הקרנות המצליחות ביותר בעולם, והון הוא מנהל קרנות הגידור הטוב בעולם, לפי כמה מקורות.

אנדרו לפט (Andrew Left)

אנדרו לופט, מייסד Citron Research, הפך בשנים האחרונות לאחת הדמויות המוכרות בעולם ההשקעות בשורט. הוא נודע בכך שחזה ירידות חדות בערך מניות של חברות טכנולוגיה, כולל טסלה, ומניות אחרות שבהן זיהה יתרון להימור שורט. למרות חלק מההפסדים שנרשמו בשורטים מסוימים, הוא הפך למומחה בולט בתחום, בעיקר בתחום המניות הטכנולוגיות.

חושף שחיתויות ושכרו בצידו. אנדרו לפט

אחד הדיווחים המשפיעים ביותר שלו היה נגד חברת Valeant Pharmaceuticals בשנת 2015, שם האשים את החברה בהתעסקות בפרקטיקות מטעות כמו סתימת ערוצים כדי לנפח את מכירות התרופות. הדבר הוביל לירידה משמעותית בשווי המניה של Valeant ומשך תשומת לב רגולטורית, והדגיש את השפעתה של לפט בחשיפת הונאות ופשעים של תאגידים. 

הקריירה של לפט לא הייתה נטולת מחלוקות. הוא התמודד עם אתגרים משפטיים, כולל איסור מסחר בהונג קונג לאחר פרסום דו"ח ב-2012 שטען ש–Evergrande Group הגיעה למצב של חדלות פירעון. למרות שטענותיו התבררו בסופו של דבר כנכונות, האיסור אושר באמצעות ערעורים מרובים. לפט התמודד גם עם תביעות משפטיות ופעולות רגולטוריות בארה"ב.

גייב פלוטקין (Gabe Plotkin)

גייב פלוטקין, מייסד ומנהל קרן Melvin Capital. הוא התפרסם במיוחד בעקבות השורטים שביצע על מניות כמו GameStop בתחילת 2021. השורטים של פלוטקין התמודדו עם תנועת ה–"short squeeze" שיזמו משקיעים קמעונאיים בפלטפורמות כמו Reddit. למרות ההפסדים שנגרמו בעקבות מהלך זה, פלוטקין זכה להכרה כמנהל השקעות שמתמחה בשורטים ויצר רווחים ממניות בעלות תנודתיות גבוהה.

מיד עם הקמתה, זכתה מלווין קפיטל במהירות להצלחה, במיוחד במניות צרכניות, וניהלה למעלה מ-12 מיליארד דולר עד 2020. עם זאת, הקרן הפכה לדמות מרכזית בסיפור השורט של GameStop בשנת 2021, כאשר משקיעים קמעונאיים תיאמו קמפיין נגד מוכרי שורט, בין המוכרים הייתה מלווין קפיטל. האירוע הוביל להפסד עצום לקרן של פלוטקין, מחק מיליארדי דולרים ופגע קשות במוניטין של הקרן. מלווין קפיטל נסגרה בסופו של דבר בשנת 2022 עקב הפסדים מתמשכים ומשיכות משקיעים למרות התיכה מ-Citadel ו-Point72
 

⁠קרל איקהן (Carl Icahn)

קרל איקהן, איש עסקים ותיק, התפרסם במיוחד בעשור האחרון בזכות כמה עסקאות שורט מוצלחות, כולל על חברת Herbalife. הוא השתמש בהשפעתו כדי לדחוף לשינויים במבנה החברה, ולאחר מכן ביצע שורט במניותיה כאשר זיהה בעיות בחברה. איקהן ממשיך להיות דמות מרכזית בתחום השורטים.במהלך בועת הדוט-קום של סוף שנות ה-90׳ הוא הרוויח רווחים משמעותיים על ידי שורט של חברות טכנולוגיה מוערכות מדי, תוך ניצול הטירוף הספקולטיבי של אותה תקופה. לאחרונה, איקאן התמודד עם הפסד של כ-9 מיליארד דולר בפוזיציה בשורט מול מגזר הקניונים בארה"ב, אירוע שהוא כינה "The Big Short 2.0".

⁠ג'ים פולסן (Jim Paulsen)

ג'ים פולסן, הכלכלן הראשי של Leuthold Group, נודע בשנים האחרונות בזכות תחזיותיו האסטרטגיות על ירידות שווקים והשקעות שורט במגזרים מסוימים. פולסן ניתח בהצלחה את שוקי ההון במהלך תקופות משבר כלכלי והיה בין הראשונים להמר נגד שוקי הטכנולוגיה ומניות התעופה לאחר מגפת הקורונה