האם המניות הן עדיין המשחק היחיד בעיר?

אם לוקחים בחשבון את רמות ההערכה הנוכחיות של המניות ואת גלי החששות שמצטברים, מהחשש מתוצאות הבחירות בארה"ב דרך החששות הכלכליים שעולים שוב ועד לסיכוי שהולך וגדל למלחמת עולם של ממש, אפשר היה לצפות לתיקון משמעותי במניות, למעבר של כספים ל"מקלטים" (Safe havens) של איגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב וזהב ולעלייה חדה במרכיב המזומן בתיקים. אבל יחסית לבהלה הגלובלית שממטירה עלינו התקשורת, נראה שהמניות מחזיקות מעמד בכלל לא רע. ה-500 P&S והנאסד"ק נוגעים בשיאי כל הזמנים, ואפילו הראסל 3000 והווילשייר 5000 במצב דומה.

מדוע זה קורה? דעתי היא שבשורה התחתונה המשקיעים מאמינים שלטווח הבינוני ובטח לטווח הארוך המניות הן עדיין המשחק הגדול/היחיד בעיר אבל חוששים מרמות ההערכה ומנפילות חדות בטווח הקצר.

במורגן סטנלי למשל ממליצים למשקיעים "להתרכז במניות סיקליקליות (Cyclical stocks)", מניות של חברות שעסקיהן קשורים למחזור הכלכלי, מניות של חברות שמוכרות פריטים לפי שיקול דעת צרכני, כלומר שצרכנים קונים יותר במהלך כלכלה פורחת, אך הם מוציאים עליהם פחות במהלך מיתון כמו PG, WMT, מכוניות ועוד. במאה שעברה, במצבים דומים להיום, מורגן סטנלי היה מייעץ להמתין וגם היינו רואים תיקון משמעותי במניות.
 

17 שנה של עליות 

אני טוען, מאז 2010-11, שהסיבה העיקרית לעוצמת המניות היא השיבוש הגדול שמייצרת מהפכת הטכנולוגיה שעדיין רחוק מאוד מסיומו והמשקיעים האמריקאים מאמינים בכך. החלום הגדול שהביא ליצירתה של בועת 2000 מתממש והרבה מעבר לציפיות דאז, והמהפכה עדיין בתחילתה. בטווח הקצר נראה לא מעט תיקוני ערך ואפילו גדולים, אבל בטווח הבינוני והארוך הגאות תימשך.

תראו למשל את הכותרת שפתחה את בוקר ה-22.10.2023 באתר הפופולרי benzinga.com: "משקיעים חדשים צריכים להבין שלמרות שביצועי הרווחים חשובים, תגובות השוק מונעות לרוב על ידי העמידה בתחזיות הקונצנזוס, הנחיית החברה לעתיד ותגובת האנליסטים (לשני נושאים אלו)". זה הסיפור כולו לגבי התנהגות השוק בטווח הקצר.

מאז 2009 מאמצת התקשורת (ולא רק) את תחזיות הקונצנזוס, הנחיות החברות לעתיד ופרשנות האנליסטים כחלק מ"תרבות הכותרות" ומשתמשת בנתונים הללו בצורה סנסציונית על מנת למשוך מינויים. ההסתמכות של המשקיע על הנתונים הללו מעבר לטווח הקצר ובמיוחד כשמדובר בתחזיות הקונצנזוס, מסתברת ברוב המקרים כטעות, וכך מוכיחות העובדות.

מאז תחילת מרץ 2009 עלה הנאסד"ק ב-1242%, ה-500P&S עלה ב-698%, הדאו טיפס ב-513% ומדד הווילשייר 5000 עלה בכמעט 700% (נכון ל-22.10.24). אולי תופתעו לשמוע שמחזור העליות הנוכחי, שנכנס, בלוויית שני תיקוני ערך משמעותיים (ב-2020 וב-2022) ועוד כעשרה "תיקונצ'יקים", לשנתו ה-17, אינו מייצג את תקופת הגאות הארוכה ביותר בתולדות המדדים. עוד בטרם נולדו מדדי ה-P&S והנאסד"ק עלה מדד הדאו במהלך השנים 1931 עד 1966, ב-813% ובמהלך 18 השנים שבין 1982 ל-2000 עלה הדאו ב-865%, כאשר בשני המקרים, בדיוק כפי שקורה מאז 2009, היו לאורך תקופת הגאות תיקונים ארוכים וקצרים (בדרך כלל תיקוני ערך). אפשר לראות את זה כאן. 
 

התיקון של אוקטובר 1987

התיקון הגדול של אוקטובר 1987 (שאירע בתוך גאות 1982-2000) הוא דוגמה קלאסית של "תיקון ערך במהלך גאות", היינו שם. בין 1982 ל-1987 עלה הדאו בכ-175%, ומאוקטובר 1987 צנח בתוך כחמישה חודשים בקרוב ל-40%. מדוע? כי המניות, אז בהובלת "המלכה הכחולה", IBM, שברו שיאים לאחר עלייה רצופה של חמש שנים, בעיקר בגלל מדיניות הנשיא רייגן שהוציאה את כלכלת ארה"ב ממיתון דפלציוני והורידה את הריבית בצורה משמעותית. ההתלהבות הגיעה לשיאה, בעיקר בתמיכת הקונצנזוס שחזה המשך של המגמה והתחזקות הגאות.

הדוחות איכזבו. IBM. צילום: טוויטר

באוקטובר 1987 פרסמה IBM (האנבידיה של אז) את דוחותיה שאכזבו בגדול, מה שהוביל לתיקון הערכים ולהכרת המשקיעים במצב הכלכלי האמיתי. אגב, אז החברות לא נהגו לפרסם הנחיות אבל הקונצנזוס כבר השפיע משמעותית. בפברואר 1988, עם פרסום תוצאות הרבעון האחרון של 1987, "גילו" המשקיעים שבין החלום שיצר הנשיא רייגן לזה של IBM הם נסחפו. גם באפריל 2000 קרה סיפור דומה לאחר שסיסקו פרסמה את דוחותיה והאנליסטים, שהעלו בהמלצותיהם את המניה CSCO למנייה בעלת הערך הגבוה בעולם, "גילו" שהמלך עירום.

אם תניחו את גרף התוצר האמריקאי, ה-GDP, מאז תחילת המאה ה-20 לצד הגרפים של מדדי המניות, תגלו שהסיבה החשובה ביותר לעליות המדדים, תמיד, היא העלייה המתמשכת בתוצר.

כל גאות, מאז תחילת המאה הקודמת, התקדמה לשיאה בקצב שהלך וגדל עם הצמיחה הכלכלית מחד לצד "אפקט החלום" שהלך והתרחב ככל שהגאות בבורסה התחזקה. העליות במניות בין 1931 ל-1966 התחילו כתוצאה מיציאת ארה"ב ממשבר סוף שנות ה-20 ולובו "בעזרת" סיום מלחמת העולם השנייה והשיקום הכלכלי שלאחריה. הגאות בין 1982 ל-2000 התחילה עם כלכלת רייגן והגיעה לשיאים "בעזרת" חלומות הטכנולוגיה שפרצו בין 1996 ל-2000, והגאות של 2009-2024 התחילה לאחר סיום משבר הנדל"ן ובהובלת ההתמזגות הטכנולוגית.

כל המשברים כולם - ב-1966, ב-2000 וב-2008 (גם המשבר הגדול של 1929) - פרצו בעקבות הערכות שיא שהתנתקו מהערכים הכלכליים וש"התגלו" למשקיעים בעקבות אירוע כלכלי בולט שקרה בהפתעה, כמו מחירי הנפט שהאמירו בטירוף בעקבות סגירת תעלת סואץ בסוף 1966 או דוחות כמה מחברות הטכנולוגיה שמניותיהן עלו לחלל אך ורק בגלל החלום ב-2000 או הונאות הנדל"ן שהתגלו ב-2008. כלומר, לא מלחמות או סכסוכים בינלאומיים מייצרים משבר. ההפך, במלחמות השוק עולה כתוצאה מציפיות להשקעות גדולות לאחר המלחמה. גם לא אזהרות מומחים מייצרות משבר, והדוגמה הטובה ביותר היא מסע ההסברה של נגיד הבנק המרכזי האמריקאי אלן גרינספן בין 1996-98 ברחבי ארה"ב על מנת להזהיר המשקיעים ממחירים "גבוהים מדי".
 

למה המשקיעים אופטימיים? 

שוק המניות עולה לאורך זמן רק כאשר הציפיות הן להמשך הכלכלה החיובית. זה המצב כיום, בין הורדת הריבית לשיבוש הטכנולוגי המתמשך וההתייעלות שבעקבותיו, המשקיעים אופטימיים, במיוחד המשקיעים האמריקאים. יתרה מזאת, לדעתי, למרות שאנחנו אחרי  כ-15 שנים של עליות במניות, הם אפילו יותר אופטימיים בעבר. מדוע? 

בשנים 2008-9 ובתוך משבר הנדל"ן והמיתון שאליו נקלעה ארה"ב ב"עזרת" תאוות הבצע שהשתלטה על השוק בשנים 2006-7 וההירדמות של סוכנויות הדירוג, התחילה מהפכת הטכנולוגיה, בהובלת מהפכת האינפורמציה, להתמזג עם  הכלכלה "על באמת". המשקיעים (לא הקונצנזוס וגם לא רוב החברות) הבינו שחלומות 2000 מתחילים להתממש, ומי שביטא זאת היטב היה אילון מאסק שאמר, ארבע שנים לפני הנפקת טסלה, "משהו גדול מאוד מתפתח בכלכלת ארה"ב והעולם, משהו שעומד לשבש לחלוטין את הכלכלה והחברה הגלובליים ולטובה, גם מבחינת החברות ולבטח מבחינת הצרכנים".

צפה את העתיד. אילון מאסק. צילום: טוויטר

ההרגשה/הבנה הזו הלכה והתגברה ככל שמהפכת הטכנולוגיה התקדמה והתמזגה עם כלכלת המיינסטרים כשהשפעתה על ההתייעלות והצריכה הולכת ומתגלה. אם תבחנו את הגרף של הדאו מאז 2009, תראו בבירור שהמדד עולה, בלוויית תיקוני ערך, לצד ההתקדמות וההתפשטות הטכנולוגית והמשך ההתחזקות הכלכלית, כאשר "תופעות חיצוניות" כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה, הקורונה והעלאות הריבית החדות אינן משפיעות על המגמה ארוכת הטווח של המשקיעים. הסיסמה, "כל תיקון הוא הזדמנות קנייה" הייתה נכונה לכל מי שהבין שכל תיקון לאורך הדרך היה למעשה "תיקון ערכים", ולא משבר.

חידושים כמו המכונית החשמלית, הענן, ה-IOT, הרובוטיקה, הבינה המלאכותית, צמיחת כלכלת החלל, הפריצות הרפואיות, ההתייעלות והתעסוקה (שבניגוד לכל תחזיות המומחים הלכה וגדלה ככל שהתקדמה מהפכת הטכנולוגיה) הוכיחו למשקיעים שחלום בועת 2000 שהתרסק, התרסק בוול סטריט בלבד. במיין סטריט הוא הולך ומתממש, והכי חשוב שהמשקיעים מבינים שהדרך להגשמת חלומות 2000 עדיין ארוכה אבל כעת מדובר במציאות ולא בחלום. זו הסיבה שבגללה אני מאמין שהמניות הן עדיין "המשחק היחיד בעיר" כי קצב התמזגות המהפכה רק הולך וגדל.
 

בכל זאת 2 סכנות להמשך הגאות 

ישנן שתי סכנות להמשך הגאות במניות, ושתיהן אינן לטווח הארוך. הראשונה היא היווצרות של הערכות יתר כפי שראינו לעיתים קרובות במהלך הגאות ושנוצרות בגלל התלהבות המשקיעים, והשנייה בגלל אירועים או התפתחויות שאינם קשורים למשתנים הכלכליים שמשפיעים על הערכת מניות, כמו ההונאות שהביאו למשבר 2008, מגפות בלתי צפויות, אירועי אקלים קיצוניים (מאז 1980 גרמו הוריקנים וציקלונים טרופיים כ-2.6 טריליון דולר בתפוקה אבודה עבור הכלכלה האמריקאית), וכל מה שמכונה "ברבורים שחורים".

אבל כלכלת ארה"ב צפויה להמשיך ולצמוח. ה-Conference Board הוא ארגון ללא מטרות רווח שמונה למעלה מ-1,000 תאגידים ציבוריים ופרטיים וארגונים אחרים כחברים ב-60 מדינות. הארגון מתמחה במחקר כלכלי וניהול עסקי ומפרסם מאז 1916 מחקרים, הערכות ואינדיקטורים כלכליים. ב-1996 בחר משרד המסחר האמריקאי בארגון למפיק ולמפיץ של סדרת האינדיקטורים הכלכליים המובילים בארה"ב.

וזה מה שכתב הארגון בתחזית המעודכנת ביותר שלו על כלכלת ארה"ב: "הנתונים הכלכליים בארה"ב ממשיכים להפתיע לטובה", כתב הארגון ב-11.10.2024, "למרות אי הוודאות והזעזועים, הם חושפים חוסן מתמשך. כעת אנו צופים שהתמ"ג הריאלי יתרחב ב-2.5% משנה לשנה ב-2024, עדכון כלפי מעלה מ-2.4%. האטה באינפלציה ושוק עבודה בריא אמורים לתמוך בהורדות ריבית מדודות במהלך השנה הבאה ולהוריד את טווח יעד הריבית של קרנות הפד ל-3.00-3.25% ב-2025".

לפי האתר statista.com יגיע התוצר האמריקאי ב-2030 ל-35.75 טריליון דולר לעומת 28.2 טריליון ב-2024 כאשר הסקטורים שיובילו ישתנו לחלוטין בהשוואה להיום. הסקטור הכלכלי המוביל יהיה הבריאות ולאחריו תעשיות היופי, והכושר הגופני ובמקום השלישי, תעשיית האירוח. בעשור הבא נראה התפתחויות משמעותיות בסקטורים שונים שיהוו מנופי צמיחה כלכליים גדולים  ויתרמו משמעותית להתייעלות, ובמיוחד נראה זאת בתחום הרפואי, בתעשיית הרכב, הביטחון, האנרגיה, החקלאות והחלל. כבר לא מדובר בחלומות אלא בתהליך של הרחבה גדול שגם יגדיל את הצריכה, בכך מאמינים המשקיעים האמריקאים. השוק עובר זעזועים בעקבות מצבים של אי ודאות, אבל רוב המשקיעים מאמינים בהמשך הצמיחה הכלכלית וזה מה שיקבע. מלבד זאת תראו מה קורה למניה של טראמפ, ה-DJT, שעלתה ב-300% בשלושת החודשים האחרונים.

אנחנו חיים היום בתקופה שדומה, מבחינת ההתפתחויות הכלכליות, לתקופת המהפכה התעשייתית השנייה של ארה"ב, בין 1870 ל-1930, המעבר של ארה"ב מחקלאות לתעשייה ומסחר, 50 שנות שגשוג כלכלי. הבורסה שם התחילה רק באמצע שנות השמונים  של המאה ה-19 ושגשגה עד 1929. תהליך כזה אני צופה גם כיום ולצערי גם סוף כזה בגלל אופי האדם, אבל עד שזה יגיע יש הרבה מה להרוויח.    

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.