הסקטורים שייהנו ואלה שייפגעו בכל תרחיש בחירות - לגזור ולשמור

בתחילת שנות האלפיים, בחודש נובמבר נערכו בחירות לנשיאות ארצות הברית, הבחירות ה־54 במספר. במערכה זו התמודדו ג׳ורג׳ ו. בוש (הבן) הרפובליקני  נגד אל גור הדמוקרטי. בוש ניצח את גור בפער קטן מאוד, אך סביב הבחירות הייתה אי וודאות גדולה, מה שלחץ על המשקיעים באותה תקופה. בבית ההשקעות אופנהיימר מזכירים לנו את הדרמה הגדולה שהיתה אז. 

"עם תחילת כהונתו של בוש, החלה מפולת בסקטורים טכנולוגיה וטלקום, ועם התפוצצות בועת הדוט-קום, שזו הובילה לירידות במדד הנאסד"ק וכן במדד ה-S&P500 הכללי, שהיה אז מוטה תחומי טכנולוגיה, וגם נסחר בתמחור גבוה היסטורית.

אחד מהקמפיינים האלימים שידעה ארה״ב. בתמונה: ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ בפנסילבניה (צילום: אבן וצ׳י/AP)

המצב היום לא שונה במיוחד, שלא לומר ממש קרוב למערכת הבחירות הזו. סביב דונלד טראמפ וקמלה האריס יש את כל העם האמריקני שהוא מפולג מאוד סביב המועמדים. עוד היום, יום שלישי, יום הבחירות, עדיין אין וודאות לגבי הסבירות שמועמד כזה או אחר ינצח. יחד עם זאת יש עדיין שבע מדינות מתנדנדות, להן 93 אלקטורים המהווים 17% מהבוחרים לנשיאות ארה״ב. הקמפיין שהוביל לבחירות היה אחד האלימים שידעה ארה״ב, כשבמהלכו התבצעו 2 ניסיונות התנקשות במועמד דונאלד טראמפ, והנשיא ביידן פרש במהלך המרוץ.

לניצחונו (או ניצחונה) של אחד מהמועמדים תהיה השפעה על הכלכלה בארה״ב. טראמפ, בגישתו הלוחמנית לכלכלה רוצה לחזק את התעשייה המקומית על ידי הטלת מכסי מגן (מכסי יבוא), להחריף את מלחמות הסחר עם המזרח ולהביא לפירוק המונופולים הגדולים -תהליך דומה לזה שקרה בתחילת המאה הקודמת עם קונצרן הנפט סטנדרד אויל. לעומתו, רוצה המועמדת הדמוקרטית האריס, התומכת בתהליכי הרגולציה והגלובליזציה דוגמת ה־׳אובמה-קייר׳ המפקח על מחירי הביטוח והתרופות, או כדוגמת העלאת המיסים. 
 

ההשפעה של כל מועמד על הסקטורים השונים

למדיניות של כל מתמודד תהיה השפעה על מגזרי תעשייה מסויימים. האנליסטים של אופנהיימר בדקו כיצד ישפיע כל מועמד על הסקטורים השונים בתעשייה, ולהלן מסקנותיהם:

גברת גלובליזציה חושפת את תוכנית שכר המינימום: 15 דולר לשעה. קמלה האריס (צילום: גטי)

סקטור הטכנולוגיה

סקטור הטכנולוגיה, הסקטור הגדול בארה"ב  (מהווה 32% ממדד ה-S&P500)  נראה פגיע במיוחד בתרחיש נצחונו של טראמפ, נוכח עמדתו נחרצת נגד חברות רב-לאומיות, תהליכי גלובאליזציה והגירה ודרישתו להטלת מכסי ייבוא והחמרת מלחמות הסחר עם המזרח בעיקר. בהקשר זה, מגזר השבבים (האחראי על כ-36% משווי סקטור הטכנולוגיה) נראה פגיע במיוחד בפני המדיניות הכלכלית של טראמפ, נוכח דרישתו להטלת מיסים על ייבוא שבבים (שמרביתם מיוצרים בטייוואן ובקוריאה) וגישתו הלוחמנית נגד מובילת הענף, חברת TSMC הטייוואנית. גם מגזר החומרה (כ-28% משווי סקטור הטכנולוגיה) שמרבית שוויו שייך למניית אפל (AAPL), נמצא גם הוא בעין הסערה, עקב פעילות ייצור ענפה בסין. מגזר התוכנה (כ-35% משווי סקטור הטכנולוגיה) נראה פחות פגיע ממלחמות הסחר, אך חלק מחברות התוכנה עלולות לסבול עקב צמצום הרגולציה, המהווה אחד מגורמי הצמיחה החשובים ברכישת התוכנה הארגונית.

מי טוב לסקטור? האריס.

סקטור הפיננסים

סקטור הפיננסים (מהווה 13% ממדד ה-S&P500) סובל מזה כ-15 שנים מהשלכות המשבר הפיננסי העולמי של 2008, שהוביל להחמרת הרגולציה על המגזר הבנקאי. הדבר בא לידי ביטוי הן בקנסות עצומים ששולמו על ידי הבנקים בגין נזקי המשבר והן בהגבלת פעילות אשראי ומסחר, ובכך הוריד משמעותית את פרופיל הצמיחה של הבנקים המסחרים ובנקי ההשקעות. בכך, נצחונו של טראמפ אמור להקל על הסביבה הרגולטורית בשוק השירותים הפיננסים ולהטיב עם הבנקים בארה"ב, ואילו ניצחונה של האריס עלול להגביר את הרגולציה וכן להוביל להעלאת שיעור המס על פעילות הבנקים, עם היפוך הורדת המיסים בתקופת כהונתו הקודמת של טראמפ.

מי טוב לסקטור? טראמפ.

סקטור הבריאות

סקטור הבריאות (מהווה 11% ממדד ה-S&P500)  הפגין ביצועי חסר בתקופת כהונתו של הנשיא ביידן, אך בתקופת כהונתו הקודמת של טראמפ הצטיין בין אחד משלושת הסקטורים המובילים. הסיבה לכך היא, בעיקר, הגברת הרגולציה במגזר הבריאות, שהובילה לגידול במספר השקות תרופות חדשות, כאשר במקביל גם מגזר שירותי הבריאות נהנה מהתקדמות בתכניות ביטוח פרטי, רווחי יותר עבור חברות הבריאות. לעומת זאת, צעדי הממשל הדמורקטי (הן בתכנית אובמקייר והן בהצעות של האריס) נועדים לבקרת מחירי התרופות ושירותי הרפואה, ובכך אמורים להגביל את רווחיות חברות הבריאות האמריקאיות, שנהנות ממחירי תרופות בין הגבוהים בעולם.

מי טוב לסקטור? טראמפ.
 

סקטור צריכת המותרות

<

סקטור צריכת המותרות (מהווה 10% ממדד ה-S&P500) מושפע כביכול מגורמי המאקרו וממצבו של הצרכן האמריקאי, אך בפועל הרכב החברות הבולטות בסקטור זה אינו תואם את פרופיל הצריכה הפרטית בארה"ב. שלוש מתוך חמש החברות המובילות בסקטור, אמזון, טסלה ובוקינג.קום, האחראיות יחד על 42% משוויו, עונות יותר להגדרה ׳חברות טכנולוגיה׳ מאשר חברות צריכה. עם זאת, הטלת מכסי הייבוא, שעומדת במרכז התכנית הכלכלית של טראמפ, עלולה להעיק על הצריכה הפרטית בארה"ב, ובכך לפגוע גם בסקטור צריכת המותרות. למרות תמיכתו הנחרצת של אילון מאסק, המנכ"ל והמייסד של טסלה, החברה שבבעלותו לא בהכרח תיהנה מנצחונו של טראמפ.

מי טוב לסקטור? האריס.

סקטור שירותי התקשורת

<

סקטור שירותי התקשורת (מהווה 9% ממדד ה-S&P500) כבר איננו הסקטור הדפנסיבי של פעם, כאשר למעלה ממחצית משוויו (כולל 4 מתוך 5 הנציגות המובילות) מתייחס לתחומי האינטרנט והמדיה הדיגיטלי, עם נוכחות בולטת של אלפבת ומטא, האחראיות כל אחת על כ-20% משווי הסקטור, וכן חברות ׳המדיה החדש׳ כמו נטפליקס, דיסני, חברות הגיימינג TTWO ו–EA ועוד. פעילות החברות הללו נהנתה מתמיכתו של ממשל ביידן והאריס, כאשר החברות הנ"ל עומדות בראש רשימת הספונסורים לקמפיין המפלגה הדמוקרטית. לעומת זאת, גישתו של טראמפ לחברות המדיה הנה תוקפנית יחסית, ואילו סגנו ג'יי. די. ואנס אף מציע תכנית לפירוק גוגל וענקיות האינטרנט הנוספות.

מי טוב לסקטור? האריס.
 

סקטור התעשיה

<

סקטור התעשיה (מהווה 9% ממדד ה-S&P500) הנו שונה ממרבית הסקטורים בארה"ב בשני המובנים. ראשית, הסקטור מתאפיין בריכוזיות נמוכה למדי, ללא שחקני ענק. שנית, מרבית פעילות חברות סהסקטור התעשייתי הנה מקומית בארה"ב, עם פעילות גלובאלית מוגבלת ובדרך כלל פחות רווחית. שני הגורמים הללו מציבים את סקטור התעשיה בעמדה חזקה בתרחיש נצחונו של טראמפ, שמעלה על האג'נדה עידוד חברות מקומיות בארה"ב למען יצירת מקומות עבודה במשק האמריקאי וכן מלחמה נגד גלובאליזציה וחברות ענק רב-לאומיות. גם הורדת שיעור המס אותה מציע טראמפ אמורה להטיב במיוחד עם החברות הללו, כאשר והעלאת המיסוי בארה"ב בתרחיש נצחונה של האריס עלולה להעיק על פעילות חברות התעשייה.

מי טוב לסקטור? טראמפ.

סקטור האנרגיה

<

סקטור האנרגיה (מהווה 3% ממדד ה-S&P500)  כבר מתגמד מול שאר הסקטורים וביחס למעמדו בעבר, נתפס בתודעת ציבור המשקיעים בתור אפיק השקעה שאמור ליהנות ממדיניות טראמפ המתאפיינת  בתמיכה בתחומי הפקת הנפט והגז. עם זאת, המציאות הוכיחה אחרת: דווקה בתקופת כהונתו הקודמת של טארמפ הפגין הסקטור ביצועי חסר, וזאת עוד לפני מגפת הקורונה שהובילה לצניחה במחירי הנפט. הסיבה המקורית לביצועי חסר של סקטור האנרגיה היא הגדלת פעילות הפקת הנפט והגז בארה"ב, תוך הסרת הרגולציה – דבר שגרם לעודף היצע ולירידת המחירים. תכנית Drill Baby Drill אולי מטיבה עם הצרכן המאריקאי, המתדלק בזול, אך עוללה להעיק על פעילות חברות האנרגיה בארה"ב.

מי טוב לסקטור? באופן ישיר טראמפ, אך באופן עקיף הוא גם מזיק לו.

הנשיא לשעבר ברק אובמה חותם על תוכנית ׳אובמה קייר׳ בשנת 2010 (צילום: AP)

לסיכום

השאלה המתבקשת מהפילוח הסקטוראלי-פוליטי שהוצג כאן היא ׳איזה מהמועמדים טוב יותר לכלכלה האמריקאית?׳, התשובה היא שאין אחד כזה. המדיניות של כל אחד תתמוך במגזרי תעשיה מסויימים ותחליש אחרים. מה שכן ניתן לומר בוודאות הוא שחוסר הוודאות בקשר לסבירות של ניצחון מועמד אחד על השני הוא הגורם המרכזי לאי הוודאות הפיננסית שנוצרה כאן. אי וודאות דומה בעקבות מערכת בחירות חוו האמריקנים ערב הבחירות בשנת 2000, שזה הוביל למפולת בועת הדוט.קום. כל שנותר הוא להמתין לתוצאות הבחירות, בתקווה שהללו לא יעברו בבתי המשפט בארה״ב.