מהן תעודות סל "סמארט בטא" והאם הן טובות יותר מתעודות סל רגילות?
לאחר שסקרנו את רוב המדדים הישראליים נחזור לשוק הבינלאומי, והשבוע נתחיל לסקור תעודות סל מסוג מיוחד – סמארט בטא.
ראשית, נאמר שיש הבדל בין "מדד" לבין "ETF" או "תעודת סל" בעברית. מדד הוא כלי העוקב אחר מספר מניות החולקות מאפיין משותף כגון תעשייה, אזור גיאוגרפי, שווי שוק וכדו', ונועד לשקף את מצב המניות באותו שוק. "ETF" לעומת זאת היא כלי השקעה שמאפשר למשקיע להיחשף למדדים השונים. ראשי התיבות של המילה ETF הם Exchange-Traded Fund, כלומר "קרן הנסחרת בבורסה" והיא "מתנהגת" כמו מניה מבחינת צורת המסחר, אך משקפת ערך מצרפי של מספר חברות, בדרך כלל כאלה השייכות למדד מסוים.
על פי רוב ה-ETF הן כלי השקעה "טיפש" אך יעיל שפשוט עוקב אחר המדד באופן פאסיבי, בדרך כלל בעלות נמוכה מאד, בשונה מהשקעה אקטיבית, על פי רוב, קרנות נאמנות, בהן הנכסים הנכללים בקרן והמשקל של כל נכס נקבעים לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. למרות שייתכן שהמנהל עובד לפי כללים מסוימים, כגון קרנות נאמנות המתמקדות בצמיחה או במניות קטנות וכדו', הבחירה הספציפית במניות נקבעת באופן סובייטיבי על ידי המנהל.
מבנה תעודות הסל סמארט בטא - שילוב של ניהול פאסיבי ואקטיבי
תעודות סל המכונות "סמארט בטא" הן מין כלי ביניים, המשלבות ניהול אקטיבי ופאסיבי. בעוד תעודות הסל המסורתיות נבנות על פי רוב בהתאם לגודל שוק, המדדים החכמים לוקחים פקטור אחר כגורם שבונה את המדד אך הן לא תלויות בשיקול דעת של מנהל הקרן אלא נקבעות אך ורק על פי הכלל, הפקטור, שמעצב את מבנה הקרן. השימוש בכלל הזה יכול להיות לשם בחירת המניות הנכללות בתעודה או לשם קביעת המשקל של כל מניה בתעודה.
תעודות הסל הללו אם כן בוחרת מניות (או את היחס בין המניות השונות), ובכך הן אקטיביות, אך הן עושות זאת על פי כלל מסוים שקוף וקשיח שנקבע מראש, ובכך הן בעצם פאסיביות, שכן כל מניה שעונה על הכלל נכללת אוטומטית במדד, וכזו שהפסיקה לעמוד בכלל תצא ממנו, ללא התערבות של שיקול דעת של מנהל התעודה.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- בדרך ל-6,600? בתי ההשקעות משדרגים יעדים ל-S&P 500
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המילה "סמארט" משמעותה כמובן חכם, והכוונה היא שהפקטור שלפיו נקבע אילו מניות נכללות במדד הוא "חכם" יותר מהמדד הפאסיבי ה"טיפש" שפשוט בוחר מניות לפי גודל שוק. המילה "בטא" מתייחסת לאינדיקטור "בטא" שמשמש להשוואה בין נייר ערך מסוים לתנועת השוק, ומשמעותה בהקשר הזה היא שאותו כלל מעניק יתרון מסוים על פני מעקב פאסיבי אחר השוק בכללותו. הכלל, או הפקטור, לפיו נקבע אילו מניות יכללו בתעודות הסל ושאמור לשקף יתרון על השוק, אמור להיות מבוסס על מחקרים של נתוני עבר שמראים שהכלל הזה אמור אכן מעניק יתרון על ביצועי השוק הרגילים.
מהם הפקטורים שבונים את תעודות הסמארט בטא?
הפקטור לא חייב להיות מתוחכם במיוחד. כך לדוגמה מדד ה-SP500 הוא מדד רגיל, וישנן מספר תעודות סל שעוקבות אחריו כפי שהוא כמו SPY או VOO וכדו'. תעודת הסל SPX עוקבת אף היא אחר מדד ה-SP500 אך עושה זאת במשקל שווה, כלומר כל מניה מהמדד מקבלת משקל שווה בתעודת הסל, להבדיל מתעודות הסל המסורתיות שבהן משקל המניות נקבע לפי גודל השוק של החברות. ההבדל הזה כבר מגדיר את SPX כתעודת סל "סמארט בטא", בהן הכלל החכם והשונה הוא משקל המניות בתעודה.
ישנם קריטריונים רבים מלבד משקל שווה שיכולים להיות הגורם הקובע בתעודת הסל, מתוחכמים יותר או פחות. לעיתים זהו גורם פיננסי פונדמנטלי כמו גובה ההכנסות או קצב צמיחת ההכנסות, גובה הרווח, רווחיות, הערכת שווי, תשואת דיבידנד גבוהה או גורמים פיננסים אחרים. לעיתים הגורם קשור להתנהגות המניה – תנודתיות נמוכה או מומנטום חזק וכדו'. אפשרות נוספת מתוחכמת יותר היא שילוב של כמה פקטורים שונים שיתנו לדעת מנהלי התעודה יתרון נוסף למשקיע.
- בזמן שישנתם: התוצאות של ענקיות הטק ואיך הן ישפיעו על השווקים?
- מיקרוסופט עקפה את הציפיות - זה לא הספיק למשקיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
תמחור
בעוד תעודות סל הן מוצר זול יחסית, במקרה של תעודות סמארט בטא, בדרך כלל המנהלים מרשים לעצמם לגבות יותר דמי ניהול, לא תמיד בצדק, שכן המעקב אחר הכלל הקובע נעשה על פי רוב באופן אוטומטי ולא דורש משאבי ניהול מיוחדים. מצד שני עדיין תעודות סל האלו גובות פחות דמי ניהול מקרנות נאמנות אקטיביות, למרות שלא פעם הביצועים טובים יותר.
ביצועים
האם זה עובד ומצדיק את המחיר הגבוה יותר מהמדדים המסורתיים? לא תמיד. כך לדוגמה מדדים "במשקל שווה" פיגרו בשנים האחרונות אחרי מדדים "רגילים" לפי שווי שוק. ישנם מחקרים רבים שמראים איך כלל מסוים יכול לעבוד, אולם לאחר מכן תנאי השוק משתנים והכלל הזה כבר פחות יעיל. ישנם פקטורים שיעבדו בתנאי שוק מסוימים או בשלב מסוים של הסייקל הכלכלי, ובזמנים אחרים יעבדו פחות טוב. כך לדוגמה בשנים האחרנות מניות צמיחה ניצחו את מניות הערך, ואילו בתקופות אחרות מניות ערך הציגו תשואה גבוהה יותר.
אבל התשואה איננה הקריטריון היחיד בהשקעות. לעיתים המטרה בקרנות הסמארט בטא אינה דווקא תשואה גבוהה יותר אלא הן נועדו להשיג מטרות אחרות. כך לדוגמה פקטור ה"תנודתיות נמוכה" נועד לתת שקט נפשי גם במחיר תשואה נמוכה יותר. תעודות דיבידנד לאו דווקא מחפשות תשואה כוללת גבוהה יותר אלא לספק הכנסה שוטפת גבוהה יותר. כך שלא תמיד מדובר בלמצוא את הכלל הנכון, אלא את הכלל הנכון למשקיע בנקודת זמן מסוימת.
- 3.גל 09/11/2024 10:30הגב לתגובה זובבדיקה באתר יאהו פייננס אני לא רואה תעודת סל שנקראת SPX (יש את המדד, אבל לא תעודת סל). תעודת הסל על המדד אבל במשקל שווה, שאני מכיר היא RSP
- 2.ככה אני אוהב כתבה! שאפו! (ל"ת)צרי 09/11/2024 08:42הגב לתגובה זו
- 1.לרון 09/11/2024 08:26הגב לתגובה זוכל פעם שנוספת הגדרה חדשה בשוק ההון הסיכון ע ו ל ה,לפיכך "סמארט" המצוינות לעיל מסוכנות יותר בעיקר בירידות שוק!
איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותסעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים
סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו
באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.
האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.
הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק
הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.
הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים
פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.
- הבורסה בסעודיה מזנקת: ייתכן ויוסרו המגבלות על בעלות המניות במדינה
- בלקסטון ובלקרוק מתחרות על ה-AI הסעודי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב
הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.

בזמן שישנתם: התוצאות של ענקיות הטק ואיך הן ישפיעו על השווקים?
גוגל, מיקרוסופט, מטא פרסמו דוחות - איך הדוח ומה המניות עשו אחרי המסחר ואיך זה השפיע על אנבידיה?
שלוש מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם:אלפאבת (החברה האם של גוגל), מיקרוסופט ומטא, דיווחו אתמול אחרי המסחר על תוצאות הרבעון השלישי של השנה. התגובות בשוק היו מגוונות, כאשר ההשקעות האגרסיביות ב-AI להיות מוקד מרכזי. מניית אלפאבת זינקה בכ-7% במסחר המאוחר, בעוד מניית מטא צנחה בכ-8% ומניית מיקרוסופט ירדה בכ-4%. ההשפעה ניכרה גם במניית אנבידיה, הספקית המובילה של שבבי AI, שמנייתה הוסיפה כ-1.5% במסחר שלאחר הסגירה, מה שמשלים עלייה של כ-10% בשלושת הימים האחרונים.
התמונה הכוללת שמתגלה מהדוחות הללו היא של צמיחה מרשימה בהכנסות, אך גם של אתגרים משמעותיים: ההשקעות האגרסיביות ב-AI ממשיכות להיות מנוע הצמיחה העיקרי, אך הן מגיעות עם עלויות גבוהות, מגבלות קיבולת וחששות מפני תשואה ארוכת טווח. בעוד אלפאבת מציגה תוצאות טובות ואיזון בין השקעות לתשואה על השקעה, מטא ומקרוסופט מחפשות עדיין את "דרך המלך" של השקעות שיניבו תשואה מספקת
אלפאבת: צמיחה מואצת בענן וב-AI, עם מודל עסקי עמיד ומתרחב
אלפאבת פתחה את גל הדוחות בעוצמה, עם תוצאות שמעבר לציפיות האנליסטים. ההכנסות ברבעון השלישי (יולי-ספטמבר) הגיעו ל-102.3 מיליארד דולר, עלייה של 16% בהשוואה לשנה קודמת, ועלייה של 15% בנטרול שינוי מטבע, ועקפו את התחזיות שעמדו על 99.85 מיליארד דולר. הרווח הנקי זינק ב-33% ל-35 מיליארד דולר, והרווח למניה (EPS) המתואם עמד על 3.10 דולר, לעומת תחזית של 2.33 דולר בלבד. התגובה בשוק הייתה מיידית: המניה טיפסה ב-7.5% במסחר שלאחר השעה, מה שמעיד על אמון מחודש במנהיגותה של אלפאבת בתחום ה-AI. זהו הרבעון הראשון שבו אלפאבת חצתה את רף ה-100 מיליארד דולר בהכנסות רבעוניות.
המנוע העיקרי מאחורי הצמיחה היה יחידת Google Cloud, שהכנסותיה זינקו ב-35% ל-18.5 מיליארד דולר, הרבעון החזק ביותר בתולדותיה. הגידול הזה נובע בעיקר מביקוש גובר לשירותי ענן מבוססי AI, כולל מודלי Gemini המתקדמים, שמשמשים חברות סטארט-אפ ותאגידים גדולים לבניית יישומי AI. אלפאבת דיווחה על גידול של יותר מ-250% בהכנסות ממוצרים גנרטיביים, כאשר חוזים חדשים בתחום זה תורמים ליתרת חוזים בלתי ממומשים של 180 מיליארד דולר, סימן ברור להכנסות יציבות בשנים הקרובות. תחום החיפוש, שנותר עמוד התווך של החברה ומספק כ-60% מההכנסות, הניב 61.2 מיליארד דולר, מעל התחזיות הודות לשילוב AI בשיפור תוצאות החיפוש, מה שמגביר את זמן השהייה של משתמשים ומגדיל את ההכנסות מפרסום. גם יוטיוב תרמה חלק משמעותי, עם 11.8 מיליארד דולר בהכנסות מפרסום וידאו, עלייה של 20% שמיוחסת להתרחבות בפלטפורמות וידאו קצרות ומבוססות AI. מעבר למספרים, הדוח חשף התקדמות טכנולוגית: Gemini 2.0, שיושק בקרוב, צפוי לשפר את יכולות הרב-מודליות, מה שיאפשר שילוב טוב יותר בין טקסט, תמונה ווידאו – תחומים שכבר מניבים הכנסות נוספות מחברות בתחומי המדיה והפרסום.
- הנאסד״ק עלה ב-0.5%; אנפייז נפלה ב-15%, ורוניס צנחה ב-49%
- אנבידיה מזנקת 3.5%, גוגל ומטא מטפסות; איך "יום הפד" הולך להיפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפאבת עדכנה את תחזית ההוצאות ההוניות (CapEx) ל-95 עד 98 מיליארד דולר לשנה, עלייה מהתחזית הקודמת של 85 מיליארד דולר, בעיקר להקמת חוות שרתים מתקדמות. סמנכ"לית הכספים רות פוראט הדגישה בשיחת המשקיעים כי "ההשקעות הללו חיוניות כדי לשמור על יתרון תחרותי, אך הן יתורגמו להכנסות בתוך 12-18 חודשים". נכון לעכשיו, נראה שהאסטרטגיה משתלמת: שולי הרווח הגולמי טיפסו ל-58%, והחברה מחלקת דיבידנדים ראשון בהיסטוריה שלה, מה שמוסיף שכבה של יציבות למשקיעים.
