המרוץ לבינה מלאכותית: האם לסטארט-אפים יש סיכוי מול ענקיות הטכנולוגיה?

בתוך שנתיים בלבד, הבינה המלאכותית הפכה מתחום נישה לזירת ההשקעות החמה ביותר בתעשיית הטכנולוגיה העולמית. כעת, כנס Web Summit המתקיים בליסבון, פורטוגל, עומד לבחון שאלה קריטית: האם נותר מקום לסטארט-אפים להתחרות בענקיות הטכנולוגיה בתחום החדשנות בבינה מלאכותית?

הכנס האירופאי, הנחשב לאחד הגדולים בתחום הטכנולוגיה, משמש מסורתית כזירת מפגש בין יזמים צעירים למשקיעי הון סיכון. השנה, אין ספק שהבינה המלאכותית תעמוד במרכז תשומת הלב, אך האתגר העומד בפני הסטארט-אפים מורכב מתמיד: כיצד להישאר רלוונטיים מול ההשקעות העצומות של חברות כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון ומטא.

לכאורה, המצב נראה אבסורדי. הרי הבום הנוכחי בתחום הבינה המלאכותית הובל על ידי סטארט-אפ - OpenAI, שהדהים את העולם עם השקת ChatGPT בשלהי 2022. החברה, שהוערכה החודש בכ-157 מיליארד דולר, זכתה לגיבוי משמעותי ממיקרוסופט, אך המרחב לחברות נוספות ללכת בעקבותיה הולך ומצטמצם.

העלויות הן המכשול העיקרי

העלויות הגבוהות של אימון מודלים מתקדמים מהוות מכשול משמעותי. דריו אמודי, מנכ"ל סטארט-אפ הבינה המלאכותית Anthropic, חשף כי כיום עלות בניית מודל מתקדם מגיעה ל-100 מיליון דולר, כאשר מודלים בעלות מיליארד דולר נמצאים בפיתוח. לפי הערכתו, עד 2027 צפויים להיות מודלים שעלות פיתוחם תנוע בין 10 ל-100 מיליארד דולר.

הצורך בהון כה משמעותי מקשה על סטארט-אפים להישאר עצמאיים ללא גיבוי של חברה חזקה. אמזון, למשל, הודיעה בשנה שעברה על השקעה של עד 4 מיליארד דולר ב-Anthropic, חברה שהוקמה על ידי מהנדסים לשעבר מ-OpenAI ומפתחת את העוזר הווירטואלי Claude המתחרה ב-ChatGPT.
 

ענקיות הטכנולוגיה מגייסות את הטובים ביותר

היקף ההשקעות העצום מעורר דאגה בקרב רגולטורים, החוששים שענקיות הטכנולוגיה מנסות למנוע את עלייתם של מתחרים פוטנציאליים. בתגובה, החברות הגדולות פנו לאסטרטגיה חדשה: גיוס הכישרונות הטובים ביותר מהסטארט-אפים. דוגמה בולטת לכך היא המינוי של מוסטפה סולימאן לראש יחידת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, לאחר שעזב את תפקידו כמנכ"ל ומייסד משותף ב-Inflection AI, יחד עם מספר עובדים נוספים מהחברה.

מקרה נוסף הוא Character.AI, סטארט-אפ צ'טבוטים שחתם על עסקה עם גוגל לשימוש בטכנולוגיה שלו ולגיוס חלק ניכר מהחוקרים והמנהלים שלו, כולל המייסדים. גוגל שילמה כ-2 מיליארד דולר עבור רישיון לטכנולוגיה, סכום שסייע לפצות את המשקיעים המוקדמים. בעקבות העסקה, Character.AI הודיעה כי היא נוטשת את פיתוח המודלים העצמאיים שלה ומתמקדת במוצר הצרכני - צ'טבוטים המדמים שיחות עם סלבריטאים או דמויות מעוצבות על ידי משתמשים.

מודל עסקי זה דומה לזה של Perplexity, סטארט-אפ בתחום החיפוש המבוסס בינה מלאכותית, המשתמש בתמהיל של מודלים שונים כדי לענות על שאלות משתמשים. האסטרטגיה נראית מוצלחת - לפי דיווחים אחרונים, שווי החברה צפוי לשלש את עצמו ל-9 מיליארד דולר בסבב גיוס חדש.

אנליסט דויטשה בנק, אדריאן קוקס, מעריך כי "העתיד של סטארט-אפים זריזים עשוי להיות בחברות כמו Perplexity, המציעות אפליקציות ידידותיות למשתמש המבוססות על תמהיל של מודלי שפה גדולים, הן קנייניים והן בקוד פתוח."
 

כנס Web Summit

עשרות סטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית יציגו את מוצריהם בכנס Web Summit, בתקווה למשוך את תשומת ליבם של משקיעי הון סיכון. אולם השאלה המרכזית נותרת: כמה מהם יצליחו לפתח מוצר בר-קיימא לפני שימצאו את עצמם נרכשים על ידי ענקיות הטכנולוגיה או מוחלפים על ידי הפתרונות שלהן?

המציאות המורכבת מציבה בפני היזמים דילמה אסטרטגית: האם להתמקד בפיתוח טכנולוגיה מתקדמת ולהסתכן בתחרות ישירה מול ענקיות הטכנולוגיה, או לבחור בגישה מתונה יותר של בניית יישומים ייחודיים המבוססים על טכנולוגיות קיימות? הכנס בליסבון עשוי לספק תובנות ראשוניות לגבי עתיד התעשייה, אך ברור כי הדרך להצלחה עבור סטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית הפכה מאתגרת יותר מאי פעם.