עומדת בצפי: האינפלציה בארה"ב עמדה על 2.6% באוקטובר; מה יקרה לריבית?
מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש אוקטובר עלה בקצב שנתי של 2.6%, בהתאם לתחזית השוק. הורדת ריבית בדצמבר על הפרק, אבל היא לא מובטחת.
.
האינפלציה בארה"ב הגיעה ל-2.6% בשנה האחרונה, נתון שמשקף עלייה ביחס לספטמבר, אז עמדה האינפלציה על 2.4%. עם זאת, הנתון עמד בציפיות והיה קרוב לשפל שנרשם מאז פברואר 2021. מדד האינפלציה הליבה, שמנטרל את מחירי המזון והאנרגיה, עמד על 3.3% באוקטובר - גם הוא בהתאם לתחזיות האנליסטים.
נתוני האינפלציה לא הכילו הפתעות גדולות, וזה מעודד, כיוון שזה מצביע על המשך תהליך נרמול האינפלציה. נתונים אלו מחזקים את הסיכוי שהפדרל ריזרב יחליט על הורדת ריבית נוספת בחודש דצמבר. מעריך כי מדד המחירים לצרכן (PCE) - המועדף על הפד - צפוי להיות מתון יותר בנובמבר.
מחירי השכירות עדיין לוחצים, אך העלייה במחירי השירותים מתמתנת
אחד האתגרים המרכזיים שעוד נותר לפדרל ריזרב הוא מחירי השכירות, אשר ממשיכים להוות גורם עיקרי ללחץ על האינפלציה. באוקטובר נרשמה עלייה של 0.4% במדד השכירות, מה שהוביל את מחירי השירותים לעלייה של 0.3% בלבד, לעומת עלייה של 0.4% בחודש הקודם.
המשמעות היא שהפדרל ריזרב ימשיך לעקוב מקרוב אחרי מחירי השירותים, ובעיקר נתוני ה-PCE המתוכננים לפרסום ב-27 בנובמבר. כל סימן להמשך אינפלציה גבוהה בשירותים, כולל מחירי השכירות, עלול להכביד על החלטת הפד לגבי הורדת הריבית הצפויה.
הפדרל ריזרב: ההחלטה תלויה בנתונים נוספים
למרות ההתקדמות בעקביות בנתוני האינפלציה, יש גם קולות הזהירים יותר בקהילה הכלכלית. ג'ייסון פרייד, ראש תחום אסטרטגיית השקעות ומחקר בחברת Glenmede, מתאר את האינפלציה במגזר השירותים כסוג של "מטרד" שעלול לעכב את הורדת הריבית. פרייד מזהיר כי השפעת מחירי השירותים על האינפלציה מזכירה מכשול לא צפוי: "זה כמו לדרוך על מסטיק בדרך להורדת הריבית".
- כל הכותרות
"מדד המחירים לצרכן בארה"ב עולה ב-0.2%, בהתאם לציפיותינו". אומר יוני פנינג האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות.
"מדד המחירים לצרכן בארה"ב עולה ב-0.2% באוקטובר – הפעם הרביעית ברציפות שהוא רושם עלייה כזו. הוא עושה זאת עם סיוע קל בדמות ירידה נוספת במחירי הדלקים - בכל זאת, רגע לפני הבחירות. וזולת אלה ומחירי המזון, נרשמת עלייה חודשית גבוהה במעט במדד, של 0.3%, באינפלציית הליבה. העלייה האמורה דוחפת מעלה את האינפלציה השנתית הכוללת, מרמה של 2.4% לרמה של 2.6% - הפעם הראשונה מאז מרץ שהאינפלציה השנתית עולה".
"אם המבט אחורה לא מספיק, אפשר גם לציין שבשבוע האחרון, על רקע ניצחון טראמפּ בבחירות, ראינו את ציפיות האינפלציה בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי מוסיפות עוד כ-0.2% לשנה הקרובה, אל מעט מעל לרף ה-2.4%. כל זה מתון כמובן בראיית השנים האחרונות. אבל הרמות האלה לא מתיישבות, תיאורטית לפחות, עם פד שישיג את יעד ה-2% שלו במדד המחירים של ה-PCE, בתקופה הנראית לעין. ובניגוד אלינו, לא סביר שהפד יואיל להתעלם מכמה עשיריות אחוז באינפלציה, בבואו לקבוע את המדיניות המוניטרית שלו".
"שוק החוזים העתידיים בארה"ב ממשיך להצביע על הסתברות של קרוב ל-60% להורדת ריבית בהחלטה הבאה של הפד שתתקיים ב-18/12. אם אכן הורדה כאמור תתממש, הריבית האפקטיבית בארה"ב תהיה נמוכה במעט מזו אצלנו. המצב הזו שונה מהחלק הארי של הסטטוס בימי שלוש השנים האחרונות. כל עוד המלחמה נמשכת, לא נתנבא עד מתי המצב הזה יכול להימשך, ועוד עם שקל מפוחת ברמות היסטוריות. מה שכן, אנחנו נכנסים לטריטוריה לא ידועה במיוחד".
השפעת טראמפ על האינפלציה
דונלד טראמפ הבטיח להמשיך במדיניות הקיצוצים במסים, לצד החלת מכסים רחבים, כולל מכס של 10% על כלל היבוא ו-60% על יבוא מסין. מטרת המהלך היא לעודד ייצור מקומי ולצמצם את התלות ביבוא, אך כלכלנים מזהירים מפני השפעות שליליות על הכלכלה. המכסים המוצעים צפויים להוביל לעלייה במחירי המוצרים, מה שיכול להוסיף יותר מאחוז אחד למדד המחירים לצרכן ולהאיץ את קצב האינפלציה. מצב זה עלול להפעיל לחץ על הפדרל ריזרב להעלות ריבית, מה שיפגע בנגישות לאשראי ויעכב את הצמיחה הכלכלית.בנוסף, המדיניות עשויה להחמיר את הגירעון הפדרלי, שעומד כבר כיום על 7% מהתמ"ג. קיצוצי המס והמכסים עשויים לצמצם את הכנסות הממשלה ולהוביל להגדלת החוב הלאומי. עלייה בריביות כתוצאה מגידול בהנפקת החוב עלולה להכביד על העסקים והצרכנים ולהפוך את תשלומי הריבית על החוב לנטל משמעותי על התקציב הממשלתי.
כלכלנים רבים מביעים ספקות באשר ליכולתו של טראמפ ליישם מדיניות זו במלואה, במיוחד לנוכח התנגדויות אפשריות מצד גורמים פוליטיים ועסקיים. יישום המכסים עשוי גם להחריף את המתחים המסחריים עם סין ולגרור תגובות נגד שיפגעו ביצוא האמריקאי, מה שעלול להוסיף לחצים נוספים על הכלכלה האמריקאית.
ג'רום פאוול; קרדיט: טוויטר
יציבות במדד הליבה
מלבד המדד הכללי, מדד הליבה של ה-CPI, שמנטרל את השפעות מחירי המזון והאנרגיה, אשר נוטים להיות תנודתיים יותר –נשאר יציב על רמה שנתית של 3.3%, לעומת צפי ל-3.2%. תחזית זו משקפת המשך של מגמת ההתייצבות של אינפלציית הליבה, שמראה כי למרות לחצים חיצוניים כמו מחירי הנפט או אספקת המזון, הלחצים הפנימיים במשק מתמתנים.
ברמה החודשית, המדד עמד בציפיות השוק ונותר ללא שינוי - 0.3%. נתונים אלו מתפרסמים בתקופה שבה השווקים והכלכלה האמריקאית מתמודדים עם שינויים גלובליים, כמו תנודתיות במחירי האנרגיה והמתיחות הגיאופוליטית, אך הם גם משקפים את יציבות הצריכה המקומית בארה"ב.
ההשפעה על מדיניות הריבית
בהחלטתו האחרונה, הפדרל ריזרב הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.5%-4.75%. ההחלטה נבעה מתחושת ביטחון בכך שהאינפלציה מתקרבת ליעד של 2% בקצב מהיר ועקבי. עם זאת, חשוב להדגיש שהאינפלציה אינה הגורם היחיד המשפיע על קביעת הריבית.
אחד הגורמים המרכזיים שזוכים כעת לתשומת לב מוגברת הוא שוק התעסוקה, שמציג ביצועים חזקים. לולא מגמת הירידה באינפלציה, ייתכן שהפד היה נוקט בגישה זהירה יותר ומצמצם את הורדת הריבית, או אפילו משאיר אותה ללא שינוי. בחודש אוקטובר נוספו לשוק 254 אלף משרות חדשות, כמעט פי שניים מהצפי שעמד על 147 אלף משרות, מה שמעיד על המשך עוצמתו של שוק התעסוקה.
שוק העבודה טרם מציג סימנים להשפעה משמעותית של הריבית הגבוהה, ולכן לכאורה אין הכרח להוריד את הריבית. עם זאת, נתוני התעסוקה החזקים של אוקטובר עשויים לגרום לפד לשקול מחדש את צעדיו בעתיד. בנוסף, צפויים להתפרסם השבוע נתונים כלכליים נוספים שעשויים להשפיע על החלטותיו הבאות.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
