הכלכלה הרוסית בצל המלחמה באוקראינה: אתגרים, צמיחה ומיליטריזציה
מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, כלכלת רוסיה עוברת טלטלה מתמשכת. בעוד הקרמלין מנסה לצייר תמונה ורודה של "כלכלה שמתחזקת ומתגברת על סנקציות", המציאות הכלכלית מורכבת בהרבה ויש לזה השלכות גלובליות, וגם עלינו בישראל. רוסיה דוחפת את הנשק שלה לאיראן כדי להיפגש עם מזומנים. היא מחזקת את הקשר המסחרי עם הממשל האיראני, ומחזקות יחדיו את הקשרים עם סין. זו ברית של שלוש מדינות שנמצאות בסוג של מלחמה עם העולם המערבי - סין וארה"ב במלחמת סחר מתמשכת. איראן במלחמה עם ישראל, רוסיה במלחמה עם אוקראינה. כל השלוש האלו תחת סנקציות מהעולם המערבי, אבל זה לא שינה את עמדתן, כנראה רק הקצין אותן.
רוסיה היא כבר לא המעצמה שהייתה בימי ברית המועצות, אבל היא עדיין מעצמה. וולדימיר פוטין הוא עדיין שליט כל יכול ברוסיה עם זרועות תמנון שמגיעות גם למזרח התיכון, למזרח אירופה ולאפריקה, שם יש לרוסים אחיזה גדולה שמזרימה סכומי עתק לרוסיה. רוסיה השכילה להיכנס באפריקה לאזורי עימות, לתמוך בצד אחד וליהנות מפירות הניצחון. זו הכנסה משמעותית, אבל הכלכלה הרוסית צריכה הרבה יותר מזה. 
ולדימיר פוטין; קרדיט: דוברות הקרמלין
רוסיה אומנם רשמה צמיחה כלכלית מהירה בשנת 2023, והבנק המרכזי דיווח על עודף תקציבי ברבעון הראשון של 2024. אך מאחורי הנתונים הללו מסתתרות בעיות מבניות חמורות, שמעמידות בספק את יכולתה של הכלכלה הרוסית לשמור על יציבות בטווח הארוך. מעבר לכך, הנתונים שמגיעים מרוסיה, בעיני כלכלנים לא מעטים, נראים אופטימיים מדי וכנראה לא אמינים.
צמיחה זמנית שמונעת מהוצאות צבאיות
לפי הדיווחים של הבנק המרכזי הרוסי, התמ"ג של רוסיה צמח ב-3.6% בשנת 2023, והכלכלה ממשיכה להפגין עלייה ברבעון הראשון של 2024, עם צמיחה של 5.4% במונחים שנתיים. ברמה הבינלאומית, היא אף עברה את גרמניה ויפן והגיעה למקום הרביעי במדד התל"ג המותאם לכוח הקנייה, והוגדרה כ"מדינה עם הכנסה גבוהה" על ידי הבנק העולמי. אבל שוב - צריך לקחת בערבון מוגבל את הנתונים.
- כל הכותרות
אם מדובר בנתוני אמת ואם לא, דבר אחד ברור - מה שמאפשר את הצמיחה הוא עלייה עצומה בהוצאות הביטחוניות, שהשפעתן על הכלכלה היא זמנית בלבד. חלק משמעותי מהתקציב מופנה לצורכי הצבא ולתשלומים לחיילים שנשלחים לחזית. בכך, כלכלת רוסיה נסמכת על השקעה בציוד צבאי וייצור נשק, שלא יחזיקו מעמד בטווח הארוך. מדובר במבנה כלכלי שמזכיר את "המיליטריזציה המבנית" מימי המלחמה הקרה, שבה רוב המשאבים הכלכליים מופנים לצבא ולייצור נשק.
ההשפעה של הסנקציות הכלכליות
הסנקציות שהטיל המערב בעקבות המלחמה מקשות על רוסיה לייבא טכנולוגיות קריטיות, כולל שבבים אלקטרוניים שמשמשים לייצור נשק וטכנולוגיות מתקדמות אחרות. בנוסף, בנקים סיניים, שבעבר שיתפו פעולה עם בנקים רוסיים, החלו לצמצם את עסקאותיהם עם רוסיה, במיוחד בשל החשש מסנקציות משניות. לכך יש השפעה עצומה על הכלכלה הרוסית, שעתה נאלצת לחפש תחליפים בתעשייה המקומית ובמדינות שכנות.במקביל, הסנקציות הובילו להגדלת עלויות היבוא, דבר שתרם ללחצים האינפלציוניים. כתוצאה מכך, הריבית ברוסיה זינקה, כאשר הבנק המרכזי העלה את הריבית מ-7.5% ל-21% במהלך 16 החודשים האחרונים. העלאת הריבית הזו הופכת את שוק האשראי לבלתי נגיש כמעט עבור עסקים אזרחיים ומשקי בית, כאשר עלויות ההלוואות והשיעבודים על משכנתאות גבוהות במיוחד.
מחסור בכוח עבודה וייצור אזרחי מתכווץ
המלחמה גרמה למחסור בכוח העבודה, במיוחד בקרב גברים בגיל העבודה שנשלחים לחזית, מה שמוביל לעלייה בשכר האזרחי. אך השפעה נוספת היא על תעשיות שאינן קשורות לצבא, כמו ייצור חקלאי וייצור מכונות. כך, ייצור קומביינים ירד ב-9% בחודשים הראשונים של 2024, וייצור טרקטורים ומכשירי זריעה צנח ביותר מ-22%.
חיילים אוקראינים; קרדיט: יוטיוב
הייצור הצבאי תופס את מקומו של הייצור האזרחי ומוביל לעלייה במחירי המזון ולחסכים בחקלאות. יתר על כן, עלויות השילוח, כוח העבודה, האריזה והחומרים הגולמיים ממשיכים לעלות, ולוחצים עוד יותר על המגזר החקלאי, דבר המוביל לעלייה חדה במחירי המזון.
צמיחה לא מאוזנת ותחזיות לעתיד
כאשר רוב המשאבים מכוונים לתעשייה הצבאית, הכלכלה האזרחית הולכת ונפגעת. יתרה מכך, המערכת הכלכלית הרוסית סובלת ממחסור חמור בטכנולוגיות, כוח אדם והשקעות ארוכות טווח. ההוצאות הצבאיות הגבוהות הן בעלות "עלות חלופית" - כאשר כל רובל שמופנה לצבא אינו זמין להשקעה בתחומים כמו חינוך, בריאות ותשתיות.במבט לעתיד, נראה כי הכלכלה הרוסית עשויה לחוות מצב של "פרימיטיביזציה" - חזרה לכלכלה שמבוססת בעיקר על משאבי טבע, ללא השקעה בטכנולוגיות חדשות. מצב כזה עשוי להוביל לנסיגה ברמת החיים וביכולת הכלכלה להתמודד עם האתגרים המודרניים. כמו כן, תשתיות שזקוקות לשדרוג מתמשכות להיות מוזנחות, מה שעשוי להוביל לתקלות תכופות ולעיכובים בפיתוח התשתיות.
בתרחיש קיצוני, מדיניות הסנקציות, הירידה באיכות החיים וחוסר יכולת הממשלה לספק שירותים בסיסיים עשויים להוביל למשבר פיננסי גדול. מצב כזה עשוי להתרחש אם המערכת הפיננסית תיכנס למשבר ובאם התקפות אוקראיניות יפגעו בתשתיות האנרגיה המרכזיות ויובילו להפסקות חשמל.
כיצד הקרמלין יכול לשמור על יציבות יחסית?
בתרחיש מתון יותר וכנראה סביר יותר, נכוון לעכשיו, הממשלה הרוסית עשויה להמשיך להדפיס כסף ולהישען על ייצוא משאבי טבע, במקביל לשימוש בסנקציות פחות מחמירות באמצעות מדינות שלישיות. במקביל, הקרמלין עשוי להמשיך לדכא כל סוג של מרד פנימי בעזרת שימוש בכוח ולהגביל את השפעות הסנקציות על ידי מציאת נתיבים כלכליים חלופיים.עם זאת, גם אם רוסיה תצליח להיחלץ מהמלחמה באוקראינה, המצב המבני של הכלכלה ידרוש זמן רב לתיקון, ובתוך כך איום הקריסה הכלכלית ימשיך לרחף באופק.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.אפשרות נוספת היא שפוטין ימצא תירוץ כלשהו לרדת מהעץ...ממילא לא יצא מזה דבר 14/11/2024 17:25הגב לתגובה זו0 0ויכריז על סיום המלחמה וחזרה ל"שיגרה", תוך כדי נסיגה מאדמת אוקראינה. אם יחליט לעשות זאת, הכלכלה הרוסית כנראה תצליח להשתקם תוך מספר שנים.סגור
-
2.כתבה יפה ומעניינת, תודה רבה! (ל"ת)ישראל ישראלי 14/11/2024 14:23הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.לא מאמין לאף אנליסט (ל"ת)מישל 14/11/2024 13:52הגב לתגובה זו0 0סגור
