האיש שהיה לו 30 מיליארד דולר יישב בכלא 18 שנים - בגלל שרצה להיות עשיר יותר

לביל הואנג היה מספיק. אבל מה זה מספיק? אם נתייחס למישור החומרי -  האם מיליון דולר זה מספיק, האם 5 מיליון דולר, האם 10 מיליון דולר? מתברר שאנשים שיש להם 1 מיליון רוצים 2 מיליון ואז 5 מיליון וגם 10 מיליון דולר. תאוות הבצע מביאה אנשים עשירים, אפילו מיליארדרים לעשות מעשים שנראים לכאורה מטופשים, אבל זה ה-DNA שלהם - הרעב להצלחה וההרעב להצליח. לביל הואנג היה לכאורה הכל - הוא היה מיליארדר שעמד בראש קרן השקעות ענקית, אבל הוא עבר על החוק כדי שיהיה לו יותר ואז הטא נתפס ונפל.

הואנג  נידון כעת ל-18 שנות מאסר בעקבות אחת הקריסות הגדולות בהיסטוריה של וול סטריט.
 

הדרך של הואנג לפסגה?

ביל הואנג הקים את ארקגוס קפיטל מנג'מנט כחברת "פמילי אופיס", שמנהלת השקעות עבור עשירי העולם. בשיאה, ניהלה החברה נכסים בשווי של מעל 36 מיליארד דולר, כשהיא מתמקדת באסטרטגיה של השקעות ממונפות – כלומר, שימוש בהלוואות מהבנקים כדי להגדיל את היקף ההשקעות.

האסטרטגיה הזו פעלה היטב כאשר ערך המניות עלה, מכיוון שהיא אפשרה לו להניב רווחים משמעותיים בשעה שהוצאות המימון על ההלוואה היו נמוכות. ולהמחשה - נניח שיש לכם מיליון שקל ואתם מצפים לתשואה של 15% על ההשקעה. הרווח שלכם צפוי להיות 150 אלף שקל בשנה. נניח שאתם הולכים לבנק ומקבלים הלוואה של 3 מיליון שקל ב-7% ומשקיעים באותה המניה. אתם מצפים לרווח של 15% שהוא כעת בסכום אבסולוטי - 600 אלף שקל. אתם צריכים להחזיר ימון של 7% - 210 אלף שקל. הרווחתם 390 אלף שקל.

התשואה להון כעת אחרי המינוף היא 39% (390 אלף על השקעת הון של 1 מיליון). מינוף כשהוא נעשה בזהירות, בחוכמה הוא מסוכן אבל עם יכולת להשיג תשואה עודפת. רוב העסקים ממונפים, רוב העשירים הגיעו להונם דרך מינוף. אבל מינוף גם יכול לקחת אנשים לתהומות. 

הבעיה במינוף היא שההפסדים עלולים להיות כבדים מאוד כאשר שוק המניות מתהפך. בדוגמה האמורה, אם במקום רווח של 15%, התשואה בפועל היתה מינוס 15%, היה הפסד של 600 אלף שקל (15% על השקעה כוללת של 4 מיליון שקל) הוצאות מימון של 210 אלף שקל, והיה נשאר הון של 190 אלף שקל - הפסד של 81% (במקום 15% אם משקיעים רק את ההון).

זה מה שקרה להואנג, במהלך 2021 כאשר חלה ירידה בחלק מהמניות העיקריות המוחזקות בתיק של הקרן, ההפסדים היו עצומים. ואז נאלצה החברה למכור במהירות את החזקותיה כדי להחזיר את ההלוואות – מהלך שיצר "כדור שלג" של קריסה.
 

כדור שלג של קריסה
 

הקריסה של ארקגוס הובילה להפסדים עצומים לבנקים הגדולים המממנים, כמו מורגן סטנלי, UBS ונומורה, שספגו יחד נזק של יותר מ-10 מיליארד דולר. הנזק היה כה חמור, שהוא תרם אף לקריסתו של קרדיט סוויס, אחד הבנקים הגדולים אז באירופה.

בית המשפט בניו יורק תיאר את מה שקרה בארקגוס כ"הונאה רחבת היקף והרצת מניות". השופט אלווין הלרשטיין אמר בפסק הדין: "היקף ההפסדים היה הגדול ביותר שראיתי אי פעם". הואנג הורשע בעשרה סעיפי אישום פליליים, כולל הונאה והסתרת סיכונים.

השופט דחה טענה מצד פרקליטיו של הואנג, שטענו כי הבנקים היו שותפים מודעים לסיכון ואמרו שהם "משתמשים במודל העסקי של ארקגוס לטובתם". השופט קבע שזהו ניסיון "להאשים את הקורבן" וכינה את הבקשה שלהם להימנע מעונש מאסר "מגוחכת לחלוטין".
 

18 שנה בכלא
 

התביעה דרשה להטיל על הואנג עונש מאסר כבד של 21 שנים, ואילו ההגנה ביקשה להימנע לחלוטין מעונש מאסר. השופט הלרשטיין דחה את בקשת ההגנה ואמר כי הנזק הכלכלי שנגרם מצדיק עונש חמור. בנוסף, התביעה ביקשה לחייב את הואנג לשלם פיצויים של 10 מיליארד דולר, אך ההגנה טענה כי הואנג מחזיק כיום ב-55 מיליון דולר, לעומת הונו האישי שהוערך בעבר ב-30 מיליארד דולר. האיש שגרם להפסדים של עשרות מיליארדים יישב בכלא, אבל מחלו לו על החזר חובות.