לקחים ממשקיע אגדי: מה אפשר ללמוד מוורן באפט הצעיר?

בספרו החדש שנקרא "Buffett's Early Investments", מציג ברט גרדנר תמונה מרתקת ומעמיקה של עשר השקעות מוקדמות שביצע באפט בשנות העשרים והשלושים לחייו. גרדנר, אנליסט בקרן ההשקעות דיסרן גרופ, בילה שבע שנים בחיפוש אחר מסמכים, דוחות כספיים ומקורות מידע נדירים כדי להבין את דרך החשיבה של המשקיע האגדי בצעירותו והלקחים מעניינים במיוחד.

שיעורים מבאפט הצעיר

הלקח הראשון והמשמעותי ביותר הוא החשיבות של חשיבה עצמאית. באפט הצעיר לא היסס להשקיע בחברות לא מוכרות ולא מתוקשרות, כמו מרשל-וולס, סיטונאית כלי עבודה מדולות', מינסוטה. בעוד שרוב המשקיעים התמקדו במניות מוכרות, באפט חיפש הזדמנויות במקומות שאחרים התעלמו מהם.

שיעור חשוב נוסף הוא העומק של המחקר שביצע. באפט לא הסתפק בקריאת דוחות כספיים. הוא נסע למטה החברות, ראיין מנהלים, ואפילו בילה שעות בשיחה עם עובדים מן השורה כדי להבין את העסק לעומק. בגרייף ברוס', למשל, למד על תעשיית החביות ישירות מהעובדים.

סבלנות אין קץ מאפיינת את גישתו של באפט הצעיר. כשרצה לרכוש מניות של חברת רכבות מקומית, יוניון סטריט ריילוויי, פרסם מודעות בעיתון המקומי במשך למעלה משנתיים עד שהצליח לצבור כמות משמעותית של מניות.

האומץ להשקיע בהיקף גדול כשזיהה הזדמנות היה מאפיין בולט נוסף. בגיל צעיר מאוד, העז באפט להשקיע רבע מהונו בחברה אחת (מרשל-וולס), ושנה לאחר מכן הגדיל עוד יותר את הסיכון כשהשקיע מחצית מהונו בחברת הביטוח גייקו.

המקרה של אמריקן אקספרס מדגים את יכולת הניתוח העמוקה שלו. כשהחברה נקלעה למשבר ב-1964, באפט לא הסתמך על דעת הקהל או על הכותרות בעיתונים. במקום זאת, ערך מחקר שטח מקיף, ביקר במאות עסקים כדי לבדוק את השפעת המשבר על הפעילות בפועל.
 

חצי מליון ל-68 מיליון דולר תוך עשור

הצלחתו המטאורית של באפט – מניהול של חצי מיליון דולר ל-68 מיליון תוך עשור – לא הייתה מקרית. היא נבעה משילוב של עבודה קשה, מחקר מעמיק וביטחון ביכולתו לזהות הזדמנויות. בנוסף לכישורי הניתוח יוצאי הדופן שלו, באפט הצעיר השכיל להבין את חשיבות הקשרים העסקיים. הוא טווה רשת ענפה של קשרים עם מנהלים, משקיעים ואנשי עסקים, שסייעה לו לזהות הזדמנויות ולקבל מידע מדויק על חברות עוד לפני שהפך לדמות מוכרת בוול סטריט.

בניגוד לרבים מעמיתיו, באפט מעולם לא נסחף אחרי אופנות זמניות בשוק ההון. כשכולם מיהרו להשקיע במניות פופולריות, הוא דווקא חיפש חברות מוצקות שנסחרו בהנחה משמעותית. גישה זו דרשה אומץ רב, במיוחד מאדם צעיר שרוב חבריו חיפשו רווחים מהירים. אך באפט נשאר נאמן לדרכו, מתמקד בבניית עושר לטווח ארוך גם כשהשוק התנהג בצורה הפוכה.

המורשת של באפט הצעיר מלמדת אותנו שגם בעידן של מסחר אלגוריתמי ומידע שזורם במהירות האור, העקרונות הבסיסיים של השקעה מוצלחת נשארו זהים: מחקר מעמיק, חשיבה עצמאית, וסבלנות. אולי החשוב מכל – האומץ ללכת נגד הזרם כשהניתוח שלך מצביע על כך שכדאי לעשות זאת. כפי שאמר שותפו המנוח צ'רלי מאנגר: "כדי להיות משקיע טוב, עליך לדוג במקום שבו נמצאים הדגים. אבל כדי להיות משקיע דגול, עליך לדוג במקום שאליו אפילו סירות הדיג לא מגיעות."
 

לא מאמין בעושר שושלתי

בנושא אחר, המשקיע האגדי שכבר התבטא פעמים ספורות בנוגע לכך שהזמן שלו קצוב והוא "משחק בתוספת זמן" הודיע בחודש שעבר על העברת 1.2 מיליארד דולר במניות ברקשייר האת'וויי לארבע קרנות משפחתיות. באפט, בן ה-94, שהונו הוערך אז בכ-148 מיליארד דולר, הדגיש את אמונו בילדיו להמשיך את דרכו הפילנתרופית. "הילדים הוכיחו את עצמם מעבר לציפיותינו", כתב לבעלי המניות, "ולאחר מותי, יקבלו אחריות מלאה על חלוקה הדרגתית של כל החזקותיי בברקשייר. אלה מהוות כעת 99.5% מהוני."

במכתבו, חשף באפט את ההיגיון מאחורי אחד העקרונות המרכזיים בתכנית ההורשה שלו - דרישת ההחלטה פה אחד בין שלושת ילדיו. "הסברתי שילדיי יהיו תמיד במצור של בקשות כנות מחברים ואחרים", כתב. "כשמתבקשות תרומות פילנתרופיות גדולות, 'לא' לעתים קרובות מוביל את המבקשים לשקול גישה שונה. אלה שיכולים לחלק סכומי עתק נחשבים תמיד ל'מטרות הזדמנות'. זוהי מציאות לא נעימה שבאה עם התפקיד."

בהתבוננות על מסעו העסקי, שיתף באפט: "בשום אופן לא חלמתי, או מישהו אחר, על ההון שהפך להשגה באמריקה בעשורים האחרונים. זה היה מדהים - מעבר לדמיונם של פורד, קרנגי, מורגן או אפילו רוקפלר. מיליארדים הפכו למיליונים החדשים."

בנוגע לגילו המתקדם ולהשפעתו על תפיסת העושר שלו אמר: "הפעולה האמיתית של הריבית דריבית מתרחשת בעשרים השנים האחרונות של החיים. על ידי הימנעות מקליפות בננה, אני נשאר פעיל בגיל 94 עם סכומי עתק בחסכונות – קראו להם יחידות של צריכה נדחית – שניתן להעביר לאחרים שקיבלו קלף גרוע בלידתם."