מניות דיבידנד לא היו השקעה טובה בשנים האחרונות

בפעם שעברה הצגנו את תעודות הסל סמארט בטא מסוג ערך, כלומר שהפקטור הקובע הוא על פי שיטת ההשקעה הידועה בתור השקעת ערך, בה מחפשים מניות שנסחרות מתחת לערכן לפי קריטריונים כמו רווח למניה, תזרים מזומנים למניה וכדו'.

לקריאה נוספת, סדרת טורים "סמארט בטא": >>> מהן תעודות סל "סמארט בטא" והאם הן טובות יותר מתעודות סל רגילות? >>> סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם? >>> סמארט בטא - תנודתיות נמוכה: טרייד אוף בין שקט נפשי ותשואה נמוכה? >>> סמארט בטא: תעודות מומנטום - האם המנהלים מצליחים לרכוב על הגל בזמן הנכון? >>> סמארט בטא: צמיחה - הסמארט בטא שמנצח את השוק >>> סמארט בטא ערך: עוד שיטת השקעה שנפלה קורבן לדומיננטיות של מניות הטכנולוגיה

קריטריון נוסף שמוגדר כחלק מהאסטרטגיה שנקראת השקעות ערך הוא דיבידנד גבוה או כזה שצומח בצורה עקבית. חשוב לציין שלפעמים מניות עם דיבידנד גבוה הם "מלכודת דבש". הדיבידנד הוא גבוה בגלל שהשוק סבור שהוא לא בר קיימא, ולא מצדיק מחיר גבוה יותר למניה. יחד עם זאת חברות שמחלקות דיבידנד מתוך רווחים ברי קיימא, שגם הולכים וצומחים בהתמדה לעיתים קרובות מכות את השוק בטווח הארוך.

• בזכות "דדפול" ומואנה" - דיסני מעלה את הדיבידנד ב-33%
• האם הדיבידנד של נכסים ובנין הוא הימור פיננסי?

אבל גם מניות הדיבידנד נפלו לקורבן לשוק יוצא הדופן שאנחנו חווים בשנים האחרונות. באופן כללי כל מדד שלא היה מושקע באופן משמעותי ב-7 המופלאות לא הצליח להגיע לתשואת השוק של ה-SP500, ובטח לא הנאסד"ק, וזה כולל מניות דיבידנד. 

מלבד הדומיננטיות הגבוהה של מניות הטכנולוגיה שאינן מניות דיבידנד על פי רוב, לאחרונה נפגעו מניות הדיבידנד מגורם נוסף - הריבית הגבוהה. בזמן עליית ריבית חברות דיבידנד נפגעות פעמיים. ראשית, רבות מהן, לדוגמה חברות ריט, מסתמכות על גיוס כסף בריבית נמוכה והשקעתו בפרויקטים שמניבים תזרים שגבוה יותר מעלות החוב. כשהריבית גבוהה כל המודל העסקי נפגע קשות. בנוסף, לחברות דיבידנד יש מאפיין קריטי שדומה מאד לאגרות חוב, הן אמורות לספק הכנסה קבועה ויציבה לאורך זמן. לכן, כשתשואות אגרות החוב גבוהות הן מהוות אלטרנטיבה מסוימת למניות הדיבידנד, ורבים מעדיפים להנות מהתזרים של אגרות החוב שאמורות להיות פחות תנודתיות ממניות.

למרות שנושא הדיבידנד הוא רק מרכיב אחד ממה שבוחנים משקיעי ערך, ולאו דווקא החשוב שבהם, בעולם תעודות הסל המרכיב הזה מספיק חשוב כדי שתהיינה לא מעט תעודות סל שפועלות סביב הרכיב הזה כפקטור המרכזי הקובע את הרכב תעודות הסל. חלק מהתעודות האלו הן מהגדולות ביותר בקרב תעודות הסמארט בטא.יש משהו מושך במחשבה על הכנסה קבועה שיכול גם להניב תשואה נוספת בדמות עליית ערך המניות, למרות שנוטים לשכוח שהסכום שמשולם כדיבידנד מקוזז אוטמטית ממחיר המניה ומה שבעצם קרה זה שהעברנו כסף מכיס אחד לשני, ובדרך גם שילמנו מס.

על כל פנים הנה תעודות הסל סמארט בטא הגדולות שעוקבות אחר מדיניות דיבידנד. 

• איך מיקרוסופט קשורה לעליות באירופה?
• דיווח: הבורסות בסין ביקשו ממנהלי קרנות להגביל מכירת מניות
• תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם

VANGUARD DIVIDEND APPRECIATION INDEX FUND (סימול VIG):  המדד שאחריו עוקבת תעודת הסל הוא NASDAQ US Dividend Achievers Select Index שכולל חברות גדולות שמחלקות דיבידנד וגם מציגות צמיחה. זהו ניסיון לשלב שלושה פקטורים בתעודה אחת - צמיחה, גודל שוק ודיבידנד.

המדד כולל כ-180 ניירות שונים ולכן התעודה מפוזרת למדי. המניה הגדולה היא אפל, לאחריה ברודקום, מיקרוסופט, ג'יי פי מורגן ואקסון מובייל. למרות שנראה שיש נטייה למניות טכנלוגיה בחמישיה הראשונה, זוהי רק אשליה שכן התעודה מפוזרת יפה לתעשיות נוספות - בנקים ונפט בחמישיה הראשונה, וגם שאר החברות המרכיבות את העשרייה הראשונה משתייכות לשלל סקטורים: יונייטדהלת', ויזה, מאסטרקארד, הום דיפו ופרוקטור אנד גמבל - כולן חברות גדולות ומבוססות שמחלקות דיבידנד שנים ארוכות וגם צומחות בקצב ראוי. אף חברה לא תופסת יותר מ-5% מנכסי התעודה, כך שפועל השפעת חברות ה-7 המופלאות כמו אפל או מיקרוסופט נמוכה. 

בסופו של דבר טכנולוגיה מרכיבה 24% מהמדד, שירותים פיננסים 22%, שירותי בריאות 15%, צריכה בסיסית 11% ותעשייה 11%. 

SCHWAB US DIVIDEND EQUITY ETF (סימול: SCHD) תעודת הסל של חברת צ'ארלס שוואב היא אולי המזוהה ביותר עם השקעות דיבידנד. החברה קובעת בעצמה את הקריטריונים להיכנס למדד. היא מסתכלת על חברות בעלות היסטוריה ארוכה של חלוקת דיבידנד. הבחירה מתחשבת גם בצמיחת הדיבידנד ובגובהו. 

האסטרטגיה הזו מניבה 101 ניירות ערך שכלולים בתעודה. הגדולים שבהם הם בלקרוק, סיסקו, בריסטול מאיירס, הום דיפו ושברון. גם שאר החברות בתעודה ידועות כחברות דיבידנד גדולות, כולל שמות כמו קוקה קולה ופפסי, לוקהיד מרטין וטקסס אינסטרומנטס. 

בסופו של דבר סקטור הפיננסים הוא הגדול ביותר עם 20%, שירותי הבריאות עם 15%, צריכה בסיסית עם 13%, אנרגיה 13%, תעשייה 11%, צריכה מחזורית 11% וטכנולוגיה עם 11% נוספים. כפי שניתן לראות מדובר בתעודה שמפוזרת היטב גם בין סקטורים שונים. השיטה הייחודית, תשואת הדיבידנד הגבוהה יחסית והפיזור הרחב הופכת אותה לתעודה המסמלת יותר מכל את השקעות הדיבידנד. 

זוהי תעודה שונה מאד מהתעודה הקודמת, וגם שונה בהחלט מהשליטה המוחלטת של מניות הטכנולוגיה במדדים כמו ה-S500 או הנאסד"ק. 

VANGUARD HIGH DIVIDEND YIELD INDEX FUND (סימול VYM): בעוד התעודה הקודמת של וונגארד מוסיפה את קריטריון הצמיחה לדיבידנד, במקרה זה הקריטיריון הנוסף הוא דווקא ערך. המדד שעל פיו נבנית התעודה הוא FTSE High Dividend Yield Index שעוקב אחר חברות גדולות מארצות הברית המחלקות דיבידנד ויש להם גם מרכיבים נוספים של השקעת ערך. 

התעודה מאד מפוזרת וכוללת 538 ניירות ערך. האחזקה הגדולה ביותר, ברודקום, מהווה 4.37% וכל שאר האחזקות עם פחות מ-3%. שאר החמשה הגדולים הם ג'יי פי מורגן, אקסון מובייל, הום דיפו ופרוקטר אנד גמבל. אם השמות הללו מוכרים זה בגלל שהם מופיעים גם בתעודה הקודמת של וואנגרד. מי שנעדר במקרה זה הם מניות הטכנולוגיה מלבד ברודקום. 

ניתן לראות זאת בחלוקה לסקטורים: שירותים פיננסים עם 23%, ולאחר מכן צריכה בסיסית 13%, טכנולוגיה רק במקום השלישי עם 12% ולאחר מכן תעשיה 12% ושירותי בריאות 11%. 

ISHARES CORE DIVIDEND GROWTH ETF (סימול DGRO): זוהי ההצעה של בלקרוק בתחום הדיבידנד. גם בלקרוק קובעת בעצמה את הקריטריונים שכוללים צמיחת דיבידנד, עקביות ושיעור הדיבדידנד מתוך רווחים (Payour Ratio) מה שמבטיח את יציבות חלוקת הדיבידנד. 

מבין 415 ניירות ערך שהתעודה מחזיקה אין אף אחזקה שמגיעה ל-3.5% מנכסי הקרן. החברות המובילות הן, שוב, ברודקום שמככבת בין תעודות הדיבידנד, יחד עם אפל, ג'יי פי מורגן, מיקרוסופט ואקסון מובייל. גם פה סקטור הפיננסים מוביל עם 20%, ולאחריו טכנולוגיה 18%, בריאות 16%, תעשייה 12% וצריכה בסיסית 10%. 

PROSHARES S&P 500 DIVIDEND ARISTOCRATS ETF (סימול: NOBL): חברת SPDR עוקבת אחר מניות דיבידנד אריסטוקרטיות. הכוונה לחברות שהגדילו את שיעור הדיבידנד למניה בעקביות במשך 25 השנים האחרונות ברציפות. 

מי הן האריסטוקרטיות בתעודה הזו? 135 ניירות ערך נכללים בתעודה, עם שמות פחות מוכרים ואף אחד מהם לא מגיע ל-2% מנכסי התעודה. וול מארט היא השם המוכר ביותר בעשיריה הראשונה וגם היא רק במקום ה-7 עם 1.65% בלבד. 

מבחינת סקטורים הצריכה הבסיסית מוביל עם 24%, תעשייה 22%, שירותים פיננסים 11%, חומרי בסיס 11% ובריאות 10%. 

VANGUARD INTERNATIONAL HIGH DIVIDEND YIELD ETF (סימול: VYMI): התעודה מיועדת לחשיפה בנלאומית לחברות מחוץ לארצות הברית עם תשואת דיבידנד גבוהה. החברות המובילות בתעודה הן נסטלה, נוברטיס, רושה, טויוטה ושל. בחמש הראשונות אין בכלל בנקים או מוסדות פיננסים אבל סקטור הפיננסים מהווה 38% מהתעודה שכוללת הרבה בנקים במדינות כמו קנדה, שוויץ ועוד. 

FIRST TRUST NASDAQ TECHNOLOGY DIVIDEND INDEX FUND (סימול: TDIV): התעודה מתרכזת בחברות טכנולוגיה שמחלקות דיבידנד, ומנסה בעצם להיחשף גם לחלק של הצמיחה שמאפיין חבורת טכנולוגיה ובמקביל להשקעת ערך על ידי חלוקת הדיבידנד. החברות המובילות הן אורקל, IBM, מיקרוסופט, ברודקום וטקסס אינסטרומנטס. סקטור הטכנולוגיה מהווה כמובן רוב מוחלט של התעודה עם 84% ו-16% נוספים מגיעים מסקטור טכנולוגיית מידע (IT). 

WISDOMTREE MIDCAP DIVIDEND FUND (סימול DON): הקרן מתמקדת במניות בינוניות. מטבע הדברים החברות פחות מוכרות והקרן מאד מפוזרת. סקטור הפיננסים מהווה 27% ולאחריו צריכה מחזורית 15% ותעשייה 15%. 

ביצועים

בשונה ממקרים אחרים של סמארט בטא שראינו, ישנו גיוון גדול מאד בין התעודות גם מבחינת המרכיבים וגם מבחינת הביצועים. באופן כללי השנים האחרונות לא היו מוצלחות עבור מניות דבידנד בהשוואה לשוק הכללי. ברוב מוחלט של המקרים מדד ה-SP500 היה השקעה טובה יותר עם כמה יוצאי דופן.

ראשית, תעודת הסל שמשלבת טכנולוגיה ודיבידנד הייתה טובה יותר ברוב השנים. אך במקרה זה נראה שנכון יותר היה להשוות למדד הנאסד"ק. השוואה כזו מראה שהתעודה שמרוכזת בדיבידנד לא הייתה טובה יותר ממדד הנאסד"ק הרגיל. 

יוצא הדופן השני שראוי לשים אליו לב הוא מה שקרה בשנת 2022, שנת הירידות החדות - אז מרבית התעודות, למעט הטכנולוגית, היו עם ביצועים טובים יותר באופן משמעותי, כלומר, ירדו הרבה פחות. זאת בדומה לקטגוריות אחרות שראינו בעבר, בעיקר תעודות הסל שמשקיעות לפי עקרונות מניות הערך. 

זה נראה כמו משהו עקבי. תעודות הסל הקרויות "סמארט בטא" לא סיפקו את הסחורה בשנים האחרונות בהשוואה למדדים הרגילים. לפעמים עודף תחכום הוא פשוט עודף סיבוך ולא באמת מניב תוצאות עודפות.