מצב צבירה של החומר, בו המולקלות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות. בדומה לנוזל, הגז מסוגל לזרום - אולם בניגוד לנוזל, לגז אין נפח קבוע והוא מתפשט כדי למלא את הנפח שהוקצה לו.
משתמשים במילה "גז" בשפה היומיומית, כאשר מתייחסים לחומרים שבטמפרטורת החדר נמצאים במצב צבירה גזי.
גזים נבדלים במשוואת המצב שלהם. ככל שהגז נמצא בטמפרטורה הקרובה יותר לטמפרטורת הרתיחה שלו, הוא קרוב יותר למצב הנוזל. מולקולות הגז יכולות להיות בעלות מבנים מגוונים, המשפיעים על האנרגיה הפנימית של הגז.
את המונח "גז" טבע הרופא והכימאי הפלמי, יאן בפטיסט ואן הלמונט במאה ה-17. הוא הסביר, בספר שהופיע ב-1648, לאחר מותו, שיצר מילה חדשה לאדי המים הנוצרים עקב קור האוויר, והתבסס על המילה היוונית כאוס (χάος), במובן רִיק (מצב העולם לפני הבריאה). ההגייה ההולנדית של שתי המילים דומה, כפי ששני המונחים דומים במהותם, טען ואן הלמונט. כך עברה המלה GAS לשפות אירופה האחרות.
