היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. אוכלוסיית אנגליה מהווה יותר מ-83% מאוכלוסיית הממלכה, ושטחה הוא כשני שלישים משטח האי הבריטי. ביבשה, אנגליה גובלת בוויילס בדרום-מערב ובסקוטלנד בצפון, ובים, בתעלת למאנש, בים הצפוני ובים האירי.
אנגליה הייתה מיושבת לפחות 60,000 שנים, הגם שעידני קרח חוזרים ונשנים גרמו לה לתקופות מספר שבהן רוב שטחה לא התאים להתיישבות אדם.
בעקבות חקיקה בשנים 1284 ו-1535–1542, ויילס חלקה את מעמדה החוקי עם זה של אנגליה כ"אנגליה וויילס". חוק האיחוד של הממלכה עם סקוטלנד ב-1707 יצר את "ממלכת בריטניה הגדולה", אשר מיזגה את אנגליה, ויילס וסקוטלנד לישות פוליטית אחת. סקוטלנד, יחד עם צפון אירלנד, שמרה על מערכת משפטית נפרדת. דוכסות קורנוול ודוכסות לנקסטר שמרו גם הן מספר זכויות ייחודיות.
בעבר, בזמן ימי הביניים, אנגליה הייתה מיצרניות הצמר החשובות בעולם. המדינה ייצאה את הצמר לאירופה וערי מסחר ונמלים רבים קמו בעקבות תעשייה זו. תשתית בעייתית הקשתה על התפתחות המרכזים התעשייתיים לגודל משמעותי, אך כאשר החלו להיבנות תעלות ומסילות רכבת (במאות ה-18 וה-19), החלה התקדמות בפיתוחם.
