פסק הדין מתייחס לפרסומים של נתניהו הבן בטוויטר, בתקופה שלאחר חקירת חפץ במסגרת תיקי 1000, 2000 ו-4000. השופט קבע כי חופש הביטוי אינו גובר על זכותו של אדם לפרטיות - בייחוד כשקיים צו איסור פרסום מפורש. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "פרסומיו של הנתבע כללו מידע
אישי ורגיש, שהתובע לא הסכים לחשיפתו, ולכך מצטרף ההיבט החמור של הפרת צו שיפוטי"