בית המשפט העליון פסק כי הערת אזהרה שנרשמה לטובת אשה במסגרת הסכם גירושים גוברת על שעבודים מאוחרים של רשויות המדינה, שהוטלו על הדירה בשל חובות מס של הבעל. האשה טענה כי רישום הערת האזהרה נעשה כדין, בהסתמך על הסכם הגירושים שאושר כחוק ושקיבל תוקף של פסק
דין, וכי המדינה מתעלמת מהעובדה שלאחר הסרת צו המניעה, נותרה הערת האזהרה בתוקף וללא כל התנגדות מצד הרשויות