הון שחור הוא הון שמוסתר מהרשויות, משום שנצבר בדרכים לא חוקיות.

ליצירתו של הון שחור מתקיימות דרכים אחדות:

פעילות כלכלית בלתי חוקית, כגון סחר בסמים, שוד וגנבה, סרסרות, קבלת שוחד ועוד, מביאה להכנסות לעוסקים בה, אך חשיפת הכנסות אלה עלולה להביא לחשיפת מקורן, ולכן הן מוסתרות.
פעילות כלכלית חוקית ביסודה, אך העלמת חלק מההכנסות הנובעות ממנה, לשם השתמטות ממס. שיטה מקובלת על נותני שירותים היא "בלי קבלה ובלי מע"מ" - נותן השירות אינו מוציא קבלה על התשלום שקיבל, והתשלום מוקטן בגובה המע"מ החל עליו.

קיומו של הון שחור מביא להיווצרותה של כלכלה מקבילה, שבה עסקאות נערכות, כולן או חלקן, בהון שחור. אדם שברשותו הון שחור ינצל אותו באמצעות רכישת שירותים, ולעיתים אף מוצרים, אצל ספקים המעוניינים בקבלת הון שחור. דרך נוספת להפקת הנאה מהון שחור היא בזבוזו בחו"ל, הרחק מעיני השלטונות במדינה שבה הופק. הפיכתו של הון שחור להון "כשר", כזה שניתן להשתמש בו בגלוי ללא חשש, קרויה הלבנת הון. עסקאות הנעשות בהון שחור, ללא רישומן של עסקאות אלה, הן עבירת מס של מקבל התשלום. גם הלבנת הון היא עבירה, בהתאם לחוקים האוסרים פעולה זו.

בנובמבר 2013 אמר מנהל רשות המסים בישראל, משה אשר: "ההון השחור בישראל גדול מאוד. כ-20% מהתל"ג של מדינת ישראל זה הון שחור. מדובר בכ-200 מיליארד שקל על-פי סקר שנעשה על ידי הבנק העולמי." לפי הערכות, רכישת נדל"ן בהון שחור תורמת לעליית מחירי הדיור בישראל.

רשויות המס פועלות לגילוי של הון שחור שמקורו בהשתמטות ממס, והמשטרה פועלת לגילוי הון שחור שמקורו בפעילות פלילית. כיוון שהון שחור שמקורו בפעילות פלילית מוסתר פעמים רבות גם מרשויות המס, מביא הדבר לעיתים לעיתים לשיתוף פעולה בין רשות המס ובין המשטרה, בדרך של העמדה לדין על עבירות מס של עבריינים, שאין ראיות מספיקות להעמדתם לדין על פעילותם הפלילית.

דרך נוספת לחשיפתו של הון שחור שמקורו בהשתמטות ממס היא הכרזה על מבצע חנינה לבעלי הון שחור, המתיר להם להצהיר עליו בפני רשויות המס, לעיתים תוך תשלום מס מופחת, תוך הבטחה שלא ייענשו על עבירות המס שהביאו ליצירת ההון השחור.