ביחסים בינלאומיים, סנקציה או עיצום היא בדרך כלל הגבלה על מדינה.

הסיבות העיקריות להטלת סנקציות על מדינה הן:

סנקציות למטרת אכיפה של החוק הבינלאומי. למשל, לאחר פלישת עיראק לכווית בשנת 1990 הוטלו עליה סנקציות שונות, ביניהן מצור ימי ואווירי על עיראק. מטרת הסנקציות הייתה אכיפת החוק הבינלאומי על עיראק, מכיוון שהיא הפרה את ריבונותה של כווית.
סנקציות לצורך מניעת איום על השלום באזור מסוים. למשל, הסכם הביניים בז'נבה על תוכנית הגרעין האיראנית כולל סנקציות המגבילות מכירת טילים וציוד צבאי העלולים לשמש לייצור נשק גרעיני.
סנקציות למטרת אכיפה של החלטות מועצת הביטחון של האו"ם. למשל, בשנת 1965 הכריז המיעוט הלבן בדרום רודזיה על עצמאות מבריטניה, ללא העברת השלטון לאוכלוסייה המקומית, בניגוד להחלטת האו"ם. בתגובה הטיל האו"ם סנקציות צבאיות וכלכליות על רודזיה, כולל איסור על סחר בנפט ובמוצרי נפט.

סוגי הסנקציות העיקריים הם:

סנקציות כלכליות: בדרך כלל סנקציות כלכליות כוללות איסור על סחר בכלי נשק, נפט, או איסור כללי על סחר למעט מזון ותרופות.
סנקציות בינלאומיות: אמצעי לחץ דיפלומטיים, ביניהם ביטול ביקורים רשמיים, גירוש אנשי השגרירות, וביטול אירועי ספורט.