השופטים, בראשות חאלד כאבוב, הרחיבו את תחולת העבירות מסוג זה למקרים שבהם הנאשם צפה ברמת הסתברות גבוהה את התוצאה האסורה, גם אם לא היתה לו כוונה ישירה לכך. הפסיקה מתייחסת למקרים שבהם הפעולה היתה מתוכננת ומתוחכמת, נמשכה על פני תקופה ארוכה, וכללה סכומי כסף
משמעותיים
