בית המשפט קבע שגרינטופס נטלה על עצמה אחריות למחדלי היצרן של הפאנלים, אך דחה דרישה להחלפת כל הפאנלים שהותקנו על הגג של מרכז מסחרי שבבעלות התובעת, נ.מ נכסים מניבים. "תפוקה יציבה מוכחת" שהובטחה, התבררה כמצג שווא לצורכי שיווק בלבד
יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות. השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום. התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של
יתרת התמורה עבור הבית
החלטה חשובה קובעת כי הצמדת גג, חצר או קומת עמודים לדירה אחת ללא הסכמה מלאה של כל בעלי הדירות - אינה תקפה. בית המשפט המחוזי הבהיר מחדש את גבולות השימוש ברכוש המשותף, והחזיר את הכוח לידי דיירי הבניין. פסק הדין עשוי להשפיע על אלפי בתים משותפים ברחבי הארץ.
על פי ההכרעה, ייתכן שעברו שנים רבות שבהן המצב הוא כזה, אך עדיין ניתן להשיב את הרכוש המשוף לידי כלל הדיירים
בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע בעימות הממושך בין יזמי הנדל"ן איציק תשובה וחיים (ז’אן־מרק) ולנסי. לאחר שנים של שותפות, שתי עסקות היפרדות ושורה ארוכה של הליכים, קבע השופט גלעד הס כי תשובה לא חייב לשלם ריבית של מיליונים, אך מחויב להשלים לולנסי פער של
שטחים בנכס שנמסר לו. הפער הקטן נהפך למכריע: כ-40 מ״ר שהובילו לפיצוי של 375,725 שקל
אחרי שנה וחצי של מגעים, ובזמן שהתובע השקיע מאמצים רבים להסרת עיקולים ולהעברת רישום הדירה על שם המוכר ואחיו, החליט האחרון להתרחק מהעסקה - מבלי לחשוף כי הסיבה האמיתית היא עליית המחירים בעיר. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי אף שלא נחתם הסכם, המוכר נהג בחוסר
תום לב ועליו לפצות את רוכש-החלום על אובדן ההזדמנות
השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על
ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים
בית-משפט השלום באשקלון קבע כי שוכרים שהחזיקו בדירה בתקופת האופציה מבלי לשלם דמי שכירות, בטענה לקיזוזים בגין ליקויים - הפרו את הסכם השכירות. בכך נקבע שלא רק שהם לא מימשו את האופציה להארכה, אלא הם איבדו גם את זכותם להחזיק בדירה. פסק הדין הזה ממחיש את
גבולות הקיזוז בדמי שכירות ואת משמעות תום-הלב ביחסי שכירות
השופטת תמר אברהמי מבית המשפט המחוזי בתל אביב הורתה למחוק תביעה בסכום של 3 מיליון שקל שהגישה סלקט תקשורת נגד פרטנר, לאחר שקבעה כי סעיף הגבלת אחריות בהסכם בין החברות מונע ממנה לתבוע את הנזקים שנטענו. סלקט טענה כי פרטנר הפסיקה לשלם לה דמי קישור גומלין,
מה שגרם לה לאבד לקוחות ולהפסיד הכנסות - אך השופטת קבעה כי מדובר בנזק עקיף שהוחרג במפורש מהחוזה
רוכשת דירה בחיפה טענה כי המוכר הסתיר ממנה ליקויי רטיבות חמורים, אך בית המשפט קבע כי ההסכם גילה בבירור על מוקדים קיימים, כי הרטיבות תוקנה זמן רב לפני העסקה וכי לא הוכח כלל שהבעיה חזרה. השופטת מצאה את גרסתה של הרוכשת בלתי מהימנה וחייבה אותה בהוצאות משפט
בסכום כולל של 12 אלף שקל
אף שבית המשפט דחה את תביעתם של רוכשי דירה שטענו להפרת הסכם מכר בעל־פה, הוא קבע כי הקבלן פעל בחוסר תום־לב במשא ומתן - וחייב אותו לשלם להם פיצויים. השופט קבע כי, "מי שמנהל מו"מ למכירת דירה חייב לפעול בשקיפות ובהגינות, גם אם העסקה לא נחתמה לבסוף"
בית המשפט המחוזי נדרש להכריע במחלוקת בין קבלן לחברה שביקשה את שירותיו, בשאלה האם יש לראות בתוספת להסכם, שבה הוסכם על תמחור יומי לעבודה, חלק מחייב מההתקשרות המקורית או הסכמה נפרדת לחוזה המקורי, שבו הוסכם על מחיר שהוגדר מראש. פסק הדין עסק גם בטענות בדבר
חריגה מסמכות, שליחות נחזית והאם חברה יכולה להתחייב באמצעות מי שטוענת כי לא היה מוסמך לפעול בשמה