פרופ' ברוך שמעוני

הבידוד כתוצאה מהקורונה מגדיל אלימות כלפי נשים וילדים - זה נזק נפשי גדול וגם נזק כלכלי

האם הלאומנות ניצחה את הגלובליות, למה אין גוף גלובלי שמנהל את משבר הקורונה, ולמה לדעתי - חייבת להיות הנהגה גלובלית לטיפול במשברים  

מדוע אנשים לא מצייתים ומי הם? הצגתי שאלות אלו ואחרות בפני פרופ' גד יאיר מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים; "עד עתה ישראל מצליחה לשמור על ערכיות"

ירון חנן, מומחה לניהול סיכונים ומצבי חירום: "הימנעות מהכרזת מצב חירום פוגעת בתהליכי קבלת החלטות, ביעילות המענה שניתן לאוכלוסיות שונות ולירידת אמון הציבור"

ההתנהגות שמאפשרת לנו לשמור מרחק מאחרים ויחד עם זה להיות אדיבים ופתוחים לצורכיהם של אותם אחרים בדיוק, מקבלת משנה חשיבות בעידן הקורונה משום שהיא מאפשרת לנו לקיים חיים קהילתיים שהם גם בטוחים וגם נעימים

צרות אופק, אינטליגנציה וניהול במציאות גלובלית רב תרבותית 

 לוי-אבקסיס החליטה שהיא לא תומכת בחיבור עם הרשימה המשותפת וקיבלה מבול של ביקורות - אלא שלוי-אבקסיס פעלה בתחכום ובאסטרטגיה שממנפת אותה - היא עשתה מה שנכון לה פוליטית ובפוליטיקה אין מוסר

מושג הכוח כפי שהוא מובן לחלק מהמנהיגים הוא פשטני מידי; לאחרים יש כוח לנגוס בכוחו של המנהיג תוך שימוש באמצעים הספציפיים בהם הוא עצמו נוקט ליצירת כוח והשפעה הפוכים

התפשטות הנגיף היא תוצר של הגלובליות אבל גם יצרן שלה. היא מתאפשרת הודות לגלובליות של אמצעי התחבורה, של העסקים ושל צליינות. לא מדובר עוד בנגיף סיני, אלא בנגיף גלובלי שמחייב פעולה משולבת ומאורגנת ברמה העולמית

התפרצות הנגיף הביאה להאטה משמעותית בפעילות התעשייתית העסקית של הענק הסיני; נמלי הים ונמלי האוויר עובדים במתכונת מוגבלת - האם יש חשש לגלובליזציה?