עוזי גרסטמן

אחרי דיונים בוועדת העבודה והרווחה, הצעת החוק לעדכון זכויות משפחות שכולות נמצאת בדרך להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. בין השינויים שעל הפרק: הרחבת ההכרה ביתומים עד גיל 30, ומתן תגמול לאלמנות על פגיעה בהשתכרות, כולל החלה רטרואקטיבית. בארגון אלמנות ויתומי צה"ל אומרים שמדובר בבשורה חשובה, אבל מבהירים: חלק מהיתומים הבוגרים עדיין נשארים ללא מענה

בשבועות האחרונים הצפון נכנס לעוד סבב מסוכן של אלימות, ירי והפחדות - לא רק בין עבריינים, אלא מול בעלי עסקים ואזרחים רגילים. התופעה שמכונה פרוטקשן, או גביית דמי חסות, כבר מזמן לא מסתכמת בכסף. היא משנה את אורח החיים ומשתקת יישובים שלמים. כשחלונות ראווה מרוססים בירי באמצע הלילה, וכשבעלי עסקים מבינים שמי שלא משלם כסף עלול לשלם בדרך אחרת, קשה לדבר על ביטחון אישי או על כלכלה מקומית בריאה

אלפי עצמאים שחזרו ממילואים גילו חוב לביטוח הלאומי, לפעמים אחרי חודשים בצו 8. במקום לקבל תגמול שמכסה את אובדן ההכנסה בזמן השירות, חלקם מצאו עצמם עם קיזוזים מהכסף שמגיע להם, או דרישות תשלום בדיעבד. הבעיה נוצרה בגלל שיטת חישוב המבוססת על מקדמות ושומות, שלא תמיד מתאימות למציאות של עת חירום. כעת מדברים על תיקון שיבטל את החובות ויעדכן את מנגנון החישוב, אך בשטח רבים עדיין מחכים לראות את הכסף חוזר

כשהוא נכנס לאולם, הוא הציג את עצמו כאב שנלחם על הזכות לראות את בנו בן ה-7 אחרי נתק ממושך. אבל ככל שההליך התקדם, בית המשפט התרשם שהמאבק משתנה: פחות עניין של קשר, יותר כסף. בפסק דין חריג בנימוקיו, השופט איתי כרמי קובע שהאב ניהל את התיק כמו מי שמבקש שחרור - לא הורות. כשהמשפט נהפך לכלי לחץ סביב המזונות, השופט סגר את התיק והבהיר: זמני שהות אינם מטבע עובר לסוחר

מה קורה כשבעלי קרקעות מקבלים מהמדינה דיל נדיר: חכירה בייעוד חדש בהנחה של כ-50%, ואז מבקשים לא לשלם את מחיר ההשבחה לרשות המקומית? במתחם שנמצא בכפר סבא, שבו כ-53 בעלי זכויות ניסו לטעון לפטורים שונים, התקבלה קביעה עקרונית: החובה לשלם היטל השבחה לא תלויה באופן שבו הקרקע הוקצתה, אלא בעצם עליית הערך שנוצרה בגלל התכנון

בתביעה של צרכנית שטענה להטעיה ולהפרה חוזית, ניסתה בוקינג העולמית לקבל היתר חריג לייצוג משפטי, בטענה שאין לה נציגות בישראל ושניהול ההליך בלי עורך דין "כמעט בלתי אפשרי". התובעת התנגדה וטענה שהדבר יהרוס את השוויון שמאפיין תביעות קטנות. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע: חברה בינלאומית שפועלת בישראל, צריכה להיות ערוכה גם להתמודד כאן עם תביעות, בלי יתרונות דיוניים

אחרי כמעט 20 שנה של חניה שמורה ליד הבית, תושב רמת גן ביקש רק לעדכן מספר רכב על התמרור - וגילה שהעירייה החליטה לבטל לו את ההקצאה. ועדת החריגים דחתה את הבקשה בטענה שהוא לא עומד באחוזי נכות מחמירים של 90% כללית או 60% ניידות, והתמרור הוסר במהירות. השופט קבע שהעירייה מפרשת ומיישמת את החוק באופן שגוי, ושכשהמדובר בזכות שנמשכה שני עשורים, אסור לרשות להתעלם מההסתמכות ומהנסיבות האנושיות

החברה מדווחת כי מאז פרסום תיקון כללי המים היא בוחנת את המשמעות הכלכלית שלו, ובשלב הזה התמונה שמסתמנת מדאיגה. לפי סימולציה ראשונית, ייתכן שיידרש רישום ירידת ערך מהותית בנכסים ובהון העצמי, בהיקף של עד 2.3 מיליארד שקל לפני מס. במקביל, שר האנרגיה ביקש לקיים דיון נוסף בנושא ברשות המים, בעוד שמנהל רשות המים טוען שהאסדרה דווקא משפרת את מצבה של מקורות

חנות ברחוב החלוץ בהדר הכרמל, שנשכרה עוד ב-1989 במסגרת דיירות מוגנת, החליפה ידיים, והבעלים החדשים ביקשו ליישר קו עם המציאות הכלכלית. השוכרים טענו שההסכם קבע במפורש ששכר הדירה לא ישתנה לצמיתות, ושבמשך עשרות שנים כולם חיו עם זה בשלום. השופטת סיגלית מצא קבעה: חלפו 36 שנה, הנתונים השתנו, ויש הצדקה לעדכן את דמי השכירות, אך בתוך מגבלת התקרה שבחוק

בעל עסק קטן, קבלן באתר בנייה או חקלאי בשטח פתוח כבר יודעים לזהות את זה בשנייה: לא תמיד מגיע איום מפורש, לא נאמרת המלה חסות, אבל המסר עובר. תשלם כדי שיישאר שקט. אל תשלם, ותתחיל לספור נזקים. המדינה ניסתה להגיב בחוק חדש שמחמיר ענישה ומקל על ההוכחה, אבל הנתונים והמציאות בשטח מראים שזה רק חלק מהתמונה