עודד ארבל

כאשר נקבע כי בורר יפסוק עפ"י הדין המהותי ובפסק דינו הוא מסתמך על פסק דין הנוגד הלכה קיימת, אין לראות בכך חריגה מסמכות אלא טעות בהפעלתה ו/או טעות בשיקול דעת ואין בכך לפגוע בתוקפו של פסק הדין. לא כן, מקום שהבורר בחר שלא לנמק את פסק דינו, אז קיימת לצדדים עילה לבטלו

כאשר נקבע כי בורר יפסוק עפ"י הדין המהותי ובפסק דינו הוא מסתמך על פסק דין הנוגד הלכה קיימת, אין לראות בכך חריגה מסמכות אלא טעות בהפעלתה ו/או טעות בשיקול דעת ואין בכך לפגוע בתוקפו של פסק הדין. לא כן, מקום שהבורר בחר שלא לנמק את פסק דינו, אז קיימת לצדדים עילה לבטלו

כאשר בית המשפט עומד לבדוק את חוקיותה של עסקה מיוזמתו, בלא שטענה כזו הועלתה לפניו, עליו להסב את תשומת לב בעלי הדין לכך, כדי שיוכלו להביא ראיות לעניין זה ולהשמיע טיעוניהם בנדון

סעיף 338 לחוק החברות תשנ"ט- 1999 שעניינו הצעת רכש מלאה, יש לפרשו כך שכל הניצעים יוכלו לבקש מבית המשפט סעד הערכה, בין אם הסכימו להצעה ובין אם התנגדו לה. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם לשון החוק, היא מחזקת את המוסד של הצעות רכש מלאות, בהתאם לתכלית החוק, ואינה שוללת את הבסיס הרעיוני לכפיית המיעוט למכור את מניותיו

סעיף 338 לחוק החברות תשנ"ט- 1999 שעניינו הצעת רכש מלאה, יש לפרש כך שכל הניצעים יוכלו לבקש מבית המשפט סעד הערכה, בין אם הסכימו להצעה ובין אם התנגדו לה. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם לשון החוק, היא מחזקת את המוסד של הצעות רכש מלאות, בהתאם לתכלית החוק, ואינה שוללת את הבסיס הרעיוני לכפיית המיעוט למכור את מניותיו

על פי סעיף 21(ד) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1966, "לבית המשפט שיקול דעת אם להורות על מסירת הפרוטוקול למטופל או למטפל... אם מצא כי הצורך בגילויו לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותו. אפשרות סבירה כזו תתקיים, במקום שבו לגילוי הפרוטוקול תהא חשיבות של ממש להכרעה במחלוקות בין הצדדים

ביהמ"ש קבע כי מקרה של ניכוי תשומות מחשבוניות שהוצאו שלא כדין, כאשר חלות עליו הוראות חוק מס ערך מוסף קודם תיקון תשס"ג, אין לראות בו ניהול ספרים בסטייה מהותית, המצדיק פסילתם והטלת קנס בשיעור 1% מהמחזור

ביהמ"ש קבע כי חרף האמור בהודעה שהוציא מינהל הספנות, כי מעתה ואילך תיעשה בדיקת הציוד הרפואי וארון התרופות שעל כלי שיט זרים, בידי רוקח בלבד ולא בידי רופא, רשאי העותר, רופא במקצועו שעסק בעבודה זו שנים רבות, להמשיך בעיסוקו

לעניין הכרזת קטין כ"בר אימוץ", מהי אותה "אפשרות סבירה" לזהות את ההורה, למוצאו או לברר את דעתו, אשר בהיעדרה יוכרז קטין כבר אימוץ? מה השיקולים שיש להביא בחשבון בניסיון לאתר את ההורה, בטרם ההכרזה

תובענה שעניינה פיטורים על רקע סכסוך אישי בין בני זוג – האם מקומה להתברר בביהמ"ש לענייני משפחה או בביה"ד לעבודה?