" />

עודד ארבל

  • @ סעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, לפיו: "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק"@ בית המשפט העליון (כב' הש' א' רובינשטיין) קבע כי ככלל על בית משפט לענייני משפחה לילך בדרך של תקנות סדר הדין האזרחי ואילו השימוש בסעיף 8 הנ"ל יעשה במשורה@
    ||09/03/2005
  • @ סעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, לפיו: "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק"@ בית המשפט העליון (כב' הש' א' רובינשטיין) קבע כי ככלל על בית משפט לענייני משפחה לילך בדרך של תקנות סדר הדין האזרחי ואילו השימוש בסעיף 8 הנ"ל יעשה במשורה@
    ||09/03/2005
  • @ בית המשפט העליון (כב' הש' א' רובינשטיין) קבע כי לרשם הפטנטים קיימת סמכות להורות מיוזמתו לא רק על ביטולו של הפטנט (סמכות הנתונה לו לפי סעיף 73ב לחוק הפטנטים) אלא גם על תיקונו @
    ||06/03/2005
  • בית המשפט העליון (כב' המ"נ א' מצא) קבע כי בתביעות כנגד מובילים ימיים, גוברות הוראות שטר המטען המפנים לכללי האג-ויסבי, הקובעים תקופת התיישנות בת שנה אחת, על תקופת ההתיישנות בת 7 שנים הקבועה בחוק ההתיישנות.
    ||02/03/2005
  • @ תקנה 4 לתקנות סדר הדין לדיון נוסף, התשמ"ד-1984, קובעת כי המועד בו מתחיל מרוץ המועדים להגשת בקשה לדיון נוסף הוא עם מתן פסק הדין. עולה השאלה, מהו אותו מועד, כאשר שלב ההנמקה נפרד משלב ההכרעה? @ נקבע: במקרה מסוג זה יש לראות את מועד מתן הנימוקים כמועד בו מתחיל מרוץ המועדים להגשת בקשה לדיון נוסף@
    ||27/02/2005
  • @ סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, אוסר על "עשיית פעולה ברכוש" או על מסירת מידע כוזב במשטרה על מנת שלא יהיה דיווח לרשויות על כספים שנכנסו או יצאו מישראל. עולה השאלה האם הוראת הסעיף פורשת עצמה אך על "רכוש אסור" (רכוש שמקורו בעבירה או ששימש לביצוע עבירה או שאיפשר ביצועה של עבירה) או שמא מחילה היא עצמה גם על רכוש שלא הוכח כי רכוש אסור הוא? @ נקבע: הן לשונו של החוק והן תכליתו מחייבים כי אותו "רכוש" שהוראת סעיף 3(ב) מדברת בו, כולל כל רכוש שהוא - בין "רכוש אסור" ובין רכוש שלא הוכח כי רכוש אסור הוא @
    ||24/02/2005
  • @ סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, אוסר על "עשיית פעולה ברכוש" או על מסירת מידע כוזב במשטרה על מנת שלא יהיה דיווח לרשויות על כספים שנכנסו או יצאו מישראל. עולה השאלה האם הוראת הסעיף פורשת עצמה אך על "רכוש אסור" (רכוש שמקורו בעבירה או ששימש לביצוע עבירה או שאיפשר ביצועה של עבירה) או שמא מחילה היא עצמה גם על רכוש שלא הוכח כי רכוש אסור הוא? @ נקבע: הן לשונו של החוק והן תכליתו מחייבים כי אותו "רכוש" שהוראת סעיף 3(ב) מדברת בו, כולל כל רכוש שהוא - בין "רכוש אסור" ובין רכוש שלא הוכח כי רכוש אסור הוא @
    ||23/02/2005
  • @ האם סיכון לבטחונו של שר הביטחון משפחתו בביתם בכוכב יאיר מצדיק, בין יתר אמצעי הבטחון הננקטים, גם נקיטת אמצעי של גיזום עצים משטח המטע שבבעלות העותרת והנמצא בסמוך לבית מגורי השר? @
    ||16/02/2005
  • @ דוקטרינת הנזק הראייתי מקימה חזקה עובדתית כי אלמלא נזק שנגרם לראיות עקב רשלנות הנתבע, היו הראיות החסרות תומכות בגרסת התובע ביחס לטענת עובדתית שנויה במחלוקת. בית המשפט העליון (כב' המ"נ א' מצא) קבע כי יש להחיל את הדוקטרינה גם כאשר מתרחש מחדל חקירתי מצד המשטרה שכתוצאה ממנו נפגעת יכולתו של תובע להוכיח את טענותיו @
    ||13/02/2005
  • @ כשפלוני מבקש, במסגרת עסקת קומבינציה, לנצל את הפטור בגין דירת המגורים שהייתה על המקרקעין (סעיף 49א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963), "שווי המכירה" לצרכי מס שבח חייב לכלול את רכיב הקרקע של דירות התמורה, הגם שמדובר בעסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי והגם שהדבר יוצר פער בין "שווי המכירה" לצורך מס שבח לבין "שווי המכירה" לצורך מס רכישה@
    ||09/02/2005
מציג דף 9 מתוך 11